מנהל פסטיבל הג'אז באילת: "ישראל היא מעצמת ג'אז"

אלי דג'יברי, המנהל המוזיקלי של פסטיבל הג'אז באילת שיתקיים בסוף אוגוסט, מספר ל"גלובס" על ההתחזקות במעמדם של מוזיקאי הג'אז הישראלים: "יש לנו בישראל את מיטב מוזיקאי הג'אז בעולם. היום גם הקהל מבין זאת"

אלי דג'יברי / צילום: חגי כהן מילוא
אלי דג'יברי / צילום: חגי כהן מילוא

בסוף אוגוסט יתקיים באילת פסטיבל הג'אז הבינלאומי של העיר, המתקיים זו השנה ה-29. מנהלו המוזיקלי של הפסטיבל יהיה הסקסופוניסט הישראלי אלי דג'יברי (Degibri), בן 37. מינוי זה מהווה חידוש משמעותי, כיוון שב-3 שנים האחרונות התחלק התפקיד בינו לבין איש הרדיו דובי לנץ. החל מהשנה השניים התפצלו, וכעת מנהל דג'יברי לבדו את פסטיבל הקיץ. לנץ ינהל לבדו את מהדורת החורף של הפסטיבל, המצומצמת בהרבה.

דג'יברי מדגיש כי הוא רואה בעצמו קודם כל מוזיקאי. "אני מופיע בעיקר בחו"ל, וזו הקריירה שלי", הוא אומר. "הניהול האמנותי סיקרן אותי, ואני נהנה לעשות אותו, אבל זה לא העיקר". למרות הדגש על עשיית המוזיקה, הוא עצמו לא יופיע השנה בפסטיבל. "זה לא נראה לי נכון ולא אתי להופיע השנה. כרגע אני רוצה להתמקד בניהול המוזיקלי, ויבוא רגע שגם אופיע".

הפסטיבל יימשך השנה 4 לילות, ויתקיים כתמיד בנמל אילת. בין האמנים שיופיעו בו בולטים הרביעייה של הבאסיסט הנפלא רון קרטר; המתופף ג'ק דג'ונט (Jack DeJohnette) עם ראווי קולטריין (סקסופון) ומתיו גאריסון (באס); נגן הבאס אבישי כהן בהופעה משותפת עם הפסנתרן עומרי מור; ההרכב "טורה רייכל קולקטיב", שבראשו עידן רייכל והמוזיקאי ויו פארקה טורה (Vieux Farke Toure) ממאלי; ברי סחרוף עם החצוצרן אבישי כהן, נגן הבאס אלי מגן ונגנים נוספים; הרביעייה של הסקסופוניסט הגדול ג'ו לובאנו (Lovano); דניאל זמיר שיארח את אביתר בנאי; החמישייה של המתופף קנדריק סקוט; הזמרת הצרפתייה סיריל אמי (Cyrille Aimee); שלישיית ברק מורי שתארח את נגנית הקלרינט ענת כהן; שלישייתו של פסנתרן הג'אז עומר קליין; ההרכב המקסיקני "סונקס" (Sonex); חמישיית עופר לנדסברג; שלישיית ליילה מק'קאלה (Leyla McCalla); ורבים אחרים.

"אני מתייחס לתוכנית האמנותית כמו שף שמרכיב תפריט", אומר דג'יברי. "חשוב לי שהמרכיבים והמנות ישלימו אחד את השני. במקרה הזה, ולצערי בכל 4 השנים האחרונות, הפסטיבל התחיל לעבוד מאוחר על הרכבת התפריט בגלל סיבות בירוקרטיות של תקציב. במקום מתוקן, התקציב לשנה הבאה מגיע מיד בתום הפסטיבל של השנה הנוכחית. אצלנו הוא הגיע באיחור, ולכן לא הייתה לי פריווילגיה לחשוב יותר מדי. למרות זאת, הצלחנו ליצור שילוב מצוין של אמנים".

חיבוק מהקהל

לדברי דג'יברי, בניית התוכנית האמנותית הסתמכה על מספר מרכיבים. "קודם כל יש את העוגנים, השמות הגדולים. השנה יש שלושה כאלה: רביעיית רון קרטר, ג'ק דג'ונט עם ראווי קולטריין ומת'יו גאריסון, וג'ו לובאנו. אלה השמות של ה'וואוו'. אחרי שביססתי את העוגנים, אפשר היה ללכת הלאה".

