"הפרקליטות ראויה לביקורת, אבל היא לא מושחתת"

"כשאני רואה את תגובות הציבור ברשתות החברתיות בעניין תיק גל בק ז"ל, אני יכולה לומר חד-משמעית, דווקא כיריבה של הפרקליטות לאורך השנים, שהם יכולים להיות לעיתים בעלי מוטיבציית יתר, קטגוריאליים מדי, אפילו מקוממים - אבל מושחתים הם לא. אין שחיתות בפרקליטות, נקודה. והעליהום כואב לי מאוד" - כך אומרת בשיחה עם "גלובס" עו"ד פנינת ינאי, המתמחה במשפט פלילי, מינהלי, צווארון לבן ותיקים כלכליים, בעלת חברה לייעוץ במשברים משפטיים.

לדבריה, "בשיטה הדמוקרטית הפרקליטות היא גוף שראוי לבקר אותו. אבל ההתרופפות באמון הציבור בגוף הזה מדאיגה, לא ראויה ונעדרת כל בסיס, כי הם באמת עושים עבודת קודש. היה פה משבר תקשורתי, הם לא ניהלו אותו נכון, אבל זה לא מעיד על שיקול-הדעת שלהם. אני מאמינה שתיק גל בק ז"ל לא נסגר משיקולים זרים או פסולים".

אלי ארוך נגד כלל פיננסים

בין שאר לקוחותיה ייצגה עו"ד ינאי את סוחר המעו"ף אלי ארוך בתיק מול כלל פיננסים. "יום אחד סיימתי דיון ארוך במחוזי", היא מספרת. "ואז, כשיצאתי מהאולם, פתאום בא מאחוריי מישהו וסיפר לי שיש לו תביעה של מיליונים. נתתי לו כרטיס, הוא התקשר, ואז הסתבר שזה אלי ארוך, סוחר פיננסים משוק המעו"ף, שהגיש תביעת ענק נגד כלל פיננסים בטענה שחייבים לו כסף. אחרי שקיבלתי את התיק למשרדי, התברר לי שמדובר במאבק ארוך וקשה, שהוא הרבה מעבר לתביעה משפטית.

"בשלב ראשון רציתי לראות אם יש אפשרות לפשרה. שוחחתי עם הגורם הבכיר ביותר בחברה, שאמר לי את המילים הבאות: 'מאחר שאנחנו מדברים בטלפון, אני לא יכול להגיד לך ריד מיי ליפס, אבל אני מודיע לך שלא תהיה פה פשרה, לא של שקל ולא של חצי שקל. התיק הזה חסר סיכוי, וחבל על הזמן שלך'. סגרתי את הטלפון, הרמתי את העיניים. מולי ישב אלי במצב נפשי קשה. הבטתי בו וראיתי את האזרח הקטן מול הקונצרן הענק, ואז נפתחו כל המבערים.

"זה היה מאבק משפטי ותקשורתי שנמשך כמעט שנה מול עו"ד רם כספי, נוחי דנקנר ואביגדור קפלן, שנוהל עקב בצד אגודל. אחרי שיחות לא מעטות עם עו"ד כספי, אדם משכמו ומעלה, הצלחתי לייצר תנאים למשא-ומתן שהתנהל חודשים ארוכים, ובסופו הגיעה הפשרה, לא של שקל וחצי שקל - של 11 מיליון שקל, ועוד בתקופת המשבר של 2008.

"נפגשתי מספר פעמים עם קפלן למשא-ומתן שהתנהל בצורה מקצועית, אחראית ואנושית. כשאני רואה אותו היום מתמודד עם משבר מגה, אין לי ספק שהוא יצליח, כי קפלן יודע לנהל משברים בתבונה".

היעדר הקלון של שמעון גפסו

בנוסף ייצגה עו"ד ינאי את שמעון גפסו, ראש עיריית נצרת עילית בחופשה. לדבריה, "נגד גפסו הוגש כתב אישום בעבירה של שוחד. למעשה, הפרקליטות הגישה כתב אישום על מערכת נסיבות שאין בהן עניין כספי, לא כסף, לא שווה-כסף, לא שלמונים, אלא התנהלות פוליטית שהוגדרה כשוחד.

"ניהלנו הוכחות בצורה אינטנסיבית, כשהשיקול שלי היה לפתוח את מניפת העובדות בפני בית המשפט בצורה הרחבה ביותר, כיוון שהיה לנו חשוב לטעון שגם אם ייקבע שהעובדות בתיק נכונות, אותה אכסנייה של שוחד לא יכולה להכיל את מערכת הנסיבות המצוינות באישום. היה דיון קשה, מייגע וארוך, ובסופו של דבר בית המשפט קבע כי אין קלון במעשה.

"אחרי פסק הדין התעוררה ביקורת ציבורית. קשה היה לציבור לתפוס איך ראש עיריית בת-ים שלומי, לחיאני הורשע בשוחד וקיבל קלון, וגפסו לא. אז הבנתי כמה הגשת כתב האישום תחת הכותרת של עבירת השוחד הייתה שבלונה מצד התביעה.

"בית המשפט אמר בצדק שלא מדובר במעשה השוחד הקלאסי המוכר בפסיקה, ולכן יכול היה לאבחן ולקבוע שאין קלון. בעוד שבמשפט לחיאני, נשיאת המחוזי דבורה ברלינר אמרה לפרקליטות: 'תיקנתם את כתב האישום ומחקתם את סעיף השוחד, אבל המעשה נשאר קלוני'. במילים אחרות, החלטת הפרקליטות לייצר סימטריה לכאורה בין שני התיקים היא זו שגרמה לתרעומת אצל הציבור".

