פרשת דלק נדל"ן: קשיים במו"מ להסדר מינהלי עם איליק רוז'נסקי

במו"מ על הסדר מינהלי במקום הליך פלילי, דורשת הפרקליטות להגביל את רוז'נסקי מלכהן בתפקידים בשוק ההון ובחברות ציבוריות מיד עם חתימת ההסדר, ואילו רוז'נסקי דורש שיהוי של 3 חודשים ■ הערכות: ההסדר ייחתם

איליק רוז`נסקי / צלם: איל יצהר
איליק רוז`נסקי / צלם: איל יצהר

האם המשא-ומתן המתקדם וארוך-השנים בין הפרקליטות לבין איליק רוז'נסקי, לשעבר מנכ"ל דלק נדל"ן, בתיק ההונאה לכאורה בחברה עומד בפני פיצוץ?

ל"גלובס" נודע כי בימים האחרונים, רגע לפני שפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) הגיעה להסדר מינהלי עם רוז'נסקי שימנע הגשת כתב אישום נגדו, התגלעה בין הצדדים מחלוקת, והמשא-ומתן עלה על שרטון. לפי ההערכות, הפערים בין הצדדים ייסגרו לבסוף, וההסדר עם רוז'נסקי ייחתם.

עוד נודע ל"גלובס" כי הסוגייה המרכזית השנויה במחלוקת בין הצדדים היא הגבלתו של רוז'נסקי מלכהן בתפקידים בשוק ההון ובחברות ציבוריות. בעוד שרוז'נסקי דורש כי ההגבלה תיכנס לתוקף 3 חודשים לאחר החתימה על ההסדר, כדי שתינתן לו אפשרות להתארגן לשם כך - דורשת הפרקליטות כי ההגבלה תיכנס לתוקף מיד עם החתימה.

ההסדר, אם ייחתם לבסוף, צפוי לכלול גם קנס כספי משמעותי לרוז'נסקי והגבלות נוספות עליו.

אם לא ייחתם בסופו של דבר הסדר מינהלי עם רוז'נסקי, והפרקליטות תגיש כתב אישום נגדו - למרות הזמן הרב שחלף מאז שנחקר לראשונה ומאז השימוע שנערך לו - יעלה רוז'נסקי טענה של "הגנה מן הצדק" וידרוש מבית המשפט לזכותו בשל עינוי הדין הגדול שסבל והשיהוי בהליכים.

בישול דוחות

פרשת איליק רוז'נסקי ודלק נדל"ן שבשליטת יצחק תשובה היא סאגה שנמשכת כבר יותר מ-5 שנים. ב-2010 נחקרו רוז'נסקי ומנהלים בכירים נוספים לשעבר בדלק נדל"ן, חוה זמיר-טואף ויוסף פרידמן, בחשד לביצוע עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הפרת אמונים, עבירות מנהלים ועבירות דיווח בכפוף לשימוע שיערך להם.

העבירות מתייחסות לסיווג החשבונאי של רשת רודשף ולהערכת השווי של חניוני NCP בדוחותיה הכספיים של דלק נדל"ן בשנת 2008. לפי החשד, רוז'נסקי מסר לרשות ניירות ערך דיווחים כוזבים בנוגע לשווי החניונים.

בינואר 2012 הודיעה הפרקליטות לדלק נדל"ן, רוז'נסקי, זמיר-טואף ופרידמן כי החליטה להגיש בעניינם כתב אישום בחשד ל"בישול דוחות", וזאת בכפוף לשימוע.

לאחר השימוע בספטמבר 2013 סגרה הפרקליטות את התיקים של זמיר-טואף ופרידמן, והוחלט שלא להגיש נגדם כתבי אישום.

המצב בנוגע לרוז'נסקי ודלק נדל"ן היה שונה, ובפרקליטות לא השתכנעו מטענותיהם בשימוע כי הם חפים מפשע.

