התוכנית שמוביל ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, ולצדו עשרות ראשי רשויות מקומיות ברחבי הארץ, מתבססת על עקרונות פשוטים, אם כי נשכחים, של סולידריות וערבות הדדית: רשויות מקומיות חזקות יוותרו על חלק מהתקציבים שהן מקבלות מהמדינה, וכך יאפשרו להגדיל את תקציביהן של הרשויות המקומיות החלשות.
המהלך של ברקת ועמיתיו החברים בפורום לצדק חלוקתי, שהוקם בתוך מרכז השלטון המקומי, נועד לדבריו "לתקן עוול היסטורי". מקורו של העוול הזה בשיטת תקצוב אחידה שעל בסיסה המדינה מממנת את שירותי החינוך והרווחה של התושבים שלה.
בפורום שבראשות ברקת מתרעמים על השיטה, טוענים שהיא אינה מביאה בחשבון את מצבן הכלכלי והחברתי האמיתי של הרשויות בארץ ובעיקר מנציחה את הפערים החברתיים שזועקים לשמים. לפי ברקת, הפורום הזה מונה בינתיים יותר מ-50 רשויות מקומיות חלשות בכל רחבי הארץ. לפי גורמים במרכז השלטון המקומי, שמתנגד למהלך, מדובר בפחות, כ-32 רשויות לכל היותר.
על פי התוכנית החדשה, שגם זוכה לתמיכת אגף התקציבים באוצר, שיטת התקצוב של הרשויות תשונה וייתכן שכבר משנת 2016. השיטה החדשה תאפשר לתקצב את הרשויות באופן דיפרנציאלי, כך שהחזקות יקבלו מהמדינה פחות והחלשות יקבלו יותר. מצדדי התוכנית סבורים ששיטה כזאת תאפשר חלוקה צודקת של תקציבי מדינה לציבור: הרשויות החזקות ימשיכו להיות חזקות אבל התחזקותן תתמתן, העניות יתחילו להתחזק ותושביהן ייצאו בהדרגה ממעגל העוני.
מנתונים שמציג הפורום שבראשות ברקת, בישראל יש 38 רשויות מקומיות "עשירות", כלומר כאלה שמדורגות במקום 8 ומעלה במדרג החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. באותה ישראל יש עוד 115 רשויות מקומיות "עניות", כאלה שמדשדשות באותם מדרגים במרחב המעיק שבין 1 ל-4. מצבן של 42 רשויות מקומיות נוספות מוגדר "ניטראלי" והן מסתובבות במרחב שבין 5 ל-7. אמנם קצת לחוץ להן שם, אבל הן מצליחות לשמור על איזון סביר ולהתנהל בלי מענקי איזון גדולים מדי שמשרד הפנים מחלק לרשויות מתקשות. סך מענקי האיזון לרשויות מקומיות בשנה: כ-3.4 מיליארד שקל.
ירושלים של ברקת נמצאת במדרג 4 במדדים של הלמ"ס וחישובים שנעשו בפורום לצדק חלוקתי של הרשויות בהתבסס על נתונים רשמיים ממחישים היטב את הפער החברתי העמוק. בשנת 2013 הוציאה עיריית לוד בממוצע על כל תלמיד שלה 6,200 שקל. באותה שנה בעיר אחרת, רק רבע שעה נסיעה מלוד, הוציאה עיריית תל אביב בממוצע על כל תלמיד כ-15,000 שקל. "יש כאן מצב שהוא לא ייתכן", אומר ברקת בשיחה עם "גלובס". "המדינה משקיעה בתלמיד מלוד 6,000 שקל ובתל אביב 15,000 שקל בשנה, רק כי הוא גר בשטח שיפוט שונה. אלה פערים ענקיים ובמקום לצמצם אותם המדינה מגדילה אותם. אם המדינה לא משקיעה בילדים היא מפספסת אותם, מחמיצה הזדמנות ופוגעת בכלכלה של עצמה. אותם ילדים שלא השקיעו בהם נכון, המדינה פוגשת מאוחר יותר אחרי שהם הולכים לגנוב רכב. זה פספוס אדיר ברמת המדינה".
