"ערן זהבי? אני שואף להיות מספר 1 בליגה ולקחת אליפות"

זהו, מאור בוזגלו אומר בפירוש את המילה האסורה בהפועל ב"ש בשנתיים האחרונות - אליפות ■ השנה הוא גם מתכוון להפציץ מספרים: "רוצה להכפיל את כמות הגולים שלי" ■ בראיון לקראת פתיחת העונה בשבת, הוא חושף: "קיבלתי הצעה מסין עם הרבה מאוד כסף"; הוא גם מספר על הסכסוך עם סוכן השחקנים דודו דהאן והקשיים שעבר בבלגיה

בשלהי עונת 2007/08 התראיין מאור בוזגלו כאן ב"גלובס". הוא הצטלם עם הרכב שלו - פז'ו 407, עליו הוציא סכום צנוע (יחסית) וסיפר כי הוא מתגורר בדירה לא גדולה שהקבוצה שלו דאז, סכנין - ארגנה עבורו בכרמיאל הסמוכה. מאז עברו הרבה מים בנהר, חוזי עתק בארץ ובחו"ל, צמיחה למעמד של כוכב-על בליגה הישראלית בהפועל ב"ש. כשאני מגיע לראיין את הטאלנט לקראת פתיחת עונת 2015/16, בחניית הבית הפרטי המטופח ורחב הידיים שלו בלהבים כבר עומד לו ג'יפ אאודי יוקרתי.

"הכדורגל יכול לסדר את המשפחה לכל החיים - בתנאי שאתה יודע להתנהל", הוא אומר. "לחיות את הרגע זה לא דבר נכון, צריך לחשוב גם 10-15 שנה קדימה. מי שלא חושב - עושה טעות. אני ואשתי (מירן, אחייניתו של אבי נמני - ש"ב) משתדלים להשקיע הרבה בנדל"ן, מתוך מחשבה שזו תהיה הפרנסה העיקרית לאחר הפרישה, ואנחנו מתעסקים בזה ביום-יום. הרווחתי סכומים גדולים בעבר וגם היום אני לא מתלונן, וכל עוד אני אמשיך - אני מאמין שיהיה טוב. וגם לילדים לא יחסר כלום".

השיקול הכלכלי חשוב, אבל לא היחיד שמנחה אותו במהלכי הקריירה. "קיבלתי הצעה מסין עם הרבה מאוד כסף", הוא חושף.

- הצעה בסדר הגודל שערן זהבי קיבל מסין?

"כן. אבל אז אתה עושה בדיקות ורואה שגם שחקן כמו אנלקה ברח משם אחרי כמה חודשים, ומבחינתו הרי הכסף לא משחק תפקיד. לא הכל בחיים זה כסף".

- זהבי ירוויח השנה בישראל יותר ממה שמקבלים למשל כל שחקני סמפדוריה מהסרייה A, אולי חוץ מאנטוניו קסאנו. יש ישראלי ששווה סכומים כאלו?

"כל שקל שזהבי מרוויח מגיע לו, ובזכות. זהבי הוא הערך המוסף של מכבי. זה הכל עניין של היצע וביקוש - אם תוציא את זהבי ממכבי, היא לא אותה קבוצה, וההכנסות שלה לא יהיו אותו דבר, ומכירת חולצות - יש המון דברים שמשפיעים. אז זה לא נכון להשוות אותו לשחקני סמפדוריה".

- הרבה אנשי מקצוע מגדירים אותך כשחקן מספר 2 בארץ - אחריו. אתה שואף לעבור אותו, או שזה בלתי אפשרי?

"אם אני מספר 2, מבחינת עובדות ומספרים - ברור שאני אני שואף להיות מספר 1".

- יש לך קרוסים מצוינים, אתה כנראה בועט הנייחות הכי טוב בארץ - לא הצלחתי לחשוב על מישהו עדיף. מהירות סבבה, דריבל סבבה...