חסד אחרון לשב"ח

"כשהקמתי את המשרד שלי, טיפלתי בתיק של שני שוהים בלתי חוקיים שנחשדו בביצוע עבירות רכב", מספרת עו"ד ינאי. "אחד מהם הרגיש רע, ומדיון לדיון ראיתי שמצבו מידרדר. דרשתי בדיקה רפואית דחופה, והתברר שחלה במחלה ממארת שפשטה בגופו. קיבלתי את התוצאות בצהריים, ולא הייתי מוכנה להמתין אפילו יום. הגשתי בקשה לשופט תורן, שהמליץ למשטרה, לנוכח חוות-הדעת הרפואית הקשה, לשחררו ולשלוח אותו חזרה לביתו לטיפול רפואי, והמשטרה, תחת המלצותיו הברורות, הסכימה.

"חיכיתי להדפסת הפרוטוקול ובלי להתעכב רגע נסעתי לכלא ניצן בשמונה בלילה, שעה לא שגרתית. עמדתי שם שעה ארוכה עד שהפרוטוקול נבדק, והאסיר הוצא אליי החוצה. הוא לא הבין מה קורה איתו. נשות אסירים שהגיעו לביקור תרגמו לו את דבריי. אמרתי לו שהוא הולך הביתה, כי השופט התחשב במצבו הבריאותי. לעולם לא אשכח את מבטו ההמום.

"לקחתי אותו במכונית לתחנת המוניות בלוד, וביקשתי שיסיעו אותו למחסום. שילמתי על הנסיעה, ונתתי לו את כל מה שהיה לי בארנק. הוא לא הפסיק להודות לי ובכה בכי מר. כשהמונית נסעה, עמדתי שם, מביטה בה מתרחקת, והרגשתי את המילים 'כל אדם נברא בצלם' במובנן העמוק ביותר.

"אחרי חודש הוא נפטר. אמו התקשרה אליי מספר פעמים בטלפון ולא הפסיקה להודות לי. את השפה שבה דיברה אליי לצערי אני לא מכירה, אבל הטונים והשבר שבקולה גרמו לי להתרגשות רבה מאוד".

בדרך לפוליטיקה?

- מה היית עושה אם לא היית עורכת דין?

"אני מניחה שהייתי עוסקת בחינוך או באמנות".

- איפה תהיי בעוד 10 שנים?

"בפוליטיקה. זה המקום שבו אפשר להשפיע, לשנות אג'נדות חברתיות ולעזור לאנשים שזקוקים לסיוע אמיתי; לעיתים הרבה יותר מאשר בכלים המשפטיים העומדים לרשותנו".

- מה סוד ההצלחה שלך?

"היכרות מעמיקה עם החומר. נחישות. מסירות. דבקות במטרה. טוטאליות. להבין לעומק את מה שעובר על הלקוח. לנהל את הקייס בכלים המשפטיים החדים ביותר, אבל גם לדעת לייצר הידברות עם היריב ולנסות להגיע לפתרונות יעילים ומשתלמים".

רזומה

אישי: עו"ד פנינת ינאי (42) נולדה ביבנה וגרה בתל-אביב. חיה בזוגיות עם עורך דין, ראש תחום בפרקליטות המדינה.

מקצועי: מתמחה במשפט פלילי, מינהלי, צווארון לבן ותיקים כלכליים. בעלת חברה לייעוץ במשברים משפטיים. בעלת תואר במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. למדה לתואר שני במשפט בינלאומי וציבורי בתוכנית המשולבת של אוניברסיטת תל-אביב ונורת'-ווסטרן שיקאגו. עשתה סטאז' במשרד עורכי הדין ליבליך-מוזר ובבית המשפט המחוזי בתל-אביב אצל ראש ההרכב לפשעים חמורים. עורך דין משנת 1999. בעלת משרד עצמאי משנת 2000. בעבר שימשה כעוזרת לח"כ סילבן שלום ולשר השיכון בנימין (פואד) בן-אליעזר. דוברת משלחת ועדת חוק חוקה ומשפט ללימוד החוקה בארה"ב.

טלוויזיה: פרשנית אורחת. רדיו: מגישת תוכנית האקטואליה המשפטית "ינאי ללא תנאי" (רדיו אזורי) וכן "הרצועה החברתית" (רדיו לשכת עורכי הדין).

בין לקוחותיה: ראש עיריית נצרת עילית בחופשה, שמעון גפסו (תיק השוחד); ראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב (פרשת דודי אפל); סוחר המעו"ף אלי ארוך (מול כלל פיננסים); אמנון ברזילי (סובארו והפועל תל-אביב); השר לשעבר גונן שגב (יבוא סמים ושימוש בדרכון מזויף). זאב רוזנשטיין (הסגרה לארה"ב); בג"ץ הדחת ראשי ערים מול התנועה לאיכות השלטון; ייעוץ לחברות (בדיני ניירות ערך) ולאישי ציבור (בעניינים שוטפים).

עוד משהו: הקימה עמותה המאמצת בתי יתומים באפריקה.

*** הראיון המלא עם עו"ד פנינת ינאי - במהדורה המודפסת של "גלובס".