פסיקת מזונות: פערים של אלפי שקלים בין בתי המשפט

ביטוי מוכר בעולמם של המתגרשים אומר ש"צריך לדעת עם מי להתחתן, אבל עוד יותר חשוב לדעת ממי להתגרש". כעת, מסתבר, יש לומר ש"צריך לדעת איפה להתגרש" או ליתר דיוק: איפה להגיש תביעת מזונות.

מבדיקה שערך עבור "גלובס" צוות המשפטנים של אתר "תקדין" עולה כי קיימים הבדלים משמעותיים בין סכומי מזונות הילדים שנפסקים בבתי המשפט השונים - שמגיעים לעתים לאלפי שקלים בחודש.

כך נמצא בבדיקה כי שופטי בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא הם "הנדיבים ביותר" בפסיקת מזונות ילדים - עם שיעור ממוצע של 4,241 שקל לתיק; מנגד, בחדרה עומד שיעור המזונות הממוצע על סך של 2,562 שקל לתיק ומהווה את שיעור המזונות הממוצע הנמוך ביותר בקרב בתי המשפט לענייני משפחה בישראל.

צוות המשפטנים של אתר "תקדין" מבית חשבים אסף את כל פסקי הדין הקיימים במאגר "תקדין", המונה 2,665 תיקים בנושאי מזונות, וערך ניתוח יסודי של הנתונים המוזכרים בפסקי הדין ככאלה המכריעים את גובה המזונות שיפסקו, וביניהם מקצוע והכנסות האב והאם, מספר הילדים וגילם, מי ההורה המשמורן והיקף המשמורת, זכאות של מי מההורים לדמי ביטוח לאומי, הערכאה שבה נידון התיק, זהות השופט ונתונים נוספים.

סכומי המזונות שנפסקו בתיקים שנבחנו כוללים את הצרכים הבסיסיים של הילדים, לרבות תשלומים לגנים ובתי-הספר, חוגים עד סכום סביר, אוכל, ביגוד והנעלה, הוצאות רפואיות בסיסיות - אך אינם כוללים הוצאות מיוחדות, בהן קייטנות בקיץ (במקרים מסוימים), טיפול פסיכולוגי כשנדרש, חוגים מיוחדים בסכומים גבוהים, מסיבות מיוחדות (בר/בת-מצווה), הוצאות רפואיות חריגות, טיפולי שיניים מיוחדים ועוד.

לאחר ניתוח כל הפרמטרים הללו, נמצא כי בית המשפט שבו נידונו הכי הרבה תביעות בנושא מזונות הוא בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, עם 180 מקרים. ממוצע המזונות שנפסק בתל-אביב עמד על 3,030 שקל; לעומת זאת, בחיפה נמצאו רק 25 מקרים, עם ממוצע מזונות של 2,891 שקל.

עם זאת, כשבוחנים את ממוצע המזונות שנפסקו לילד, ולא לתיק (ובו לעתים תביעת מזונות עבור מספר ילדים), בית המשפט המוביל בסכום המזונות הממוצע הגבוה ביותר הוא בית המשפט לענייני משפחה בנצרת - שם עומד הסכום על 1,803 שקל לילד; ממוצע המזונות הנמוך ביותר לילד נרשם בבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע, ועמד על 1,151 שקל.

 מי השופט הנדיב ביותר בפסיקת מזונות

שיא המזונות: 12,900 שקל

פילוח נוסף שנערך בחן את סכום המזונות שפוסק כל שופט עבור ילד אחד וכן עבור שני ילדים, ונמצא כי השופטת שהייתה "הנדיבה" ביותר בפסיקת מזונות עבור ילד אחד היא ורדה פלאוט, שכיהנה בעבר בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, אך כיום מכהנת כשופטת בבית המשפט המחוזי - עם סכום מזונות ממוצע של כ-2,000 שקל לילד.

השופטים שידם הייתה הקפוצה ביותר בעת פסיקת מזונות לילד אחד, על-פי הבדיקה, הם: אילתה זיסקינד, המכהנת בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים - עם 1,327 שקל לילד בממוצע; ויהודה גרניט, שכיהן בעבר בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב אך פרש מהשפיטה לפני שנים - עם 1,381 שקל לילד בממוצע.

כשמדובר בפסיקת מזונות לשני ילדים, השופט המככב בסכום הממוצע הגבוה ביותר הוא שאול שוחט, המכהן בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב - עם 3,800 שקל בממוצע; גם השופטת המנוחה טובה סיון (שהלכה לעולמה במפתיע לפני כשנה וחצי, בגיל 67) מככבת בבדיקה כשופטת שפסקה סכום נכבד בעבור מזונות שני ילדים - בשיעור ממוצע של כ-4,100 שקל; השופט יהודה גרניט נרשם כשופט עם הסכום הממוצע הנמוך ביותר שנפסק בתיקי מזונות עבור שני ילדים - עם סכום של 2,700 שקל בממוצע בתיקים אלה. ואולם, יש לזכור כי הוא פרש מהשפיטה לפני שנים, ולכן הנתונים משקפים את הסכומים הנכונים לתקופה בה שפט.

