שקד: "שוקלת לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה"

לאחר ששרי המשפטים נאמן ופרידמן ניסו לצמצם את סמכויות היועמ"ש וכשלו, מחזירה שרת המשפטים את התוכנית לסדר היום ■ לפי תוכנית הפיצול, היועמ"ש הבא לא יהיה אחראי על מערך התביעה הכללית ופרקליט המדינה

איילת שקד ויהודה ויינשטיין / צילום: דוד ועקנין
איילת שקד ויהודה ויינשטיין / צילום: דוד ועקנין

האם שרת המשפטים, איילת שקד, תצליח לעשות את מה שקודמיה ניסו לבצע ונכשלו? במכתב ששיגרה שרת המשפטים לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, העומד בראש ועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה הבא, הבהירה שקד כי היא שוקלת לפצל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, כך שהיועמ"ש הבא לא יהיה אחראי עוד על מערך התביעה הכללית ופרקליט המדינה.

מדובר בצעד אותו ניסו לעשות קודמיה של שקד בתפקיד - בהם שרי המשפטים לשעבר, פרופ' יעקב נאמן ופרופ' דניאל פרידמן - ואולם היוזמה נפלה פעם אחר פעם לאור התנגדויות עזות שהועלו לה. בין היתר התנגד ליוזמה גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, וקודמו בתפקיד, עו"ד מני מזוז.

כעת, על רקע פרישתו הצפויה של וינשטיין מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, עם סיום כהונתו בחודש ינואר הקרוב, מעלה שקד שוב הנושא על השולחן. "אבקש להביא לידיעת חברי הוועדה כי אני בוחנת את נושא פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה", כתבה שקד לגרוניס.

3 מועמדים

לפני כחודש הודיעו שרת המשפטים שקד ונשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, כי הנשיא בדימוס גרוניס יעמוד בראש ועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה הבא.

חברי הוועדה הם: הפרופ' למשפטים גבריאלה שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם, המכהנת כנציגת האקדמיה; נציגת הכנסת, ח"כ ענת ברקו (הליכוד); נציג הממשלה בוועדה, שר המשפטים לשעבר מטעם הליכוד, משה נסים; ונציג לשכת עורכי הדין, עו"ד יחיאל כץ.

לפי החלטת הממשלה, רק ראש הממשלה, שר המשפטים או חבר מהוועדה רשאים להציע מועמדים לוועדה, ואין אפשרות להגיש מועמדות. על המועמד לזכות בתמיכת ארבעה מחמשת חברי הוועדה.

במכתבה ביקשה שקד מגרוניס לכנס את הוועדה ולפעול לאיתורם של 3 מועמדים לתפקיד. עד כה הוזכרו ב"בורסת השמות" של המועמדים לתפקיד שמותיהם של מזכיר הממשלה הנוכחי, אביחי מנדלבליט; נשיאת המחוזי מרכז בדימוס ונציבת הביקורת על הפרקליטות, הילה גרסטל; המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, רז נזרי ואבי ליכט; וכן מספר שופטים מכהנים.

לפי הצהרתה במכתב, על רקע דיוני הוועדה תחליט שקד האם לקדם במהירות את היוזמה לפיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה.

פגיעה באפקטיביות

הרעיון לפצל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה נדון בממשלה למעלה מעשור. כבר בתקופת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובישנטיין (2003), ואף קודם לכן, דובר על כך, והרעיון עבר תהפוכות רבות.

מאוחר יותר הציגו שרי המשפטים לשעבר, פרידמן ונאמן, כל אחד בתורו, תוכניות שונות לפיצול תפקידו של היועמ"ש והעברת סמכויותיו הפליליות לידי "תובע הכללי" או גוף אחר. תוכניות אלה עוררו סערות במערכת המשפטית וזכו לביקורת מצד גורמים רבים.

בתקופת כהונתו כשר המשפטים (2009) הודיע נאמן כי החליט ליצור במשרד המשפטים פונקציה חדשה - "התובע הכללי" - שישמש הסמכות העליונה לכל גופי התביעה בישראל.

על-פי התוכנית, פרקליט המדינה ופרקליטות המדינה על מחוזותיה היו אמורים להיות כפופים מקצועית לתובע הכללי, ולצדם יהיו כפופים לו גם התביעה המשטרתית ויחידות התביעה ברשות המסים, ברשות לאיסור הלבנת הון ועוד. זאת, בנוסף לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שימשיך להיקרא כך ויהיה מופקד על מערך הייעוץ לחברי הממשלה, למשרדי הממשלה וליתר רשויות המדינה וכן על מחלקת החקיקה.

ההצעה עוררה כעס רב בפרקליטות, כאשר בראש המתנגדים עמד פרקליט המדינה הקודם, משה לדור. האחרון ששיגר לשר המשפטים ולכל עובדי הפרקליטות מכתב בו קרא לגנוז את היוזמה לפיצול סמכויות היועמ"ש ולהשקיע בשיפור המערכת הקיימת. "לתומכי הפיצול מניעים שונים - אבל התוצאה אחת, והיא רוויית סכנות", כתב אז לדור.

המתנגדים ליוזמה טוענים כי אי-אפשר לפעול באופן אפקטיבי אם אין גורם אחד שרואה את התמונה כולה ומקבל החלטות כוללות, וכי פיצול סמכויות היועמ"ש יפגע בעוצמת מערכת המשפט הציבורית. "כיצד תעבוד המערכת כשמפצלים את הסמכויות של מי שעומד בראש הפירמידה?", אמר לדור בעבר.

לדברי מתנגדי הפיצול, התומכים במהלך הם גורמים בעלי השפעה וכוח כלכלי ופוליטי, שאינם אוהבים את הרעיון שמערכת האכיפה תהיה מאוד אפקטיבית.