רק 16% מחברי דירקטוריון בחברות ציבוריות הן נשים

רק 56 נשים "זכו" לכיסא בדירקטוריונים, ורק 39 נשים (5.1%) מכהנות כיושבות-ראש בדירקטוריונים בישראל ■ רו"ח אירנה בן יקר, Deloitte ישראל: "בסך-הכול נצפית מגמה חיובית"

אירנה בן יוסף / באדיבות דלויט
אירנה בן יוסף / באדיבות דלויט

בשנים האחרונות עלתה סוגיית הייצוג הנשי בדירקטוריונים לכותרות, והביקורת על מיעוט הנשים בדירקטוריונים הפכה לנושא מדובר, מטריד - וכזה שיש לטפל בו. ועדות הכנסת קיימו מספר דיונים סביב השאלה איך ניתן לשפר את המצב, נערכו ימי עיון בנושא, פורסמו מחקרים מקיפים על אי השוויון בין המינים בדירקטוריונים ועל תרומתן הרבה של נשים-דירקטוריות ליעילותן ולתוצאותיהן הכלכליות של חברות ציבוריות, ואף הונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק לייצוג הולם של נשים בדירקטוריונים.

ובכל זאת, בישראל 2015, שיעור הנשים המכהנות כדירקטוריות של חברות ציבוריות עומד על 16.2% בלבד. רק 56 נשים "זכו" לכיסא בדירקטוריונים, ורק 39 נשים (5.1%) מכהנות כיושבות-ראש בדירקטוריונים בישראל.

נתונים אלה - המלמדים כי הדירקטוריונים הישראלים עדיין עתירי טסטוסטרון - מציבים אותנו הרחק מתחת למספר מדינות מערביות שבחרו לשים את הנושא גבוה בסדר העדיפויות, ואף ליצור חקיקה מתקנת בעניין, בהן נורבגיה - עם ייצוג מרשים של 36.7% נשים בדירקטוריונים בחברות הציבוריות, צרפת (29.9%), ושוודיה (24.4%).

לצדנו, מבחינת נתוני הייצוג הנשי בדירקטוריונים, ניצבות אוסטריה (16.3%), בריטניה (15.6%), ואוסטרליה (15.1%). בארצות-הברית, מתברר, המצב עוד פחות טוב מאשר אצלנו, כאשר שם נרשם ייצוג של 12.2% נשים בלבד בדירקטוריונים.

מככבות בצרכנות, ומוסדות פיננסיים

תמונת המצב העגומה בישראל בתחום הייצוג הנשי בדירקטוריונים עולה מנתונים המעוגנים בדוח חדש של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte, הבוחן מהו אחוז הנשים בדירקטוריון ואחוז הנשים המכהנות כיו"ר דירקטוריון, ב-40 מדינות שונות ברחבי העולם.

על פי הדוח, התעשיות שבהן נשים "מככבות", באופן יחסי, בדירקטוריונים של החברות הישראליות, הן צרכנות ושיווק (20%), מוסדות פיננסיים 20%, בהם בנקים, חברות ביטוח, חברות אשראי ועוד. בתחום זה, ניתן להזכיר את ענת לוין, שמכהנת בין היתר כיו"רית כלל ביטוח אשראי, כחלק מתפקידה המרכזי בקבוצת כלל כמשנה למנכ"ל; ואת החשכ"לית מיכל עבאדי בויאנג'ו, שמכהנת כיו"רית של חברת ענבל הממשלתית, מתוקף תפקידה הבכיר במשרד האוצר.

עוד עולה מהדוח, כי בתחום האנרגיה והתשתיות שיעור הנשים המכהנות כדירקטוריות עומד על כ-13%, בתעשיות בתחום מדעי החיים והבריאות - 12%, ובחברות בתחום הטכנולוגיה, מדיה וטלקומוניקציה, עומד שיעורן על 12%.

כאמור, אחוז הנשים המכהנות כיושבות-ראש הדירקטוריון, נמוך אף יותר (5.1%). בין הבודדות המכהנות או כיהנו כיו"ריות בחברות ציבוריות ניתן למנות את עופרה שטראוס, יו"רית קבוצת שטראוס, רו"ח איריס שטרק, דירקטורית בבנק מסד ובקרן הפנסיה של הסוכנות, ולשעבר יו"רית דירקטוריון נמל אשדוד ודירקטורית בחברת חשמל; אפרת פלד, יו"רית ומנכ"ל אריסון השקעות, רווית ברניב, יו"רית תנובה ולשעבר יו"רית שיכון ובינוי, אירית איזקסון, יו"רית ישרכארט, נחמה רונן, יו"רית ממן ויו"רית תאגיד המיחזור אלה וזהבית כהן, לשעבר יו"רית תנובה.

