מנירב: "אפעל מול הרגולטורים ללא חשש וללא התרפסות"

חמישה ימים בלבד נותרו עד שרואי-החשבון החברים בלשכת רואי-החשבון יבחרו את מי שיצעיד את הלשכה קדימה, יחזק את מעמדם של רואי-החשבון, יבלום את ההידרדרות בשכר-הטרחה המשולם למבקרים, יסייע לשיפור תנאי ההעסקה של רואי-החשבון הצעירים ויפעל לתיחום גבולות אחריות המקצוע. כך הם מקווים.

כדי לסייע לרואי-החשבון בבחירת נשיא לשכת רואי-החשבון הבא, "גלובס" מציג את עמדותיהם של שני המועמדים לתפקיד - רואי-החשבון יזהר קנה ועופר מנירב - במגוון נושאים העומדים לפתחה של הלשכה. בחמישי האחרון ריאיינו במדור את רו"ח יזהר קנה, והיום, ניתן את הבמה לרו"ח מנירב - שידבר על מצבה של הלשכה, מצב מקצוע ראיית-החשבון (ההצפה, שכר-הטרחה המתדרדר, האחריות הבלתי-מוגבלת), הבעיות במשק (מחירי הנדל"ן, ההון השחור) ועוד, ואיך הוא מתכנן להתמודד עם האתגרים העומדים מולו.

על לשכת רואי-החשבון

מה מצב לשכת רואי-החשבון נכון להיום?

"לשכת רואי-חשבון נמצאת היום במצב קשה מאוד. הלשכה איבדה רבים מחבריה, והחמור מכול: יותר ממחצית המסיימים את לימודיהם, וזכאים להיות חברים בלשכה, אינם מצטרפים ואינם רואים בה בית. הלשכה הפכה להיות 'לא רלבנטית' לרוב חבריה או לזכאים להיות חברים בה. המצב הזה חושף את הלשכה למתקפות, ומקשה עליה להשפיע ולהיאבק מול הרגולטורים על דברים שהם בנפשה".

מה הדבר שהכי חשוב לך לעשות בלשכה?

"לקרב את הלשכה לעוסקים במקצוע ולחבריה, ואותם אליה. להפוך את הלשכה לבית חם, תומך ומקצועי המשמש מקור גאווה ומקור הגנה מפני האיומים הרבים".

מה האג'נדה הכללית שלך בכניסתך לתפקיד?

"הדבר הראשון והחשוב הוא להשיב ולצרף ללשכה 2,500 חברים חדשים בתוך שנה. את זה אשיג על-ידי כך שאביא לריענון ההנהגה, כך שלצד חברים ותיקים ומנוסים, לפחות מחצית מחברי הוועד יהיו מועמדים חדשים, ומהם רבע צעירים. ללא ייצוג ישיר ואמיתי לא נוכל לבקש מהצעירים להצטרף. הדבר נכון באותה מידה גם לגבי המגזר העסקי: חשבים, מנהלי כספים, סמנכ"לים ומנכ"לים שיזכו לייצוג בהנהגה בשיעור שווה לחלקם (מעט יותר מ-40%).

"לחברים אני מבקש להשיג חיסיון בדומה לזה שיש לעו"ד, לדאוג להגבלת אחריות של רואי-החשבון, כך שתעמוד ביחס לשכר שהם מקבלים, לשנות את תקנות אי-התלות שהופכות את כולנו לעבריינים, ולא פחות חשוב: לדאוג להעלאת השכר המשולם לרואי-חשבון בעבור ביקורת. לרואי-החשבון בתחילת דרכם אני מבקש להעניק סיוע, תמיכה והשתלמויות רלבנטיות לצד ייעוץ מקצועי (מחלקה מקצועית) והגנה משפטית.

"אני מבקש לקיים מערך השתלמויות שיגיע אל החברים ויהיה מותאם לצרכים שלהם; אני מבקש להתאים את התקינה למשק הישראלי, ולהיאבק בכל ניסיון לפצל ולהפריד בין העוסקים במקצוע: אנחנו מקצוע אחד, עם לשכה אחת ורישיון אחד! לרואי-החשבון גם מגיע שיהיה להם מועדון צרכנים משוכלל וחזק, שידאג להם להטבות בעלות-ערך".

בכוונתך להגביל את הכהונה שלך?

"אני מתכוון לכהן קדנציה אחת בלבד. אני מתמודד כדי לעצור את ההידרדרות ולשנות את הכיוון. לאחר שאעשה כן, אני רוצה לראות הנהגה חדשה".

מצב מקצוע ראיית-החשבון

כמי שמכיר את הטענות על הצפת שוק רואי-החשבון - האם השוק אכן מוצף? ואם כן - מה ניתן לעשות?