"דריבל סבבה?! דריבל זה הדבר הכי חזק אצלי!"

- לדעתי. מה נותר לשפר? אתה כמעט שלם במונחי ליגת העל.

"לא הייתי אומר שלם, אין כזה דבר. אם נדבר מספרים, בשנתיים האחרונות אני אמנם מלך הבישולים, אבל אני רוצה לעשות מספרים גבוהים יותר. אני מסוגל להכפיל את מספר הכיבושים שלי. אני מגיע להמון מצבים וצריך לדעת לנצל אותם. זו המטרה שלי. בעונה שעברה סיימתי עם 13 גולים ו-14 בישולים בליגה, שנה לפני זה 11 גולים ו-17 בישולים. העונה אני שואף לעבור את ה-20 גולים לפחות".

- את שלוש העונות הכי גדולות בקריירה שלך מבחינת מספרים, אחת בסכנין ושתי האחרונות בב"ש - עשית תחת אלישע לוי. תרגיש בחסרונו?

"עברתי איתו שנים מאוד יפות, אלישע ידע לנצל את היתרונות שלי ולהתמודד עם החסרונות. אבל מאמן חדש לא יפגע בי. אני כבר לא ילד, אני שחקן בכיר בליגה הישראלית שיודע להתמודד עם מצבים כאלה".

- יש שוני עד עכשיו עם ברק בכר, מבחינת הדרישות?

"השוני קיים. הגיע צוות מקצועי חדש עם דרישות אחרות, ואין ספק שהיום דורשים מאיתנו הרבה יותר. התנאים שודרגו, אז מן הסתם גם הדברים מסביב יותר מקצועניים, יש ג'יפיאסים שמספרים לנו על כל המדדים שלנו, האימונים יותר אינטנסיביים, ואתה מרגיש את העייפות אחריהם בצורה הרבה יותר משמעותית".

- אתה חושב שגולדהאר מצטער היום שהוא ויתר עליך?

"לא יודע, לא נכנס לזה, אבל אני כן יכול להגיד שבכדורגל ובכלל בחיים - קבלת החלטות זה דבר מאוד חשוב. אתה צריך להיות במקום הנכון בזמן הנכון, ובתקופה שלי במכבי הייתי במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון. ברור לי שאם היום הייתי במכבי, דברים היו שונים לחלוטין, כי מכבי שאני הייתי בה זו מכבי החובבנית. אתה מסתכל על השינוי שהם עשו ועל המקצוענות שם היום, ואתה אומר 'וואו'. הם כמו רובוטים, ואין אפס - התוצאות מגיעות".

- הם ניסו להחזיר אותך.

"כבר שנתיים שזה כן באופק ולא באופק, אבל בסוף זה לא - כי אני נמצא היום במקום שמעריך אותי ונותן לי להרגיש כמה אני חשוב. זה לא פייר לעשות את זה מבחינת המועדון שלי, מבחינת האוהדים. ברור גם שזה לא היה יכול להיות פשוט, כי אלונה ברקת הייתה דורשת סכומים מטורפים עבורי. זה כן מחמיא לי, כי עדיין מכבי היא שם דבר בכדורגל הישראלי. אבל השאיפה של ב"ש היא להיות ברמה של מכבי, אז מה יש לי ללכת לחפש הרפתקאות? יש לי כאן חוזה לעוד שנתיים".

- אז עוד מעט מתחילים כבר לדבר על חוזה חדש.

"שנה הבאה. בקיץ".

- בשנתיים האחרונות פחדתם להגיד "אליפות".