מאז ועד היום מנהלות עורכות דינו של רוז'נסקי, נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, כמו גם בא-כוחה של דלק נדל"ן, עו"ד פנחס רובין, משא-ומתן מורכב עם עורכי הדין יעל ענתות ואמיר טבנקין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בניסיון להגיע להסכמות שייתרו ניהול הליך פלילי.

כבר בדצמבר 2013 חשף "גלובס" כי הפרקליטות מתלבטת בין הגשת כתב אישום נגד רוז'נסקי לבין חתימה על הסדר מינהלי עמו. ההתלבטות הזו עדיין נמשכת, אך היא צפויה להסתיים בקרוב מאוד.

הערכת שווי כוזבת

בשנות כהונתו כמנכ"ל דלק נדל"ן עד 2009, הפך רוז'נסקי לאחד השכירים העשירים בישראל. לפי ההערכות, הוא צבר עלויות שכר של כ-50 מיליון שקל. זאת, בעיקר על רקע רווחים גבוהים שהציגה החברה במרבית שנות כהונתו, בעיקר כתוצאה משיערוכים חשבונאיים. עם פרישתו מתפקיד המנכ"ל זכה רוז'נסקי ל"מצנח זהב" מפנק ולהסכם ייעוץ נדיב במיוחד מהחברה.

עיקר החשדות נגד רוז'נסקי נוגעים להערכת שווי כוזבת לכאורה של חניוני NCP שבבעלות דלק נדל"ן בדוחותיה הכספיים של החברה לשנת 2008. מחקירת רשות ניירות ערך עלה כי רוז'נסקי פעל לכאורה בדרכים שונות, לרבות הטעיה של הרשות ושל מעריכי השווי ורואי החשבון של דלק נדל"ן, על-מנת שחניוני NCP יירשמו בדוחות 2008 בערך הגבוה במאות מיליוני שקלים משוויים האמיתי. זאת, במטרה למנוע הפחתה משמעותית בדוחות הכספיים השנתיים של החברה באותה שנה.

דלק נדל"ן הציגה את החניונים בדוחותיה לשנת 2008 לפי שיטת השווי ההוגן, ולשם כך היה עליה לעשות שימוש בהערכת שווי. לשם כך פנתה דלק נדל"ן למעריך השווי פול וולפנדן, והוא קבע כי יהיה צורך לבצע הפחתה בשווי ההוגן של החניונים.

לפי כתב השימוע, רוז'נסקי ביקש מוולפנדן לשנות את הערכת השווי שלו, וכשזה סירב - פנו רוז'נסקי ופרידמן למעריך שווי אחר, חברת CBRE, ודרשו ממנה הערכת שווי גבוהה יותר. לאחר מכן, לפי הנטען, פנו רוז'נסקי ופרידמן לוולפנדן וביקשו באמצעות מצגים כוזבים לשפר את הערכת השווי שלו.

בשלב זה, נטען, קיבלו רוז'נסקי ופרידמן מכתב מוולפנדן, שבו השתמשו כדי להציג מצג כוזב בפני רואי החשבון של דלק נדל"ן, כדי להניח את דעתו של סגל רשות ניירות ערך. לטענת הפרקליטות, על סמך הערכת השווי הכוזבת של החניונים העניקה הרשות היתר לדלק נדל"ן לפרסום תשקיף.

יצוין כי לפני כ-5 שנים חוקק חוק ייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך (חוק אכיפה מינהלית), המאפשר לרשות להטיל קנס מינהלי כספי על תאגידים או מנהלים בתאגידים החשודים בהפרת הוראות החוק, כמסלול אלטרנטיבי למסלול של העמדה לדין פלילי.

אחד המקרים האחרונים והמוכרים שבהם בחרה הפרקליטות לעשות שימוש בסמכותה זו היה זה של מנכ"ל פסגות לשעבר, רועי ורמוס. האחרון היה חשוד בביצוע תרמית באג"ח בתיק הנוסטרו של פסגות, וביולי 2013 הושג עמו הסדר, שלפיו ישלם למדינה חצי מיליון שקל ולא יועמד לדין פלילי.