דוח לוקר: האם אנשי קבע שיחלו לא יוכרו כנכי צה"ל?

לצד ההתייחסות לפנסיות אנשי הקבע בדוח לוקר, קיים נושא רחב-היקף נוסף, המשליך על אנשי הקבע באופן מהותי ביותר, והוא ההצעה לתיקון חוק הנכים (תגמולים ושיקום) באופן שאנשי קבע אשר חלו במחלות תוך כדי ועקב תנאי שירותם, לא יוכרו כנכי צה"ל.

מדובר למעשה באימוץ תזכיר חוק לשינוי מבחני הזכאות לפי חוקי השיקום, אשר לא עבר בכנסת הקודמת, חרף נסיונותיהם של אנשי אגף השיקום ומשרד האוצר להעבירו. הנסיונות להוציא את אנשי הקבע מתחולת חוק הנכים לא התחילו היום, והדבר נעשה בשני דוחות קודמים - דוח ברודט ודוח גורן - אשר לא יושמו.

על-פי דוח ועדת גורן, אשר עיקריו מאומצים בדוח לוקר, נכון לסוף 2009 הוכרו במשך השנים 16,496 אנשי קבע כנכי צה"ל, 7,854 שוטרים , 1,279 אנשי שב"ס ומוסד, וזאת בין אם עקב חבלה ובין אם עקב פציעה.

על פי הדוח, מי מתוכם שנכותו עולה על 20% יהיה זכאי לקצבה חודשית בסכום של כ-350 שקל לכל 10% נכות. אם עקב נכותם הם אינם יכולים להתפרנס, קמה להם זכאות להכרה כ"נכה נזקק", שמשמעותו נכה מחוסר פרנסה. כמו כן, הם זכאים להטבות שונות כגון רכב רפואי, מלווה במקרה הצורך וכיו"ב.

דוח לוקר מונע מהם לחלוטין גם את המעט הזה ושולח את אותם נכים לנקוש על דלתות המוסד לביטוח לאומי, כאזרח מן השורה. לשכת עורכי הדין באמצעות הח"מ הגישה את השגותיה לעניין התיקון המוצע.

חישוב גס מראה כי אם דוח לוקר יתקבל, יחסוך השיקום עשרות מיליוני שקלים על גבם של משרתי הקבע שחלו. כך למשל, במקרה של משרת קבע בן 30, שחלה בסוכרת עקב תנאי שירותו ונקבעו לו 40% נכות, המשמעות הכספית היא גמלה בסך 1,500 שקל לחודש. בנוסף, הוא זכאי לשיקום, כולל כיסוי מלא של שכר לימוד באוניברסיטה, מלגת קיום חודשית במהלך הלימודים, סל הטבות מגוון, טפול רפואי וכיו"ב - סכום המסתכם בכמיליון שקל לכל ימי חייו.

דוגמא נוספת: נגיד שחייל קבע חלה במחלת נפש, עקב תנאי שירותו ונקבעה לו דרגת נכות של 50%-70%. בשל מצבו הוא איננו מסוגל לעבוד ולכן הוא זכאי לגמלה חודשית בסכום של כ-6,000-7,000 שקל. נכה כזה בשקט עובר את המיליון שקלים עד סוף ימיו. מה יותר נוח ומשתלם למשרד הביטחון לשלוח אותם לטיפול הביטוח הלאומי.....?

נכון להיום, דרכם של אנשי קבע שלקו במחלות עקב שירותם, כגון: פסוריאזיס, סוכרת רגילה וסוכרת נעורים, אסטמה, אוטם שריר הלב, סרטן העור, מחלות נפשיות וכיו"ב - אינה סוגה בשושנים. ברוב המקרים, תביעותיהם להכרת נכותם נדחות ע"י אגף השיקום, עניין המצריך אותם להגיש ערעורים לביהמ"ש השלום. בתי המשפט מכירים כיום, במקרים המתאימים, באנשי קבע שחלו במחלות הנ"ל כנכי צה"ל, בדרך כלל לאחר תהליך משפטי ארוך.

נדגים את האבסורד של החוק המוצע: חייל לוחם בשירות סדיר ומפקדו, איש קבע בן 25 , נלחמו שכם אחד במבצע צבאי. לאחר זמן קצר לקו שניהם בסוכרת עקב הלחץ בו היו נתונים. החייל הסדיר יוכר כנכה צה"ל בעוד המפקד ייאלץ לפנות לביטוח לאומי... הגיוני? לא!

דוגמא נוספת: איש קבע בחיל הים בן 35 לקה בסרטן העור עקב החשיפה לשמש. לפי הצעת החוק החדשה, הוא ייאלץ לפנות לביטוח הלאומי לקביעת נכותו ולא יוכר כנכה צה"ל. ומה לגבי אלמנות ויתומים, אשר יקירם, איש הקבע, נפטר עקב תנאי שירותו? במקרה כזה לא ניתן להבין מניסוח התיקון המוצע מה יהיה מעמדם - האם ייחשבו כשאירים לפי חוק הביטוח הלאומי או מעמדם יהיה כשל בני משפחות חללי צה"ל?

אם התיקון יתקבל, אנשי הקבע , בלי קשר לגילם, יאלצו לפנות למוסד לביטוח לאומי תוך הכבדת העומס על מוסד זה. האם הביטוח הלאומי ערוך לטיפול באנשי הקבע הרבים שיפנו אליו ?! גם בפן הכלכלי אין כאן שום חיסכון, שכן הביטוח הלאומי אמור לקבל שיפוי מהמקורות הרלבנטיים - משמע, העברה מכיס אחד למשנהו, שאינה מובילה לחסכון כהוא זה.

כאילו לא די בכך, על פי התיקון המוצע לחוק, רשימת המחלות שיוכרו כמקנות נכות הינה שולית ומזערית ואינה כוללת רשימה של מחלות שירות. יוזמי ההצעה מציעים, כי שר הביטחון ימנה ועדת מומחים שתמליץ על מחלות שירות נוספות, רק לאחר שהחוק יעבור. במילים אחרות, זוהי זריית חול בעיני אנשי הקבע ומשפחותיהם, שכן עד לכינון ועדה שכזו וקבלת המלצותיה, במידה ויהיו בכלל כאלה, לא יוכרו אנשי הקבע שלקו במחלות שנגרמו עקב השירות, כנכי צה"ל.

סוגייה זו מעלה את השאלה הערכית, האם יש להתייחס למשרת קבע כאל "עובד", שהרי אנשי צבא הקבע, בחלקם הגדול , שומרים על ביטחוננו, מחרפים נפשם עבורנו ונותנים את שנותיהם הטובות עבור עם ישראל. האם ניתן להקבילם לנפגעי עבודה? לדעתי, ממש לא.

יש לקוות כי הנושא יישקל בכובד ראש כדי למנוע את הפגיעה הקשה באנשי הקבע ועל מנת לייתר מצב בו דווקא כאשר הם חולים וזקוקים למשענת וסיוע, יפנה להם משרד הביטחון עורף וישלח אותם לעמוד בתור בוועדות המוסד לביטוח לאומי.

■ הכותבת היא יו"ר ועדת נכים תגמולים ושיקום בלשכת עוה"ד ומומחית בתביעות נגד משרד הביטחון