"זה הכל תלוי בתהליך. אתה לא יכול לבוא להתמודד על ירידה ואז אחרי שנה להגיד שאתה רוצה לקחת אליפות ולבוא להתמודד מול תקציבים מטורפים. אתה כן יכול לגנוב אליפות, אבל לאורך זמן אני חושב שהמטרה הכי חשובה של המועדון היא להישאר בטופ. אז ברגע שעשינו את זה בשנה הראשונה, ואז בשנה השנייה - בשנה השלישית אני לא רוצה להגיע לכמעט. אני רוצה אליפות, והמטרה הזאת אפשרית. זה משהו שאנחנו צריכים לשים בראש סדר העדיפויות שלנו".

- הפערים המקצועיים בין מכבי לב"ש של השנה שעברה בחיים לא היו 6-2. גמר הגביע הזה היה מביך.

"בחיים לא. באותו משחק זה היה נראה כמו סוג של נוער נגד בוגרים".

- אז איך מעלים את המועדון מדרגה ומוציאים אותו מהכשל המנטלי, שכולל ספיגת שערים בדקות הראשונות כמעט בכל משחק חשוב נגד מכבי?

"אלונה משקיעה כספים ומביאה הרבה שחקני רכש שצריכים לעשות את ההבדל. הפייט עם מכבי, לדעתי, רק ילך ויתגבר. הסיפור של ב"ש-מכבי ילך שלב אחד קדימה מבחינת היריבות בין הקבוצות, זה יהיה סוג של סופר קלאסיקו. כמה שיגידו שמכבי חיפה-מכבי ת"א זה המשחק הכי גדול בארץ - לדעתי הקרב הגדול הולך להיות ב"ש-מכבי".

- לא חושב שיש מחלוקת על כל השחקנים שהבאתם, כולם קליברים, אולי חוץ מהשוער: גורש כבר בן 35 והוא כל הקריירה היה בקבוצות תחתית.

"כששוער נמצא בקבוצת תחתית מתקיפים אותו המון, ויאמר לזכות דודו שהוא עשה עונות יפות גם כשהיה במאבקים, ושיחק בלחצים של ירידת ליגה. הוא שוער מצוין ויכול לתת את עונת חייו גם בגיל 35 - ניסיון זה משהו שלא קונים. הוא יכוון את ההגנה, יש לו מלא שקט, ביטחון בכדורי גובה".

- הסגל שלכם העונה הוא היקר בתולדות המועדון. כסף גדול הולך לבלות הרבה זמן על הספסל. זה ייצור חיכוכים?

"בשנה שעברה לא היה לנו את הסגל העמוק הזה, ואמרו שחסר לנו סגל, לכל משחק נגד מכבי באנו בהרכב חסר. עכשיו כשיש סגל רחב - מנסים ליצור שוב סיטואציות לא נעימות. עברתי כבר את הקטע הזה. במכבי היה לי את הדברים האלה, והבנתי שיש גם המון-המון המצאות בקטע הזה של התקשורת, כדי לחולל כל מיני דברים בחדר הלבשה ולייצר סכסוכים. כל דבר צריך לקחת בפרופורציה".

- מה התפספס לך בבלגיה?

"חתמתי על חוזה לשנתיים בסטנדרד ליאז' כמחליף של סטיבן דפור שנמכר לפורטו ב-6 מיליון אירו, לכן הציפיות היו מאוד גבוהות. אחרי חודש נפצעתי - שני שברים בקרסול, אחד בשוקית, גמרתי את העונה. בדיוק כשהתחלתי לחזור, הסתכסכתי עם דודו דהאן. באיזשהו שלב, תמיד המאמן היה מכניס אותי לשיחה והיה אומר לי, 'תשמע, הסוכן שלך כל הזמן מתקשר אליי, ואומר כמה אתה לא מתאים, כמה אתה חלש, כמה אתה לא צריך לשחק, כמה אתה ככה וכמה אתה ככה'. הבנתי שההשפעה של דודו במועדון היא מאוד גדולה".

- למה שמאמן יספור סוכן?

"ברגע שעושים ביזנס ביחד המשקל הוא מאוד-מאוד גדול".

- מה מקור הסכסוך עם דודו?

