הצנחה משפילה

שוב התברר כי המשטרה היא הבן החורג של מערכת הביטחון

עומק לבנון. יחידת הקומנדו של חיל האוויר, שלדג, במשימה מעבר לקווי האויב נגד בסיס של חיזבאללה. מפקד שלדג, גל הירש, מוביל את הלוחמים לפעולה החשאית כאשר בבור בקריה בת"א מפקח מלמעלה הרמטכ"ל, רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק ז"ל. בשלב מסוים יש חשש מהסתבכות. מלמעלה מבקשים לקפל את הכוח, אלא שעל-פי החשד הירש סוגר את הקשר. הוא מבצע את המשימה וחוזר, וחוטף ביקורת קשה מצד שחק, אך גם לההערכה על אומץ ליבו.

זה בדיוק מה שהירש עושה מאתמול (ג'). סוגר מכשיר קשר. סוגר מדפים. הוא ידע שמינויו לא יעבור בשקט. במשך שנים מעורר הירש אנטגוניזם לא פשוט. באחרים הוא מעורר הערצה ותמיכה. רק במעטים בלבד הוא מעורר אדישות. ראש גדול, חשיבה היסטורית, אמביציה בשמיים. את זה לא ייקחו מגל הירש. גם לא את הערכיות, האומץ, המוח האנליטי והרצון לתרום למדינה ולחברה.

מתנגדיו בצה"ל, רבים מהם מקרב חובשי הכומתות החומות של גולני, מתארים אותו כאוויר חם, כאחד שמדבר גבוהה-גבוהה במילים יפות עם הרבה סימני-קריאה, אבל עם אינטליגנציה רגשית נמוכה, חוסר הבנה משווע של נפש האדם, והיעדר בדל אירוניה והומור, לא כל שכן הומור עצמי.

ובכל זאת, שני הרמטכ"לים האחרונים, בני גנץ וגדי אייזנקוט עשו בשנים האחרונות רהביליטציה מוחלטת לגל הירש. "את גל שחטו ולא בצדק", קבע מפקדו לשעבר בשלדג, הרמטכ"ל גנץ, שהחזיר אותו לשירות בצה"ל כתת-אלוף במילואים במפקדת פיקוד העומק החדשה שהקים בתפקיד סגן.

גם השופט אליהו וינוגרד שעמד בראש ועדת החקירה למלחמה הארורה ההיא, כתב כי להירש נעשה עוול. והרמטכ"ל גדי אייזנקוט הגדיל לעשות מכולם כאשר הפתיע והגיע לטקס פרישת הירש, ואמר שם כי תושבי הצפון חבים תשע שנים של שקט מאז המלחמה, בין היתר להירש. אייזנקוט לא הסתפק בכך, והורה לדובר צה"ל לפרסם את הצהרתו ברבים.

הירש היה מאושר בשבועות האחרונים מדברי אייזנקוט. מן הסתם חשב כבר על התחנה הבאה על הגלגל, במרוץ שמבחינתו לא הסתיים מאז גיל 14, מרוץ שאפשר להעריך כי היה רוצה שלא ייפסק בצמרת צה"ל או צמרת המשטרה, אלא בצמרת המדינה הזו. כן, בדיוק כמו החלומות של פטרונו החדש, השר לביטחון-פנים והממנה גלעד ארדן, שבמידה רבה כרך את גורלו הפוליטי בהימור הגבוה שהימר בו על הירש.

באחרונה היו רינונים שהירש חזר לחלום על דרגת האלוף הנכספת ועל חברות במטכ"ל. אך גנץ ואייזנקוט, למרות האמפתיה הרבה שהפגינו בפומבי להירש, נמנעו מלמלא אחר החלום הזה.

על הירש לבצע גילוי מלא ושקוף של עסקיו, של הייעוץ הביטחוני שנתן בשנים האחרונות למדינות זרות, בהן לגיאורגיה שהובסה בידי הרוסים בקיץ 2008. נזכיר, כי בנאום מרושע שנשא נאסראללה לרגל שנתיים למלחמה באוגוסט 2008 הוא טען כי הצבא הגיאורגי הפסיד בגלל שאומן בידי הירש שהפסיד בלבנון.

הירש יצטרך ללמוד מהר מה עושה שוטר בילוש ומה המשמרות במוקד 100. הוא יהיה חייב לחבק את הגורמים האיכותיים במשטרה שיישארו, את ההצנחה הכה שנואה עליהם, ולהתגבר על האינתיפאדה הצפויה בצמרת המשטרה, לא באטימות ולא בגבהות לב.

מינוי הירש הוא בשורה נוראה לצמרת הנוכחית של משטרת ישראל, מבחינת אי-האמון הפומבי והמשפיל. שוב התברר כי המשטרה היא הבן החורג, הבן סוג ב' של מערכת הביטחון הישראלית. אדם שהיה מעלה בדעתו למנות תת-ניצב במשטרה לתפקיד הרמטכ"ל היה מאושפז בכפייה בו ביום.

הניצבים הראויים זהר דביר ויורם הלוי משלמים כאן מחיר כבד על אירועים שאין להם קשר אליהם: שיחת הטלפון שלא טופלה של הנערים החטופים למוקד 100, שורת שערוריות המין של ניצבי המשטרה, וכישלון מניעת הרצח של שליסל במצעד הגאווה.

גם המשפחות השכולות ממלחמת לבנון 2006, שעבורן השם הירש הוא סדין אדום, מבינות ברובן שאין להן קייס לעצירת המינוי בוועדת טירקל. בתוך כמה חודשים כנראה נדע אם ההימור על הירש הוא פיאסקו מהדהד או הצלחה מסחררת.

כי אצל גל הירש, זה כנראה לא יכול להיות סתם באמצע. הצלחתו של הירש - הצלחתנו. יש לנו רק משטרת ישראל אחת.

הכותב הוא הכתב הצבאי של חדשות 10