נתון מעניין נוסף שעלה בבדיקת "תקדין" הוא שסכום המזונות הגבוה ביותר שנפסק אי-פעם נפסק בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ב-2011, ועמד על 12,900 שקל.

בתיק אחר, בפסק דין מ-2004, חייב בית המשפט אב - שנמצא בבדיקה במאגר "תקדין" כבעל ההכנסה הגבוה ביותר שנרשמה בתיקי המזונות, בסך 160 אלף שקל בחודש - בתשלום מזונות בסך 11,600 שקל בחודש לשני ילדיו.

האם בעלת ההכנסה הגבוהה ביותר בפסיקות אלה השתכרה כ-21 אלף שקל לחודש וקיבלה מזונות ילדים בשיעור חודשי של 4,950 שקל.

כלי חברתי

בדיקת הנתונים בתיקי המזונות התאפשרה בעקבות כלי ייחודי שפותח והושק לאחרונה על-ידי "תקדין", המכונה ה"מזונט". כלי זה מאפשר למשתמש יכולת חיפוש מדויקת על בסיס ניתוח תוכן מקצועי, ולא על בסיס חיפוש טקסטואלי כפי שנהוג במאגרי החיפוש המשפטיים בדרך-כלל.

המשמעות של חיפוש כזה הוא חיסכון של שעות חיפוש רבות, כיוון שהמחפש מכוון בדיוק לנתונים המקצועיים שהוא צריך למצוא ולא פועל בשיטת "פישינג", במסגרתה הוא כותב ביטוי שיכול להביא תוצאות המתאימות לצרכים שלו, אך גם תוצאות רבות אחרת. צוות עורכי הדין המטפלים בתוכן המאגר ניתחו, כאמור, את כל פסקי הדין שניתנו בתחום המזונות בבתי המשפט לענייני משפחה, ומכאן הממצאים.

ואולם, כשבוחנים את הנתונים שנאספו, יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים המשפיעים על התוצאות: ראשית, הבדיקה בנוגע לסכומי המזונות הנפסקים על-ידי כל שופט נערכה רק בנוגע לשופטים שלפחות 7 פסקי דין שלהם פורסמו. לפיכך, הבדיקה אינה כוללת את כל השופטים המכהנים כיום, ואף כוללת שופטים שכבר פרשו או שופטים שמונו לשפיטה בבית המשפט המחוזי.

בנוסף, תיקי מזונות רבים נגמרים בפשרות ובהסכמי גירושים, וסכומי המזונות הנקבעים במסגרתם - ומאושרים על-ידי בתי המשפט - אינם חשופים לרוב לבחינה. כמו כן, סכסוכי גירושים רבים נסגרים במשרדי עורכי הדין בתחום, במיוחד אלה של העשירונים העליון, והם אינם חשופים לעין הציבור, וכך גם סכומי המזונות שנפסקים.

עו"ד אמון אגסי, סמנכ"ל מוצרים משפטיים בחברת חשבים, מסביר כי "המזונט הוא בראש וראשונה כלי עבודה לעורכי הדין העוסקים בדיני משפחה, אולם בעיניי הוא גם כלי חברתי. עמלנו קשות על מנת להוציא את המוץ מהתבן, והתייחסנו רק לפסקי דין בהם הייתה קביעה חד-משמעית של מזונות, שניתן היה לחלץ את הכנסות ההורים, מספר הילדים ועוד פרמטרים חשובים".

עם זאת, עו"ד אגסי מוסיף: "הייתי שמח אם הנהלת בתי המשפט תאפשר גישה להרבה יותר פסקי דין, ואולי אפילו להסכמי גירושים, בכפוף לשמירת הפרטיות של בני הזוג והקטינים".

"הערפל סביב המזונות רק הפך סמיך יותר"

בבתי המשפט לענייני משפחה קיימת נוסחה בסיסית, בלתי כתובה, לפיה סכומי המינימום המשולמים כמזונות לילד אחד נעים בין 1,250 שקל ל-1,350 שקל לילד, בתוספת אחוז מסוים מהוצאות שכר דירה או המשכנתא וכן מחצית הוצאות רפואיות חריגות ומחצית מהוצאות חינוך.

הכלל הבלתי כתוב הזה, המנחה את השופטים בבואם לפסוק מזונות, נקבע בהלכות הפסוקות לאורך השנים ולא בחקיקה, ואף שהוא קיים, חוסר האחידות בפסיקות ברחבי הארץ בולט.

כפי שעולה מהבדיקה שנערכה ב"תקדין", היעדר נוסחה ברורה ואחידה לחישוב דמי מזונות מביא לחוסר שוויוניות בין המתדיינים בפני שופטים שונים, חוסר ודאות באשר לסכום המזונות הצפוי וריבוי הליכים משפטיים הפוגעים בקטינים וגורמים לעומס על בתי המשפט.