"אי אפשר להשלים עם הפערים"
המדינה מחלקת את התקציבים שלה לרשויות פר נפש לתושב למען שירותי חינוך ורווחה. התמחור חד הוא: דין סביון כדין דימונה, דין מודיעין כדין מודיעין עילית. אלא שרשויות מקומיות חזקות, בעלות מקורות הכנסה טובים מארנונה כמו מפעלי תעשייה, אזורי מסחר או מתקני תשתית גדולים, יכולות להרשות לעצמן להגדיל את סלי החינוך והרווחה של תושביהן. החלשות נאנקות מצרות צרורות ומגרדות את התחתית כבר שנים: אין מספיק מקורות הכנסה, רבים מתושביהן נזקקים להרבה מאוד שירותי רווחה ותקציב החינוך קטן מדי כי רוב הכסף יוצא לרווחה.
לפי טענת פורום ראשי הערים לצדק חלוקתי, יותר מחצי מתושבי המדינה מדשדשים במצב הזה: "אי אפשר להשלים עם פערים כאלה שפוגעים בילדי 115 ערים ורשויות שהם 56% מתושבי המדינה", אומר ברקת.
המחיר של תיקון העוול ההיסטורי הזה הוא כ-2 מיליארד שקל בשנה שיועברו מהמדינה לרשויות החלשות במקום אל הרשויות החזקות. לדעת חברי הפורום יש בכך כדי לתת לרשויות העניות תקווה לצדק חברתי אמיתי בחלוקת כספי הציבור.
ניר ברקת, ברשויות החזקות שומעים על התוכנית הזאת ומתרעמים: ראש עירייה שעירו מדורגת במקום גבוה במדרג הלמ"ס אומר שהניסיון לחזק את החלשים על חשבון החזקים יחליש אותם ויוביל לפגיעה באיכות השירותים לתושביהם.
"אנחנו לא רוצים להקטין את תקציבי הערים העשירות ולפגוע בהן. אנחנו מציעים להשאיר את כל מה שיש להן ולהעביר רק חלק מהצמיחה העתידית שלהן לערים העניות. הערים העשירות לא ייפגעו, אלא רק יצמחו מעט לאט יותר. הערים העניות ייהנו מתקציבים רבים ומשמעותיים יותר לחינוך ולרווחה, לאיכות חיים וליציאה ממעגל העוני. נצמצם את הפערים בין עשירים לבין עניים ובעיקר ניצור שוויון הזדמנויות לכל ילד במדינה. נדאג שכל ילד יוכל להצליח. זו סולידריות חברתית וערבות הדדית. התוצאה של הפערים האלה שנוצרים בגלל עיוות היסטורי בלתי נקלטת. אז כן, עשירים צריכים לשלם יותר ולקבל שירותים אחידים, בייחוד בתחומים כמו רווחה וחינוך".
החזקים יעברו להליכה והחלשים יתחילו לרוץ
מרכז השלטון המקומי, בראשות ראש עיריית מודיעין, מכבים ורעות חיים ביבס, חלוק בימים האלה: החזקים מתגוננים אל מול היוזמה של החלשים, פורום 15 הערים הגדולות והחזקות מתכווץ אל מול מתקפת הצדק החלוקתי של יותר מ-50 רשויות חלשות. המספר לא סופי, והוא עוד צפוי לגדול.
העיר של ביבס, מודיעין, מדורגת במקום 8 במדרג של הלמ"ס, עיר חזקה שאם שיטת החישוב תשונה היא תפסיד הרבה כסף. ביבס מקיים בימים אלה דיונים עם ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, בניסיון לגבש "סל חינוך" אחיד לכל תלמידי ישראל. הרעיון הוא שכמו סל בריאות ברור ומוגדר שהמדינה מעמידה לכל אזרח, יגדיר סל החינוך את כל שירותי החינוך שהמדינה מעמידה לתלמידיה. בפורום הרשויות החזקות משוכנעים שסידור כזה יאפשר את תיקון העוול ההיסטורי שבשיטת התקצוב האחידה.
מתנגדי היוזמה של הרשויות החלשות אומרים שממילא הן מקבלות מהמדינה יותר כסף, בצורה של מענקי איזון ומענקי פיתוח, והרשויות החזקות למעשה ייענשו בעקבות שינוי שיטת התקצוב והכול בגלל שהן בסדר.