"עניין של יחסי אנוש, לדודו ולי לא היה את זה. מרגע שחתמתי שם - לא ראיתי אותו ולא שמעתי ממנו, ואחר כך זה נהיה יותר ויותר גרוע, בטח אחרי הפציעה" (דהאן בתגובה: "עד שמאור נפצע הוא קיבל מספיק הזדמנויות ולא היה מספיק טוב. ליאז' זה מועדון גדול, ובשביל להצליח במועדון צמרת בבלגיה צריך יותר ממה שהיה לו להציע. לגבי מערכת היחסים, לפעמים קורה שאין חיבור, השידור לא צלח ונפרדנו איש איש לדרכו. לגבי המאמן, זה מתחת לרמה שלי להגיב על זה").

- הרגע הכי קשה בבלגיה?

"אחרי שעברתי כבר את הפציעה הגדולה הגיע משחק, מחזור אחרון של העונה - וכבר הייתי רשום בלוח בהרכב. קמתי בבוקר - הברך בגודל בלון. רציתי לא לספר למאמן, כי זה אחרי תשעה חודשים שהייתי מחוץ לסגל. שמתי מכנס ארוך כדי שלא יראו. כשהגעתי למלון ניסיתי ללכת קצת, להזרים את הדם, אמרתי אולי זו סתם נפיחות של בוקר. הגיעה שעת המשחק, עולה לחימום - ואני לא יכול לרוץ, לא יכול לעשות אפילו שני צעדים. חזרתי לחדר הלבשה ופרצתי בבכי מטורף, בחיים לא בכיתי ככה. אחרי המשחק כבר כולם מדברים על הכרטיסי טיסה שלהם, על החופשות, ואני? אני טס לבית חולים. שמונה ימים אני מאושפז, ארבע פעמים פותחים לי את הברך בניתוח - מנקים, אנטיביוטיקה, מחזירים. מכניסים לי צינורות, עושים לי צילומי לב, בדיקות דם, לא מבינים למה הברך כל הזמן מתנפחת. התחלתי להתקשר לאנשים, לרופא בארץ, לרופא בספרד, כדי שינסו להסביר לי מה קורה, אף אחד לא מבין מה יש לי. ואשתי בהיריון, ולא נותנים לה לישון איתי בחדר ניתוח, כי זה יכול לסכן את העובר. ואז בפעם האחרונה שפתחו לי את הברך ראו שהיא התייצבה - ואז הרופא אומר לי, 'תקשיב, היה לך ניתוח שעברת לפני שלוש שנים במכבי ת"א? נשאר לך מאז חיידק רדום בברך'".

- כמה סמלי.

"חחחחח... ואז נתנו לי אנטיביוטיקה לשלושה חודשים, חזרתי לארץ, וזו כבר נהייתה התקופה שצריך להכין את עצמך לעונה הבאה. אני בהדרגה עושה שיקום פה, מתחיל להיכנס לעניינים. חזרתי, עשיתי מחנה אימון מדהים, שיחקנו נגד וולפסבורג, נגד דורטמונד, הבאתי בישולים, גולים. הייתה לי הצעה מאביאן בצרפת, ואבא שלי אמר לי, 'תקשיב, בליאז' לא ייתנו לך לשחק, הם אף פעם לא עמדו על הגדר בשבילך'. אמרתי לו שאין מצב, שאני מצטיין, אבל באמת כשהגיעה העונה - פוף, ישר ליציע".

- למה ויתרת על אירופה?