"הבעיה אינה במספר רואי-החשבון ובהצפת השוק. הבעיה המרכזית היא תשלום לא ראוי לעבודת רואי-החשבון. אני מאמין, שככל שיהיו יותר רואי-חשבון שישתלבו גם במגזר העסקי, כך יהיה טוב יותר למשק. אנחנו צריכים לדאוג לכך שיהיה כדאי יותר להיות רואה-חשבון מבחינת יכולת ההשתכרות, שיהיה יותר שוויון בין רואי-החשבון, לחזק את מעמדו של רואה-החשבון העצמאי והמקצוע בכלל, וכן את המשרדים הקטנים והבינוניים ולהגן על העוסקים במקצוע".

כבר שנים מדברים על כך ששכר-הטרחה של רואי-החשבון בהתדרדרות - האומנם? ומה הפתרון?

"הטענות הללו נכונות. יש פגיעה מתמדת בשכר המשולם לרואי-חשבון בעיקר בעבור העיסוק בביקורת. יש תחרות פרועה ובלתי מבוקרת שאותה מובילים גופים ציבוריים, שגורמת להפחתת השכר על-ידי קיום מכרזים ללא סף שכר מינימלי שיאפשר קיום ביקורת ברמה ראויה ובשכר הוגן. הורדת התשלום לעבודת הביקורת גורמת לביקורת פחות מקצועית, ויש בה משום פגיעה באי-התלות של המבקרים. המצב הקיים לא מאפשר למשרדים קטנים ובינוניים להתמודד על קבלת עבודות במכרזים, ודוחף את השתכרות רואי-החשבון החדשים והצעירים כלפי מטה.

"צריך לגרום לשינוי יסודי של המכרזים בחברות הממשלתיות והציבוריות, להתאים את המכרזים כך שיהיה קשר בינם לבין המשק והצרכים שלו, ולקבוע שכר מינימום בעבור הביקורת, כדי שהתחרות תהיה על איכות הביקורת, השירות, הזמינות וכיוצא-בזה, ולא על הקיצוץ בשכר העוסקים בביקורת. זה ישנה את מצב הדברים, ויגרום לתשלום ראוי בעבור עבודה מקצועית".

נושא נוסף הוא אחריותם הבלתי-מוגבלת של רואי-החשבון - מה בכוונתך לעשות בהקשר זה?

"כבר התחלתי לפעול בנושא, ויש רק דרך אחת: מאבק ללא פשרות תוך יצירת לובי חזק שיתמוך בנו במאבק, עד שנביא לשינוי החקיקה. זה לא סביר שאחריות רואי-החשבון תהייה בלתי-מוגבלת. היא חייבת לעמוד ביחס לשכר שמשולם לנו.

"מהלך כזה יכול להוביל רק מי שלא תלוי ברגולטורים, ומשכך הוא יכול להתמודד מולם ללא חשש, ללא מורא, ללא ניגוד-עניינים וללא התרפסות".

מצב המשק

מה דעתך על חוק ההסדרים שהתגבש?

"יש לי בעיה עקרונית עם חוק ההסדרים. הוא נולד מתוך צורך של חירום, והפך להיות כלי אגרסיבי נגיש וזמין בידי השלטונות. זאת, כדי לעקוף את החקיקה ולשנות את כללי המשחק לאחר שהם נקבעו. חוק ההסדרים הוא אוסף של מעשי חקיקה והוראות-שעה שאינם נעשים בדרך ראויה ולמטרה ראויה, ולא תוך בחינה אחראית ומדוקדקת של הצרכים.

"החוק הוא פטיש כבד מאוד הניתן לעתים לידיים לא כל-כך אחראיות וללא כלי איזון ובקרה מתאימים. יש צורך בעבודה יסודית, בחקיקה ובהתקנת תקנות וחוקים מושכלים, ולא ביצירת כלים חדים וכוחניים שמופעלים ללא שיקול-דעת מתאים, ללא איזון וללא ביקורת. חוק ההסדרים יכול לשמש ככלי לעת חירום, אך אינו יכול להיות כלי של שגרה".

מה דעתך על ההצעות הקיימות לריסון מחירי הנדל"ן בישראל?

"מחירי הנדל"ן בישראל עלו וממשיכים לעלות מכיוון שאין טיפול רב-מערכתי בבעיה. מדינת ישראל היא מונופול המחזיק בהיצע הקרקעות, ואחראי לרגולציה בלתי סבירה בכל הקשור לתכנון ובנייה. משך חייו של פרויקט בינוי - משלב היוזמה ועד לשלב האכלוס - הוא כעשר שנים. עשר שנים! שבהן הכסף שוכב לשווא, ולכך יש מחיר. עשר שנים זה פרק זמן שלא מאפשר קיום יוזמות מהותיות, ומגביל את כושר התחרות בענף.

"שוק הנדל"ן משפיע על המשק ועל חיי האזרחים בכל היבט. העליות הבלתי מבוקרות במחירים גורמות לכך שבידי התושבים אין די הכנסה פנויה לצורך המחיה שלהם, והם נאלצים לשעבד את חלק הארי של ההכנסות של משפחה ממוצעת. זה שוק שאינו יכול להרשות לעצמו תנודתיות גבוהה, וקו עלייה שאינו בהתאמה לתל"ג ולהכנסות של השכירים, שהם מקור הביקוש.