עיקרון נוסף היה לשלב בפסטיבל סגנונות מוזיקליים נוספים בדומה לפסטיבלים גדולים בעולם. "הרעיון הוא ליצור תמהיל של 75% ג'אז ו-25% של סוגי מוזיקה אחרים. הפעם, ה-25% האלה יכללו את ההופעות של ברי סחרוף עם אלי מגן ואבישי כהן, דניאל זמיר עם אביתר בנאי, עידן רייכל עם המוזיקאי ממאלי וכדומה".

המרכיב השלישי, לדברי דג'יברי, הוא שילוב מסיבי של מוזיקאים ישראליים. "המצב כיום בארץ הוא כבר לא מה שהיה לפני 10 שנים. היום כל המוזיקאים הישראלים שמופיעים בפסטיבל הם ברמה בינלאומית. זו גם הסיבה שהמופע הפותח הוא של אבישי כהן ועומרי מור. יש אמירה משמעותית בזה ששני ישראלים פותחים את הפסטיבל. ישראל היא מעצמת ג'אז, ויש בה את מיטב מוזיקאי הג'אז בעולם. היום גם הקהל מבין זאת: פעם הישראלים הופיעו בפני אולמות מצומצמים, ואילו המוזיקאים מחו"ל זכו לאולמות מפוצצים. היום זה לא כך".

- בשנים האחרונות יש תופעה של אמנים מחו"ל שלא מגיעים עקב לחץ פוליטי. איך אתה מתמודד עם זה?

"לי אישית, כמוזיקאי ישראלי בחו"ל, חשוב להיות שגריר טוב של המדינה. את הביקורת שלי אני משאיר פה, וגם עליה אני לא רוצה לדבר כעת. בהקשר לפסטיבל, אני נתקל בתופעת הביטולים בקביעות. קרוב לתחילת הפסטיבל מגיעות לאמנים פניות מארגונים פרו-פלסטיניים, שמאיימות שאם הם יופיעו בארץ הם לא יוזמנו לאף מדינה ערבית. יש גם פניות בסגנון 'אם תופיעו בישראל יהיה לכם דם על הידיים'. אלה מניפולציות שאי-אפשר להסכים איתן, כי לערבב אמנות עם פוליטיקה זה עוול. לשמחתי, רוב המוזיקאים נשארים נאמנים למוזיקה ולא מבטלים. אבל אין ספק שהאיומים האלה מחלחלים, או מפחד או מאידאולוגיה.

"מבחינתנו, הבעיה היא שזה דורש למצוא למבטלים מחליף ברגע האחרון. בשנים הקודמות הבעיה החריפה בגלל המצב הביטחוני, שגרם לאמנים לבטל מחשש לשלומם. אני מקווה שהשנה יישמר השקט וזה לא יקרה".

- איך אתה ממקם את הפסטיבל יחסית לעולם?

"מבחינת רמה מקצועית, הוא אחד מהידועים והמוערכים בעולם, וללא ספק אחד המהנים שבהם. גם בגלל המיקום המיוחד בנמל אילת בין הקונטיינרים, וגם בזכות הקהל הישראלי שיוצא מגידרו כשהוא רואה משהו באמת טוב. כשיש אמנים גדולים הם מקבלים מהקהל חיבוק אדיר".

למרות ההערכה הגדולה, דג'יברי מודה שלפסטיבל כמעט ולא מגיע קהל מחו"ל. אחת הדרכים לשנות זאת, לדבריו, היא דרך פרויקט חדש שנקרא "תוכנית הצעירים". זוהי תוכנית חינוך שמתקיימת בשבוע שלפני הפסטיבל בבית ספר שדה באילת, ומיועדת למוזיקאי ג'אז מצטיינים בגילאי תיכון. "האמנים שמופיעים בפסטיבל מגיעים לארץ ממילא", אומר דג'יברי. "כך שאנחנו מביאים אותם שבוע קודם, והם מנחים הרכבים של מוזיקאים צעירים בשיעורי נגינה, סדנאות, כיתות אמן וכדומה. אלה מוזיקאים מוכרים מאוד, שכל תלמיד ג'אז בעולם היה שמח ללמוד איתם שבוע. אנחנו מקווים שזה מה שיביא לכאן תלמידים מחו"ל בעתיד, ובהמשך גם קהל".

פסטיבל הג'אז יתקיים ב-26-23 באוגוסט בנמל אילת.