מאות אלפי מהגרים צובאים על שערי גרמניה - והיא מקבלת אותם

בתחילת השבוע שעבר, בזמן שעמדתי בתור במאפייה מקומית, נחו עיניי על העמוד הראשון של העיתון הגרמני רב-ההשפעה "בילד". מדובר בצהובון המערב פוליטיקה ומין, שמשתלח קבוע ב"יוונים העצלנים", ושמשמש במקביל כברומטר של תחושות העם הגרמני וכמכונה משוכללת המנסה לעצב את התנהגותו. הוא נחשב לנציג של הימין הגרמני וכאחד ממעוזי השמרנות במדינה. הייתי צריך לשפשף את העיניים. בין ההפניות הצבעוניות והכוכבות עם המחשוף, זעקה הכותרת הראשית "עזרו לפליטים!", וכותרת המשנה: "800 אלף מבקשי מקלט יגיעו השנה לגרמניה, הנה מה שאתם יכולים לעשות כדי לעזור להם".

כן, בעוד ביתר מדינות אירופה ההגירה נתפסת כבעיה מרכזית, ובמיוחד הגירת המוסלמים והאינטגרציה שלהם, הצהובון המוביל בגרמניה קרא לקבל בזרועות פתוחות את הפליטים ואת מבקשי המקלט, שחלק הארי שלהם מגיע מסוריה, ופתח בקמפיין נרחב - כפי שרק הוא יודע - לעודד התנדבות והושטת עזרה. העובדה שמדובר במספר עצום של מהגרים - כמעט 1% מהאוכלוסייה בגרמניה - לא הרתיעה אותו, ולא הרתיעה את הפוליטיקאים הגרמנים, שהבטיחו כי הם מסוגלים להתמודד עם האתגר.

בימים הבאים העיתון ירה בכל התותחים. היו בו כותרות כמו "הפליטים אומרים שהמשטרה הגרמנית הכי ידידותית" ליד תמונה של פליט סורי ושוטר גרמני מחייכים למצלמה; "יש לי שני נכדים פליטים חדשים" ליד תמונה של קשישה מחבקת שני ילדים; ו"כך תלמדו את הפליטים על החוק הגרמני" ליד תמונה של שופט המלמד צעירים מול לוח בפארק. בסוף השבוע, הוא השיק קמפיין מקוון תחת ההאשטאג RefugeesWelcome#. לוגו גדול מתנוסס על חלקיו השונים בימים אלה: "אנחנו עוזרים".

העמדה של הבילד ממחישה, בצורה מפתיעה אך אולי הטובה ביותר, את הדרך שבה גרמניה רוצה לראות את עצמה: מדינה קולטת הגירה, שמקבלת בזרועות פתוחות את פליטי העולם, ובמיוחד את הקורבנות של מלחמת האזרחים המתרחשת בסוריה. ברקע העמדה, צריך לזכור, ניצבת גם העובדה שהפליטים התקבלו בפועל בחודשים האחרונים בשורה של ניסיונות הצתה של מרכזי הקליטה הרבים שנפתחו אד-הוק, כדי להתמודד עם מספרם הגובר.