בין הדירקטוריות המפורסמות, ניתן למנות את דפנה שוורץ, דירקטורית בבנק הפועלים ובשטראוס; ציפה כרמון, דירקטורית בעזריאלי; גיתית גוברמן, דירקטורית בבורסה; ויו"רית דירקטוריון חדשות 2, תמי רוה.

התוצאות שמביאות נשים המייצגות את המיעוט הנשי בדירקטוריונים, מוכיחות את מה שכולם כבר יודעים: דירקטוריות טובות לחברות. המחקרים מהשנים האחרונות תומכים במסקנה זו, ומהם עולה, כי נשים מנהלות ודירקטוריות בחברות ציבוריות מעניקות יתרון תחרותי לחברה על פני חברות אחרות.

הדו"ח של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte מצביע על עלייה קלה באחוז הנשים בדירקטוריון ביחס לשנה שעברה, ברוב המדינות שנסקרו, אך כאשר בוחנים את המדד של אחוז הנשים המכהנות כיו"רית דירקטוריון, עולה כי לא חל כל שינוי בנתון זה ביחס לשנה שעברה. כך או כך, המסקנה העולה מהנתונים עגומה: אי השוויון בין המינים בדירקטוריונים זועק.

חוק החברות עוסק באופן מצומצם בלבד בסוגיית ייצוג הולם לנשים בחברות ציבוריות, וקובע כי בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני. עוד נקבע בחוק, כי אם האישה היחידה בדירקטוריון היא קרובת משפחה של בעל השליטה בחברה (בת, אחות, אם וכדומה), ייתפס המצב ככזה שאין כלל אישה בדירקטוריון והאסיפה הכלכלית של בעלי המניות תחויב למנות דח"צית שהיא אישה. בחברות ממשלתיות נעשה צעד משמעותי יותר לכיוון השוויוניות, כאשר בהחלטת ממשלה מ-2007, נקבע כי 50% מחברי הדירקטוריונים בחברות ממשלתיות, חייבות להיות נשים. רף זה טרם הושג, וכיום עומד שיעור הנשים הדירקטוריות בחברות ממשלתיות על כ-40%.

רו"ח אירנה בן יקר, שותפה, ומנהלת היחידה לשירות הדירקטוריון בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte ישראל, מסבירה, כי: "הדו"ח מציג תמונת מצב שלפיה המצב בישראל טוב בהשוואה לשאר העולם. נראה שבשנים האחרונות, המנהיגות העסקית בישראל הצליחה לקדם מספר עולה של נשים מצליחות ומשפיעות לתפקידי מפתח ואנו רואים מגמת שיפור בייצוג נשי בדירקטוריונים ושל נשים בתפקידים בכירים - כמו, למשל, רוב נשי בתפקיד מנכ"ליות של הבנקים הגדולים. בהקשר זה, יש מספר לא קטן של דירקטוריות בעלות מומחיות פיננסית, מה שמקדם שתי מטרות של הרגולטור - גיוון בדירקטוריון ומומחיות פיננסית".

עוד היא אומרת:"לכאורה, המקום בו מוצבת ישראל בדו"ח של Deloitte בהשוואה למדינות שנבחנו הוא טוב - מקום 13 מתוך 40 מדינות שנבחנו.

ואולם, לא כולם חושבים שיש סיבה לחגוג. נשים המכהנות בדירקטוריונים, ומוקפות בישיבותיהן ברוב גברי מוחץ, מבהירות שראוי כי המצב הזה ישתנה, ומהר.

העמדה מובנת. ראשית, אין שום סיבה שכוח העבודה הנשי יעמוד על כ-50% (כפי שעולה מנתוני הלמ"ס - א.ל.ו), אך ייצוגן בדירקטוריונים יעמוד על 16% בלבד; ושנית, אם מורידים את בעלות החברות וקרובות המשפחה מרשימת היו"ריות והדירקטוריות - המספר מצטמצם עוד יותר. לדברי רו"ח איריס שטרק, אשר כאמור מכהנת וכיהנה לאורך השנים כדירקטורית בחברות מובילות: "בשנים האחרונות חל שיפור בתחום הזה בישראל ונוצר שינוי במודעות למינוי נשים מקצועניות לדירקטוריונים, אך עדיין אנחנו נמצאים ברמה מאוד נמוכה".

הנה אנחנו והנה הם 2
 הנה אנחנו והנה הם 2

נשים
 נשים