תיקון לחוק הלבנת הון יטיל על עו"ד ורו"ח חובת זיהוי לקוח

צו חדש שייכנס לתוקף בקרוב יחייב עו"ד ורו"ח לבחון אם יש סיכון להלבנת הון אצל לקוחותיהם ■ עו"ד יעל גרוסמן: "חוסר פרופורציה משווע בין הפגיעה ביחסים בין עוה"ד ללקוחותיהם לבין מקרים של כמה עורכי דין עבריינים"

עורכת דין יעל גרוסמן / צילום: איל יצהר
עורכת דין יעל גרוסמן / צילום: איל יצהר

לידיעת עורכי הדין ורואי החשבון: בעוד כשבוע וחצי ייכנס לתוקפו צו מכוח חוק איסור הלבנת הון, המטיל על נותני השירותים הללו חובה לזהות לקוחות חדשים, ליטול מהם הצהרות ומסמכים לצורך מניעת הלבנת הון, ולשמור תיעוד של אותם הצהרות ומסמכים במשרדם. הצו מטיל על אנשי המקצוע חובה חוקית לבחון אם ישנו סיכון להלבנת הון אצל הלקוח, לרבות התעדכנות ברשימות רשמיות של גורמי מניעת הטרור והלבנת ההון, המפורסמות באתר "הממונה על נותני שירות עסקי" במשרד המשפטים.

הצו מבקש למעשה לטפל בחשש שנותני השירותים ייתנו יד או יעלימו עין ממעשים שיש בהם משום הלבנת הון. מבקרי הצו מצביעים על הקושי שבו יימצאו עורכי הדין, בשל הסתירה לכאורה בין שמירת החיסיון של הלקוח, לבין הוראות הצו החדש. ביקורת נוספת נוגעת לכך, שאין בהוראות החדשות כדי להרתיע באופן ממשי נותני שירותים המשתפים פעולה במכוון עם הלבנת הון.

זיהוי סיכון להלבנת הון

לפי ההוראות החדשות, שייכנסו לתוקף בשבוע הבא, ב-2 בספטמבר, עורכי הדין וראי החשבון נדרשים לזהות את הלקוח, כאשר הם מתבקשים לתת שירות שמוגדר כ"שירות עסקי". מה נכלל בהגדרה הזו? קנייה או מכירה של נכס נדל"ן או של עסק; ניהול נכסים של הלקוח, ובכלל זה: ניהול כספים, ניירות ערך, נכסי נדל"ן, ניהול חשבונות בנקאיים, חשבונות בבורסה, בחברת ביטוח או בבנק הדואר; קבלה, החזקה, או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד; והקמה או ניהול של תאגיד, עסק, או נאמנות, לגורם אחר. כפי שראינו, הרשימה די רחבה, ומטרתה לכלול את הפעולות שבגדרן קיים סיכוי כלשהו למעשים של הלבנת הון.

זיהוי הלקוח נעשה בשני אמצעים עיקריים - תעודות ושאלון. זיהוי באמצעות תעודות מתייחס לזיהוי הלקוח באמצעות תעודה מזהה (תעודת-זהות, דרכון וכו'); ואם מדובר בתאגיד, באמצעות תעודת התאגדות. ככל שהלקוח הוא תאגיד - על עורכי הדין ורואי החשבון לזהות מתוך המסמכים והפניית שאלות ללקוח - בצורה ברורה - מיהו בעל השליטה בתאגיד או הנהנה הסופי מפעולות התאגיד. אם פרטי הזיהוי שנמסרים אינם סבירים, מוטלת על נותן השירות החובה לבירור נוסף עם הלקוח.

על נותן השירות חובה לזהות את הלקוח פנים אל פנים, בפגישה אישית עם הלקוח, ואם אין אפשרות לפגוש בלקוח, לעשות זאת באמצעות שיחת וידיאו. בכל מקרה, נותן השירות נדרש לשמור העתק של התעודות שנמסרו לו באופן מסודר במשרדו, עד חמש שנים מתום מתן השירות ללקוח.

בהמשך מתבקש נותן השירות להורות ללקוחו למלא טופס מפורט המצוי בתוספת לצו, ובו סדרת שאלות שמטרתן להציף חשדות אפשריים למעשים של הלבנת הון (את הטופס ניתן להוריד מאתר "הממונה על נותני שירות עסקי"). בכך לא תמה החובה של נותן השירות, שנדרש לבחון על בסיס המסמכים את הסיכון שלקוחו מבקש להלבין הון. הבחינה נעשית על בסיס פרסומים רשמיים על איומי הלבנת הון ומימון טרור (רשימות חשודים, לדוגמה) ועל בסיס מספר קריטריונים מחשידים המפורטים בצו.