ברקת: "זאת היתממות. אני מדבר איתך על מצב הרשויות המקומיות החלשות אחרי הסיוע והתמיכה שהן מקבלות מהמדינה. עיריית ירושלים למשל מכניסה בשנה כ-700 מיליון שקל מארנונה עסקית על 850 אלף נפש. עיריית תל אביב מכניסה כ-2 מיליארד שקל מארנונה עסקית, על כחצי מיליארד תושבים. אז כן, נכון שרשויות חלשות מקבלות סיוע, אבל השיפוי שלהן שלילי וזה האבסורד: פר תושב, אנחנו חצי מתל אביב. אלמלא אותם מענקים מהמדינה המצב שלנו היה הרבה יותר גרוע. זו דמגוגיה לטעון טענה כזאת".
- אתה מדבר עם עמיתך, ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי על המהלך הזה?
"על זה אנחנו לא מדברים בינינו. אני מניח שבעניין הזה עמדותינו קצת חלוקות".
- האם אנחנו נמצאים ערב מלחמה בתוך מרכז השלטון המקומי?
"אני לא מאמין. המודל שאנחנו מציעים רך מאוד, הוא לא בא לקפד את ראשו של אף אחד. השיטה שלנו היא שקופה וציבורית. פשוט ערים שבקצב הצמיחה שלהן יכולות לרוץ מהר יאטו קצת או שיעברו להליכה והחלשות יתחילו לרוץ מעלה".
- עולה טענה שהכספים האלה לא יופנו למטרות של חינוך ורווחה ויממנו חלוקת ג'ובים, צ'ופרים למקורבים וכל מיני חוליים ותחלואות שכבר הכו בשלטון המקומי.
"זה שטויות במיץ עגבניות: ההתחייבות שלנו מפורשת בעניין הזה. כל הכסף נטו יופנה למטרות של חינוך, רווחה ויציאה מעוני. יהיו גם מנגנוני בקרה ופיקוח".
"נפעיל שרירים"
היחס העוין של ראשי הרשויות הגדולות לתוכנית כזאת היה צפוי, והפורום של הרשויות החלשות הקדים וערך לפני כחודש גם סקר דעת קהל באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה. הסקר נערך בקרב כ-700 תושבים בערים החזקות, ובהן מודיעין, תל אביב, הרצליה, חיפה ועוד. ברקת שואב עידוד מהתוצאות: יותר מ-65% מתושבי ערים אלה שהשתתפו בסקר סבורים כי יש הצדקה שעיר חזקה תוותר על חלק מתקציביה לטובת הערים החלשות. כ-69% ממשתתפי הסקר סבורים שתושבים בערים חלשות מקבלים פחות הזדמנויות לחינוך, לתעסוקה ולשירותים עירוניים מאלה שמקבלים תושבי הערים החזקות: "זאת סולידריות", אומר ברקת. "אני מבין שקשה להתעלות מעל אתגרים, אבל צריך. כל כך טבעי שזה יקרה ובאמת שלא צריכים לריב איתנו על זה".
- כיצד מגדירים רשות חלשה ורשות חזקה?
"היו שני מודלים אפשריים והמודל המוצע הוא זה שגובש במשרד האוצר ואיתו אנחנו הולכים שכן מדובר במודל מוסכם מבחינתנו: רשות חלשה היא כזאת שנמצאת בין מקום 1 ל-4 במדרג החברתי כלכלי ורשות חזקה היא כזאת שנמצאת במקומות 8 עד 10".
יו"ר מרכז השלטון המקומי ביבס, ששימש בעבר גם ראש מטה הבחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנסה לטרפד את המהלך שמובילים ברקת ועמיתיו באמצעות הפעלת לחצים במשרדי האוצר וראש הממשלה והשמעת טענות שהכסף שייצא מהרשויות החזקות יממן מנגנונים מנופחים ופסטיבלים של בזבזנות ברשויות שמוגדרות חלשות.
בפורום שמוביל ברקת מזהים את המהלכים של ביבס, ערים לקשרים שלו בירושלים ונערכים להעלאת הטון במאבק להחלת שיטת תקצוב דיפרנציאלית. "ערב יציאת הכנסת לפגרה החתימו שלושה ח"כים, אורלי לוי אבקסיס, מיקי זוהר ויוסי יונה 63 חברי כנסת על הצעת חוק לשינוי שיטת התקצוב לדיפרנציאלית. יש לנו לובי חזק בכנסת. אני אופטימי כי גם ראש הממשלה ושר האוצר מחויבים למהלך כזה וגם שאר השרים תומכים בו. בכל מקרה, אנחנו לא נרים ידיים ואם נצטרך בשלב כלשהו להפעיל שרירים לא תהיה לנו שום בעיה לעשות את זה", אומר ברקת.
