התובנות המדאיגות של בנק ישראל על החיסכון לטווח ארוך

בדוח היציבות הפיננסי שלו מתייחס הבנק המרכזי גם לשוק החיסכון לטווח ארוך, ובין היתר מנתח את תמונת המצב 10 שנים לאחר רפורמת בכר

איך רואה בנק ישראל את שוקי הביטוח והחיסכון לטווח ארוך? בדוח היציבות הפיננסית שלו, שפורסם שלשום (ג'), היו כמה התבטאויות ממוקדות של הבנק המרכזי על תחום החיסכון לטווח ארוך. התמקדנו בשני היבטים מרכזיים.

1. השפעות הריבית הנמוכה. "בדומה למשקים בעולם, גם בישראל הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות הובילו לעלייה חדה במחירי הנכסים, שיצרה סיכונים. הסיכונים הללו עלולים להבשיל בסביבה של ריבית נמוכה לאורך זמן, משום שעבור חלק מהמוסדות הפיננסיים, כגון קרנות הפנסיה וחברות הביטוח, העלייה בשווי מהוון של ההתחייבויות עלולה להסב להן הפסדים. לחלופין, הסיכונים עלולים להבשיל גם אם הריבית תעלה, ותוביל לזעזוע בשווקים ולתגובת יתר של מחירי הנכסים", אמרו בבנק ישראל, והמחישו את המלכוד הכפול שבמצב הנוכחי.

עוד מוסבר בדוח שסיכונים אלה מתגברים "בשל כך שמח"מ הנכסים קצר מזה של ההתחייבויות".

האם פוטנציאל הסיכון הטמון בריביות הנוכחיות זניח? בבנק ישראל מציינים ש"במהלך 2014 רשמו חמש קרנות הפנסיה הגדולות גידול בגירעון האקטוארי, בהיקף של כ-2% מנכסיהן, בשל השתטחות עקום הריבית, ואילו חברות הביטוח הפרישו מעל 5% מההון העצמי המוכר בעיקר בגין סיבה זו".

עוד מציינים בבנק המרכזי, ש"תרחיש אחר שעלול להביא להבשלת הסיכונים הוא תרחיש שבו הריבית הנמוכה תישאר על כנה לאורך שנים, בשל המשך דשדוש הצמיחה הבינלאומית. כך למשל, גופים מוסדיים שונים, כגון חברות ביטוח מבטיחות תשואה, יתקשו להשיג את התשואה המובטחת לחוסכים, ובכך תיפגע רווחיותן".

אפרופו השגת תשואה לאורך זמן עבור הפנסיונרים, בהקשר אחר אמרו בבנק ישראל ש"תשואות נמוכות לאורך זמן עלולות לפגוע באופן ממשי בהכנסה הפנויה של פנסיונרים, ובכך ייתכן שיגרמו אף לירידה בביקוש המצרפי ולבעיות חברתיות". וזה, נציין, אתגר ראשון במעלה לממשלה, שיתחדד עם השנים, ושעדיין לא קיבל מענה.

כמו כן, בבנק ישראל מתייחסים להשפעה נוספת של הריבית הנמוכה על המציאות בענף הביטוח: "בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה במשקל שנכסים מסוכנים יותר מקבלים בתיק הנוסטרו". כך, הם מספרים, בסוף 2009 היה משקלם של נכסים אלה בתיק הנוסטרו 37%, ובסוף ינואר 2015 הוא הגיע ל-44%.

בבנק ישראל התייחסו גם לשוק הנדל"ן בזווית הנוגעת לגופים המוסדיים - כבעלים ומשקיעים גדולים בשוק הנדל"ן המניב. "השקעה בנדל"ן מניב מתאימה למבנה ההתחייבויות של חברות הביטוח, אך מנגד, לחשיפה זו יכולה להיות השפעה שלילית על מאזן החברות במקרה של משבר בתחום זה". זאת במיוחד כשמתחשבים בשיעור הגבוה (10.4%) של תיק הנדל"ן ותיק ההשקעות בני"ע של חברות בתחום הנדל"ן, מחשבונות הנוסטרו של חברות הביטוח.

2. מבנה השוק והריכוזיות הפיננסית. אגף שוק ההון מפקח על שווקים שבהם נוהלו (בסוף 2014) נכסים בהיקף כולל של כ-1.36 טריליון שקל, בחברות הביטוח, בקרנות הפנסיה (החדשות והוותיקות) ובקופה"ג ובקרנות ההשתלמות. זאת למול כ-1.41 טריליון שקל בבנקים, שמפוקחים על-ידי בנק ישראל, וכ-263 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות, שמפוקחות על-ידי רשות ני"ע.