תקרה של 3,500 שקל

עו"ד רות דיין-וולפנר, מומחית בדיני משפחה וירושה, אומרת כי "יש לחלוטין חוסר אחידות בפסיקת מזונות, והוא בא לידי ביטוי לא רק בין שופט לשופט, אלה גם בין פסיקה לפסיקה של אותו שופט. הדברים הם עד כדי לא ברורים, עד שאנחנו לא באמת יכולים לומר ללקוח מה צפוי לו. דבר אחד בטוח: פסיקת המזונות אינה משקפת את רמת החיים האמיתית או את העלויות האמיתיות של גידול ילדים, וככל שהאב מרוויח יותר, והמשפחה יותר אמידה - כך הפער יותר גדול דווקא".

עוד מוסיפה דיין-וולפנר כי "כמעט שלא מוצאים פסיקה שעולה על 3,000 שקל מזונות לילד, גם כאשר הכנסתו של האב היא בגובה של עשרות אלפי שקלים לחודש, שברור ששימשו במלואם את התא המשפחתי. כך, למשל, אב שמרוויח 35 אלף שקל בחודש, וצריך לשלם 7,000 שקל מזונות לשני ילדיו, ברור שהוא יוצא נשכר בפסיקת מזונות. אין ספק שיש בעיה מאוד קשה בתחום".

עו"ד דיין-וולפנר מספרת על פסק דין שניתן לאחרונה על-ידי השופט שמואל בר-יוסף, שבו הוטל על אב שהכנסותיו גבוהות מאוד חיוב מזונות שאינו משקף את רמת החיים של המשפחה.

"האם מרוויחה 18,500 שקל, הכנסות משכירות ומשכורת, והשופט סבור כי ההכנסות שלה עומדות על כ-22 אלף שקל. האב הנתבע הוא בעלים של חברות שבאחת מהן יש 12.5 מיליון שקל, ובית המשפט קבע במפורש כי אין צורך לעסוק ביכולותיו הכלכליות 'שאינן מוטלות בספק'. רק הדירה של בני הזוג, הרשומה על שם האב בלבד, שווה כ-12 מיליון שקל. כמה מזונות היינו מצפים שיפסקו?

"בית המשפט קבע שברור שרמת החיים של הקטינים הייתה גבוה, אך פסק 3,080 שקל לחודש לכל ילד, וכל עוד הצדדים גרים יחד, הסכום יעמוד על 2,200 שקל לילד. זה אב שהיכולת שלו הכלכלית לא מוגבלת. אלה פסקי הדין של מזונות ילדים. לא פוסקים יותר מ-3,500 שקל, גם כאשר המשפחה חיה ברמת מחיה גבוה מאוד מאוד. זה בלתי יתואר".

מזה שנים קוראים הורים, אקדמאים, עמותות שונות ועורכי דין בתחום דיני המשפחה למהפכה בתחום פסיקת המזונות בישראל. הנושא נידון בהרחבה בכנסת, בימי עיון רבים ובוועדות שונות שהוקמו לאורך השנים. ב-2006 מינה שר המשפטים דאז, חיים רמון, את ועדת שיפמן לתת המלצות מקיפות בעניין מזונות הילדים, ובשלהי 2012 הגישה הוועדה את המלצותיה, שבבסיסן ההנחה כי שני ההורים יחדיו צריכים לשאת באחריות כלכלית משותפת על ילדיהם.

בין היתר בחנה הוועדה דרכים על מנת להגיע לאחידות בפסיקת המזונות וחלוקתם בין ההורים, והעבירה המלצה מהפכנית, לפיה שיעור המזונות יחושב לפי גובה הכנסות שני ההורים ובאמצעות נוסחה כלכלית מובנית בחוק.

ואולם, עד כה לא קודמו המלצות הוועדה בחקיקה (בין היתר כיוון שחלקן פוגעות בסמכויות הנתונות לבתי הדין הרבניים כיום), והתחום נותר פרוץ כתמיד.

עו"ד אמון אגסי, סמנכ"ל מוצרים משפטיים בחברת חשבים, סבור כי מצב זה, הגורם נזקים נוספים למתדיינים המצויים בהליך גירושים ולילדיהם, צריך להשתנות. "בנושא רגיש כמו זה, השאיפה צריכה להיות לכללים ברורים שמבטיחים את טובת הילד, קודם כל, וגם את יכולת ההורים להמשיך את חייהם לאחר רעידת האדמה שחווה המשפחה בהליך הגירושים.

"כחלק מעבודת ההכנה שעשינו בהכנת הכלי של 'מזונט' ב'תקדין', הלכתי לשמוע ביוני האחרון את המושב בכנס המחוזות של לשכת עורכי הדין באילת, 'המהפכה השקטה בבית המשפט לענייני משפחה', שבכותרת המשנה נכתב בו 'בתקווה לפזר את הערפל סביב פסיקת המזונות'. לצערי, הערפל רק הפך סמיך יותר".