"זה לא עניין של לוותר, לפעמים אתה מרגיש שזה לא זה. היה לי את סלטה ויגו, אבל מה - אני אעבור לליגה הספרדית אחרי שנתיים שלא שיחקתי כדורגל? הרי לא משנה באיזה מעמד אני אבוא - יהיה לי קשה מאוד לקבל שם דקות. כשחתמתי בסטנדרד, זו הייתה סוג של בריחה ממכבי, כבר יצאה לי הנשמה מכל מה שהיה שם. ואז אתה יודע, אחרי שנתיים שאתה לא משחק כדורגל - פתאום אתה יכול לגמור קריירה בהחלטה אחת לא טובה. אתה יודע שאם עכשיו לא תיתן שנה טובה, אף אחד לא ידבר עלייך ואף אחד לא יזכור אותך יותר. גם ככה התקופה בבלגיה הייתה מאוד קיצונית בקטע הזה. ממאור בוזגלו, מאור בוזגלו, מאור בוזגלו, יעקב בוזגלו, מאור בוזגלו, יעקב בוזגלו - וכל מה שקורה בארץ והטירוף - פתאום שקט טוטאלי. אף אחד לא בא אלייך, אף אחד לא מבקר אותך. אלי גוטמן בא לראות באיזה שבוע משחקים בבלגיה - את רפאלוב ורמי גרשון, ודווקא בשבוע הזה אני הייתי היחיד שפתח בהרכב. והוא לא שאל ולא דיבר איתי, ולא כלום. לפעמים אתה לא מבין למה ההתעלמות הזאת, אם היא בכוונה, לא בכוונה, עוברים לך כל מיני דברים מוזרים בראש. כשאליניב ברדה התקשר אליי ואמר לי - 'אתה רוצה לשחק בהפועל ב"ש'? אמרתי לו 'כן', בלי להסס בכלל. זו הייתה סוג של אינטואיציה. הרגשתי מהיום הראשון שלי בב"ש שזה זה, לפעמים יודעים דברים כאלו בחיים. כמו שהכרתי את אשתי - אמרתי לה כבר בפגישה השנייה שנתחתן. אני מרגיש כאילו נולדתי בב"ש, זה דבר הזוי. אם כבר יש לי מחשבות לבוא ולהשתקע פה באיזור - זה אומר לך כמה המחשבות רציניות".

- ועכשיו כל הסיפור של יעקב ומאור בוזגלו נעלם לגמרי, כל הטררם התקשורתי.

"כי הוא רואה את הבן שלו מאושר, משחק כדורגל טוב, אז מה יש לו לצאת עכשיו להגנתי? ברגע שהוא ראה במכבי שאני לא שמח - הוא נעמד על הרגליים האחוריות".

- איך זה לעבוד אצל בוסית כמו אלונה ברקת?

"בלי ספק הבוסית הכי טובה שהייתה לי בחיים. ודווקא בגלל שהיא אישה - זה מראה איזה עוצמות יש לה. בעולם הכדורגל מתעסקים כל הגברים, הביזנס-מנים - ופתאום מגיעה בחורה שמתעסקת בתוך העולם המחוספס הזה, שמשקיעה המון כספים, מנסה כל הזמן ללמוד, להתקדם, מתמודדת עם לחצים מטורפים - ורוצה להיכנס לאצטדיון חדש, ולהביא את השחקנים הכי טובים. בזכותה, כל ליגיונר היום שאתה מדבר איתו אומר שהוא מת לקבל הצעה מב"ש, וזה משהו שלא היה לפני שנתיים, אף אחד לא רצה לבוא לשחק אצלה. היום היא כבר לא צריכה לשלם יותר כסף לשחקנים כדי שיגיעו לב"ש - הם כבר מבינים מה זה המקום הזה".

- זה לא סוד שגם בעלה אלי מעורב חזק בעסק. מאז שהם לקחו את המועדון הם שפכו עליו למעלה מ-100 מיליון שקל.

"וביחד הם צוות מנצח, שרק רוצה להתקדם כל הזמן. המספר הזה מטורף, כל ההשקעה הזאת רק מוכיחה כמה הם רוצים להצליח. כסף זה לא תמיד מה שיביא לך תוצאות באופן מיידי - אבל בסופו של דבר הוא כן מדבר".