הצו מפרט כי לקוח שהוא איש ציבור זר, מהווה סיכון גבוה להלבנת הון. כך גם יש לגלות זהירות יתרה בעניין לקוח ממדינות מסוימות המפורטות בהוראות, כולל לקוח שעושה עסקים במדינות אלו. עסקאות בסכומים ניכרים במזומן או כאלו הנעדרות היגיון עסקי, צריכות להדליק נורה אדומה אצל רואי החשבון ועורכי הדין, וכך גם עסקאות עם גורמים עברייניים מוכרים. לקוח המסרב למסור פרטים בהתאם לצו - גם הוא, לפי הוראות הצו, יהיה בחזקת בעל סיכון גבוה להלבנת הון.

התנגשות עם החיסיון

לדברי עו"ד יעל גרוסמן, המתמחה בעבירות של הלבנת הון, "אם לפי הערכת נותן השירות ישנו סיכון להלבנת הון - חל עליו איסור לתת את השירות. האיסור מוגדר באמצעות עבירה פלילית וכלל אתי בעניין זה".

עו"ד גרוסמן מציינת כי "ההבדל בין העבירה הפלילית לבין הכלל האתי הוא ברמת החשד שמתעורר. כשהחשד הוא ממשי, זאת ככל הנראה עבירה פלילית. כאשר החשד קיים אך אינו ממשי - זאת ככל הנראה עבירה אתית, וייתכן שגם עבירה פלילית. הגבול בין העבירה האתית לפלילית הוא מטושטש כרגע, ויש להניח שיתברר ככל שתתפתח הפסיקה בנושא".

- ישנה התנגשות בין החיסיון שחב עורך הדין ללקוח לבין ההוראות החדשות. איך מיישבים את ההוראות הסותרות?

עו"ד גרוסמן: "אני סבורה שהדברים לא ניתנים ליישוב. בחוק נקבעה הוראה שלפיה החיסיון לכאורה גובר. בפועל, אני חושבת שמימוש החוק יביא לפגיעה בחיסיון של הלקוח. אמנם הערכת הסיכון של עורך הדין היא חסויה, אבל הוא מחויב לבצע אותה, ובמקרה שהוא יועמד לדין משמעתי בגין אי-קיום ההוראות החדשות, יצטרך להוכיח שהוא כן ביצע את ההוראות. לי קשה להבין איך יוכל עורכי הדין להוכיח שביצע את הערכת הסיכון כראוי בלי לפגוע בחיסיון. זו דוגמה לאחת מהבעיות שיישום החוק מעורר".

- עם זאת, יש טעם להוראות החדשות - כי רוב הפעולות להלבנת הון נעשות בסיוע של עורכי דין.

גרוסמן: "יש עורכי דין עבריינים, כפי שקיימת עבריינות בכל המקצועות. מי שירצה לעבור על החוק יוכל לעשות זאת גם לאחר ההוראות החדשות. יש חוסר פרופורציה משווע בין הפגיעה ביחסים בין כלל עורכי הדין ללקוחותיהם לבין התוצאה של חשיפת כמה עורכי דין עבריינים שסייעו במכוון ואפילו בעצימת עין ללקוחות להלבין הון. רוב עורכי הדין הם שומרי חוק. כבר היום שיתוף-פעולה עם הלקוח בהלבנת הון הוא עבירה, וזה מספיק כדי להרתיע את עורכי הדין מפעילות אסורה".

- נניח שעורך דין משתף פעולה עם לקוחו ולא מקיים את ההוראות החדשות - מה תהיה הסנקציה כלפיו? האם זה מספק לטעמך?

"ישנם שני סוגי סנקציות. נותני שירותים שלא דאגו שהלקוח ימלא את הטופס לדוגמה - יזומנו בפני ועדות עיצומים, שיכולות להטיל על נותן השירות עיצום כספי ששיעורו עוד לא ידוע. הסנקציה השנייה היא במישור האתי, או במקרים החמורים יותר, עבירות על חוק איסור הלבנת הון. לתחושתי, הסנקציה בחוק החדש לא תרתיע את מי שרוצה לסייע בהלבנת הון, ומי שלא נרתע משיתוף-פעולה עם הלקוח בהלבנת הון, כנראה לא יימנע מכך גם אחרי הטלת הסנקציות לפי החוק החדש".