"חוק ההסדרים אינו יכול להיות הכלי שיחליף את העבודה היסודית שצריך לעשות. יש לנו קרקע באזורי הביקוש, אלא שרובה תפוסה על-ידי מבנים ישנים ומתפוררים. סביב המבנים האלה אין תשתיות ציבוריות וחברתיות, ואין די שטחים פתוחים. צריך להכין תוכנית לאומית שתקדם פרויקטים של פינוי ובינוי, כמכשיר שמצד אחד מביא לציפוף העיר, ומהצד האחר שומר על ערכים של צדק חברתי וצדק סביבתי. זו דרך המלך לטיפול בנושא הדיור לטווח הארוך".

המחאה החברתית אולי שככה אך הטענות שהובילו אותה עדיין קיימות. האם יש לך רעיונות והצעות למקבלי ההחלטות כיצד לסייע להורדת יוקר המחיה ולצמיחה במשק?

"אי אפשר לסייע למשק, בוודאי שלא לאורך זמן, בשיטת ה'זבנג וגמרנו'. כדי לסייע ולהשפיע באמת דרושים מהלכים ארוכי טווח ותכנון לטווח ארוך, ולא ניתן להסתפק במהלכים קצרי טווח. הצרה היא, שהשלטון במדינה מתחלף בתדירות לא הגיונית, כאשר כל אחד שנמצא בתפקיד ו/או בשלטון רוצה 'להטביע את חותמו' ומהר; לכן, ככלל, אין כמעט מהלכים ותכנון ארוכי טווח, שהם היסוד לכל משק בריא. כמעט הכול נעשה מהיום למחר ומהרגע-להרגע, במטרה לראות תוצאות כבר בטווח הקצר של הקדנציה. זה דבר שאינו נכון משקית, ובדרך-כלל, גם אם הוא מצליח לטווח הקצר, הוא לא יחזיק מעמד לאורך זמן".

בשנים האחרונות גורמי האכיפה שמים דגש על המאבק בהון השחור כדי להגדיל את הקופה הציבורית. האם יש לך הצעות נוספות כיצד להתמודד עם הכלכלה השחורה?

"המאבק בהון השחור, באופן עקרוני, הוא נכון, מוצדק, ואף מחויב המציאות. המהלכים שעושה המדינה, לפחות רובם, נכונים וגם משיגים תוצאות טובות למדי. לדוגמה - הפנייה של רשות המסים לכ-140 אלף חסרי תיקים בעלי 'סימנים מחשידים', הליך הגילוי מרצון ועוד. אך הבעיה הגדולה ביותר היא, בישום ובהרתעה, ובכך אנו נכשלים כישלון חרוץ, שכן אנו שולחים את רשות המסים למלחמה בלי חיילים. אמנם יש לנו נשק, אך אין לנו את החיילים שישתמשו בו; ובחיילים אני מכוון למפקחים, לרכזים וליתר עובדי רשות המסים.

"המדינה לא השכילה להבין שיש לתגבר באופן מהותי את מספר העובדים ברשות המסים. יש להגדיל את מספר עובדי הרשות בלפחות 2,000 עובדים נוספים כדי לבצע היטב את המשימות. ולאלה שיזעקו 'מאין ניקח את התקציב לכך?' התשובה פשוטה בתכלית - לא מדובר בעלות תקציבית, שכן תוספת ההכנסות שעובדים אלו יוסיפו להכנסות המדינה, תעלה עשרות מונים על שכרם. הדעת לא סובלת מצב שבו המדינה תבדוק רק 2% מהדיווחים למס-הכנסה בשנה. מדובר באבסורד הזועק לשמיים, כי איזה הרתעה בדיוק זה משדר?!".

רזומה

אישי: רו"ח עופר מנירב (62), נולד בתל-אביב ומתגורר ברעננה. נשוי לפנינה, בעלת גלריה לאמנות, ואב לשלוש בנות

השכלה: בעל תואר אקדמאי בחשבונאות ובכלכלה; רישיון רואה-חשבון משנת 1980

תפקיד: בעל משרד רואי-חשבון עצמאי, שפתח יום לאחר שקיבל את רישיון ראיית-החשבון שלו

פעילות בלשכה: חבר נשיאות וחבר הוועד המרכזי של לשכת רוה"ח, מייצג את לשכת רואי-חשבון בכנסת, יו"ר ראשות ועדת המסים בלשכת רוה"ח, חבר המועצה המקצועית בלשכה וחבר במוסד לסקירת עמיתים. לשעבר נשיא לשכת רואי-חשבון (2006-2000); יו"ר ומייסד המוסד לסקירת עמיתים

ועוד משהו: אין לו טלפון נייד