ראשי רשויות חזקות: "שיפסיקו להתבכיין"
ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "המרכז, יחד עם משרד האוצר, הקים ועדה מקצועית שתפקידה להגדיר מהו סל חינוך בסיסי עבור כל ילד במדינת ישראל - סל שלא הוגדר עד כה בידי הממשלה ויעניק לכל ילד במדינה הזדמנות שווה. הוועדה תבחן בחודשים הקרובים את הצרכים החינוכיים של כל ילד ותגיש את מסקנותיה באופן ענייני ונטול שיקולים פוליטיים. מרכז השלטון המקומי הוא הראשון לסייע לרשויות מוחלשות ורק בתקציב הנוכחי השיג תוספת של כ-300 מיליון שקל למענקי האיזון שלהן והוביל לשינוי בהחלטת המימון ביחס לסייעת שנייה, כך שהמדינה מממנת באופן מלא את עלות הסייעת השנייה ברשות מוחלשות".
עוד נמסר ממרכז השלטון המקומי, בהתייחס למחלוקת על מעבר לשיטת חישוב דיפרנציאלית, כי "מדובר בהונאה של ממש: קיים הבדל מהותי בין רשות חלשה לבין אזרחים מוחלשים. עיריית ירושלים היא עירייה חזקה שמקבלת תקציבי עתק וחסרי תקדים מהממשלה, אולם אזרחיה נותרים מוחלשים. מרכז השלטון המקומי ימשיך לסייע לרשויות שזקוקות לכך באמת ולא רק ליחסי ציבור".
"את ניר ברקת, לא ראיתי מעולם באף ישיבה של מרכז השלטון המקומי - גם במסגרת המאבקים שהוביל להגדלת מענקי האיזון לרשויות מקומיות חלשות. הוא מחזיק 7-8 סגני ראש עיר, עושה פסטיבלים בירושלים, מממן את מרוץ פורמולה ועוד, וכשאין לו כסף אני זה שצריך לתת לו? למה?", זועם ראש מועצת עומר, פיני בדש. "שהרשויות האלה יפנו למדינה. אנחנו מוכנים להילחם יחד איתן כדי שייתנו להן יותר כסף אבל לא על חשבוננו. אני מנהל את מועצת עומר עם צוות קטן, יעיל, מקפיד על ההוצאות כדי למקסם את השירות לתושב שלי וזה כשאני מקבל מהמדינה קדחת. למה שאני אצטרך לממן פזרנות שנהוגה ברשויות אחרות? שיפסיקו להתבכיין. הבכיינות הזאת לא תוביל אותם לשום מקום. אם חסר להם כסף, שידרשו אותו מהמדינה ואותנו יעזבו בשקט".
ראש המועצה המקומית רמת ישי, עופר בן אליעזר, זועם גם הוא על המהלך של ברקת. "המועצה שלנו מתנהלת בכל הפרמטרים, הערכיים והכספיים, בצורה מיטבית", הוא אומר. "היא מדורגת במקום 8 בדירוג הסוציו-אקונומי של הלמ"ס. אין לי ספק שכל תלמיד בישראל צריל לקבל אותו חינוך ואותה רווחה ואין על כך ויכוח. השאלה היא איך הממשלה נותנת למי שצריך בלי שזה יבוא על חשבון מי שמסתדר כרגע בשן ועין. פשוט שהממשלה תכניס יד לכיס ותיתן למי שאין".
- אתם חזקים, הם חלשים. הרעיון הוא סולידריות.
"יש הילה כזאת, שרשות שדורגה במקום גבוה במדרג של הלמ"ס היא רשות עשירה וזה עורבא פרח. התושבים שלה יותר חזקים, זה נכון, אבל ממילא הם גם משלמים יותר מס למדינה. עכשיו מה, רוצים להעניש אותם פעמיים? אם רוצים לדבר על סולידריות אז אין לי בעיה: שהרשויות החלשות יבואו עם כל מרכז השלטון המקומי אל השלטון המרכזי במסגרת מהלך מוסכם ומושכל וביחד נפתור את הבעיה. אבל לא ייתכן שהפתרון יבוא בצורה שרשות שקשה לה תדרוש כסף מרשות אחרת".
רשויות
כתבות
ני"ע
