המבקר על מעבר צה"ל לנגב: חשש שאנשי הקבע יאבדו אמון

"מצב שבו לאורך שנים רבות לא מתקבלות הכרעות בסוגיות מרכזיות בפרויקט הלאומי של מעבר צה"ל לנגב, הוא ליקוי חמור שמעצים את אי-הוודאות בנוגע לעיתוי המעבר ואף בנוגע לעצם ביצועו" - כך מזהיר מבקר המדינה, יוסף שפירא, במסגרת ביקורת שעוסקת במעבר צה"ל לנגב.

המבקר מצביע על מחלוקות עמוקות והיעדר הסכמות בין משרדי האוצר והביטחון לגבי יישום תוכנית הנוגעת להעתקת מגוריהם של אנשי הקבע לדרום בעקבות העתקת בסיסי הצבא לאזור. מדובר בתוכנית שגובשה במערכת הביטחון, והיקפה הכספי הוא כ-3.2 מיליארד שקל.

בליבת התוכנית, מעטפת של הטבות ותמיכות לאנשי הקבע שיעתיקו את מגוריהם לדרום כיחידים או עם משפחותיהם, וזאת על פני מספר שנים. התוכנית מתמקדת בשימור של כוח-אדם "איכותי" בשורות הצבא, תוך ניסיון למנוע ממנו את עזיבת הצבא בעקבות המעבר לדרום, באמצעות מתן תמריצים בצורה של מענקים כספיים, הטבות ללימודים וסיוע בשכר דירה או ברכישה של דירה.

מהנתונים המובאים בדוח עולה כי חלק גדול מאוכלוסיית הקבע שצפויה לעבור דרומה צעיר. כך, 63% מגילם של אנשי הקבע שמיועדים לשרת בבסיסים החדשים הם בני 22-30; 38% מהם נשואים; וכ-70% מבני או בנות זוגם של המשרתים עובדים, ולרובם השכלה אקדמית או טכנולוגית. עוד עולה מהדוח כי יותר מ-60% מהם גרים כיום במרכז הארץ ומשתייכים לאשכול חברתי-כלכלי גבוה.

בחודשים האחרונים החל צה"ל לאייש את קריית ההדרכה שהקים בצומת הנגב, ואכלוסה המלא יושלם עד סוף השנה. עד תחילת העשור הבא עתידות להיפתח בנגב קריית המודיעין וקריית התקשוב. אלא שמדוח המבקר עולה כי תוכנית התמיכה באנשי הקבע שעתידים לעבור לדרום רחוקה מלהבשיל, וזאת על רקע פערים בין משרדי הביטחון והאוצר.

המחלוקות הממושכות על אישור התוכנית מתמקדות בהגדרת האוכלוסיות שיהיו זכאיות להטבות; גובה המענקים שיקבלו אנשי הקבע בתמורה למעבר דרומה; ואופן חלוקת המימון בין שני המשרדים.

ובזמן שבשני המשרדים מתווכחים, באגף כוח-האדם של צה"ל מזהירים כי היעדר ההכרעה בסוגייה עלול להשפיע על נכונותם של אנשי הקבע להעתיק מגוריהם לדרום, או בכלל על המוטיבציה שלהם להמשיך ולשרת בקבע.

המבקר הזהיר כי מצב זה "יוצר חשש לפגיעה באמון של משרתי הקבע במערכת הצבאית ובמדינה שאמורים לתמוך בהם במהלך זה. כתוצאה מכך קיים חשש שצה"ל לא יצליח לשמר כוח-אדם איכותי, ועזיבתו עלולה לפגוע משמעותית ביכולת המבצעית שלו וכתוצאה מכך בביטחון המדינה".

המבקר מזהיר גם מהמחלוקות המתמשכות בין משרדי האוצר והביטחון בנוגע למימון הקמת קריית המודיעין וקריית התקשוב בנגב. מדובר בשני מיזמים שהיקפם הכולל עומד על כ-19 מיליארד שקל, ועד כה הם התאפיינו במחלוקת על מקורות התקציב באופן שהעמיד בספק את מימוש המהלך שהממשלה סימנה כמחולל שינוי לפיתוח הנגב.

בסוף 2014 קבע ראש הממשלה כי חלקו של משרד האוצר בתוכנית הקמת שתי הקריות אינה כלולה בתקציב הביטחון, ולפיכך יקצה לשם תקציב נוסף. בתחילת השנה הממשלה גם אישרה פינויים נוספים של מחנות צבאיים באזורי ביקוש במרכז הארץ, והוחלט כי לשם כך תוקם חברה ממשלתית שתהיה כפופה לשר הביטחון ותשמש זרוע ביצועית שלו במהלך זה.

על-פי החלטת הממשלה, הקמת המחנות החדשים בדרום, לרבות אלה של המודיעין ושל אגף התקשוב, תמומן מתקבולי השיווק של יחידות הדיור שייבנו על הקרקעות שצה"ל יפנה - וזאת באמצעות מקדם מימון מרשות מקרקעי ישראל.

אלא שהסדר זה נתקל בהתנגדות מצד החשבת הכללית באוצר ונגידת בנק ישראל. לדעת החשכ"לית, ובנק ישראל מחזיק בדעה דומה, מדובר בהחלטה שמהווה "מעקף לרישום הוצאה בתקציב המדינה במספרים גדולים מאוד".

עוד סבורה החשכ"לית כי "ההסכם בנוסחו כרגע יגרום לעלייה ביחס החוב לתוצר בשנים הקרובות - דבר שיש לו השלכות כבדות על מתווה הירידה של יחס החוב לתוצר כפי שתוכנן ודווח לחברות הדירוג הבינלאומיות".

על רקע הסתייגויות אלה, מבקר המדינה העיר כי ספק אם ניתן לראות בהחלטת הממשלה כפעולה שאכן שמה קץ לחסמים ולוויכוחים התקציביים והמימוניים שמלווים את מעבר צה"ל לנגב: "על אגף החשכ"ל, אגף התקציבים, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון למצוא את המענה הנדרש, כדי שחילוקי הדעות בדבר הרישום בתקציב המדינה של הוצאות המעבר ושל ההכנסות ממכירת הקרקעות לא יגרמו לעיכוב בהעברת התקציבים הדרושים למהלך".

עוד עולה מדוח המבקר כי רשויות המדינה לא סיכמו ביניהן גם על מענה תחבורתי למשרתים בקריות המודיעין והתקשוב שעתידות לקום בדרום: בקריות אלה ישרתו אלפי חיילים ואנשי קבע, והבסיסים יהיו "פתוחים", כלומר רוב המשרתים בהם יגיעו וייצאו מהם מדי יום.

משרדי הממשלה המעורבים בנושא דיווחו למבקר על עבודות מטה שנעשות בניסיון להעמיד מענה לצרכים התחבורתיים בנגב בעקבות הרחבת המעבר של בסיסי צה"ל אליו.

עם זאת, המבקר מציין כי במקרה של קריית המודיעין, תכנון סטטוטורי של מחלף שישמש את באיה אמור להסתיים רק באמצע 2016, ובנייתו צפויה להימשך כ-3 שנים. מהדוח עולה כי במועד סיום הביקורת בנושא זה, קיץ 2014, טרם נקבע מקור תקציבי לעבודות אלה.