האם המספרים האלה טומנים בחובם שוק פיננסי ריכוזי בישראל, היום כמו לפני עשר שנים, כשנעשתה רפורמת בכר? בבנק ישראל מספרים כי "גם היום המערכת הפיננסית מתאפיינת בריכוזיות גדולה, המשתקפת הן במערכת הבנקאית והן בגופים הפיננסיים החוץ-בנקאיים, ובפרט בחברות הביטוח ובקרנות הפנסיה".

בנק ישראל נדרש לרפורמת בכר, ובוחן מה קרה לאחר עשר שנים. "ערב רפורמת בכר, שלושת הבנקים הגדולים שלטו ב-80% מהנכסים שנוהלו בענף קרנות הנאמנות, וב-73% מנכסי קופות הגמל. זאת מלבד שליטתם ב-78% מפיקדונות הציבור במערכת הבנקאית ובכ-75% מהאשראי למגזר הפרטי הלא פיננסי".

עתה מפרטים בבנק ישראל, כעשור לאחר רפורמת בכר, כי "בסוף 2014 ענף החיסכון לטווחים בינוניים וארוכים, כמעט על כל רבדיו, נשלט בידי חברות הביטוח. נכון לסוף 2014, כ-64% מנכסי ענף החיסכון המוסדי הפעיל לטווחים בינוניים וארוכים (שוק הפנסיה הצוברת החדשה, ביטוחי המנהלים שמנוהלים בשוקי ההון, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, ר' ש') נשלטים בידי חמישה גופים מנהלים גדולים - ארבעה מתוכם הם חברות ביטוח".

כך, לצד הריכוזיות הגבוהה בשוק הבנקאות, מאירים בבנק ישראל את "הדומיננטיות של חברות הביטוח בניהול החיסכון לטווח ארוך הפעיל", שהנה "תוצאה של הרפורמה בענף הפנסיה שבוצעה בסמוך לרפורמת בכר, במסגרתה רכשו חברות הביטוח את הבעלות גם על ענף הפנסיה הצומח".

"יתר על כן", אומרים בבנק המרכזי, אגב נתונים שהועלו לא אחת בעבר גם אצלנו, "כשבוחנים את מבנה הבעלות בכל אחד מענפי החיסכון לטווח ארוך הפעיל בנפרד אפשר ללמוד כי הריכוזיות בהם גבוהה, ובולטת במיוחד בענפי הפנסיה והביטוח, המהווים היום את אפיקי החיסכון הפנסיוניים העיקריים של הציבור".

ומה לגבי החיסכון המוסדי לטווח קצר? "כיום הגופים הדומיננטיים בניהול החיסכון המוסדי של הציבור לטווח קצר הם בעיקר בתי ההשקעות וחברות הביטוח, זאת לאחר שרפורמת בכר גרמה להעברת השליטה על ענף קרנות הנאמנות מהבנקים", בעוד ש"גם בענף זה הריכוזיות גבוהה", וכן "הריכוזיות בענף תעודות הסל בולטת במיוחד - ארבעה מנהלים בלבד שולטים בענף כולו".

על כל פנים, בבנק ישראל מציינים ש"גם לאחר השינויים המבניים שנעשו במערכת הפיננסית הודות לרפורמת בכר - מבנה החיסכון המוסדי של הציבור עדיין ריכוזי", ו"איננו אופטימלי". עוד הם מוסיפים, ש"הרפורמה הובילה להקטנה ניכרת בדומיננטיות של הבנקים במערכת הפיננסית, ובכך תרמה להקטנת ניגודי העניינים המובנים, שהיו תוצאה של שליטת הבנקים על פיקדונות הציבור, על האשראי וגם על ניהול נכסי הציבור". ולזה היו תוצאות חיוביות: "כתוצאה מכך התאפשרה, בין היתר, התפתחותו של שוק אשראי חוץ-בנקאי... המקטין את ריכוזיות האשראי, ובכך את הסיכון ליציבות".

עוד הם אומרים, ש"הריכוזיות הגבוהה עלולה להוות סיכון ליציבות הפיננסית... לצד הריכוזיות הגבוהה סובל ענף החיסכון לטווח ארוך גם מניידות נמוכה, והשילוב של שתי אלה עלול להקטין את התחרות בו, ובכך לייקר את דמי הניהול ולפגוע בתשואות".

"לכן", מציעים בבנק ישראל, "יש לבחון כיצד ניתן להקטין את הריכוזיות, הן משיקולי יציבות פיננסית והן משיקולי עידוד התחרות", תוך שהם נותנים תמיכה לתפיסות שמובילים בתי ההשקעות, ואומרים ש"יש למצוא דרכים לעידוד כניסתם של שחקנים נוספים לענף ולהתפתחותם של מכשירי חיסכון נוספים, שיכולים להגביר את התחרות. למשל, אפשר לעודד את השימוש בקופות הגמלכמכשיר חיסכון פנסיוני, באמצעות הרחבת יכולתן של קופות הגמל לשלם קצבה, ורכישת ביטוחים משלימים בנפרד".

צרו איתנו קשר *5988