דוח הסנגוריה: אלימות, מעצרי-שווא ומניעת משפטים חוזרים

טיפול לקוי בתלונות על אלימות שוטרים, טיפול בעייתי בתיקים שנובעים ממצוקה כלכלית ומגמות מדאיגות בהידרדרות זכויות העצירים והנאשמים - כך עולה מהדוח השנתי של הסנגוריה הציבורית לשנת 2014, שפורסם הבוקר (א').

המחקר מסכם את עבודתם של מאות סנגורים שייצגו עשרות אלפי לקוחות בשנה אחרונה. על-פי ההערכה ועל בסיס נתונים שהועברו מהנהלת בתי המשפט, הסנגוריה הציבורית מייצגת כ-57% מהנאשמים בבתי משפט השלום וכ-41% מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים.

על-פי הדוח, מקרים רבים של תלונות בגין אלימות שוטרים אינן מטופלות כהלכה: הנתונים מלמדים כי תלונות רבות על אלימות שוטרים אינן מגיעות לכדי מיצוי במסגרת חקירה, כאשר רק בשליש עד כמחצית מהמקרים מתקיימת חקירה מקיפה.

וזוהי אינה הביקורת היחידה כנגד המשטרה בדוח: לטענת הסנגוריה, המשטרה ורשויות האכיפה ממהרות לנקוט הליכים פלילים כנגד אלה הנמצאים בשולי החברה, למרות ישנן מקרים בהם טיפול רווחתי היה הולם יותר. כך למשל כתבי אישום רבים הוגשו בגין אירועי פלישה לדירות ציבוריות, חיבור פיראטי לרשת המים והחשמל, גניבת מזון ומוצרי קיום בסיסיים וקיבוץ נדבות.

לטענת מחברי הדוח, בסנגוריה הציבורית סבורים כי צעדים פליליים שננקטים כנגד אוכלוסיות מוחלשות רק מערימים קשיים נוספים - ומקטינים את סיכוייו של האדם לצאת ממעגל העוני והמצוקה.

גידול במספר המעצרים, השמדת ראיות

בנוסף הדוח מציף בעיות מהותיות נוספות בהתנהלות מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט בישראל. בשנת 2014 חל גידול ניכר במספר המעצרים, מגמה שקיבלה רוח גבית מיעדיה המוצהרים של משטרת ישראל ומופיעים בתכנית "נקודת מפנה" של המפכ"ל הקודם יוחנן דנינו.

ברוב הגדול של מעצרי הימים, כלל לא מוגש כתב אישום כנגד העצור, ותיק החקירה שנפתח בעניינו נסגר מאוחר יותר. לדעת הסנגוריה הציבורית, תוכנית זו סותרת את העיקרון הבסיסי שהותווה בחוק המעצרים ופסיקת בית המשפט העליון, ולפיו המעצר אינו צריך להוות כלי להרתעה ואינו יכול לשמש כמעין "מקדמה" על חשבון העונש.

הסנגוריה הציבורית מתריעה בדוח אודות קשיים מוסדיים המונעים הגשת בקשות למשפט חוזר ותיקון הרשעות-שווא בישראל. לטענתם, התופעה אינה זניחה או שולית, ונוגעת לחפים מפשע המרצים מאסרים כבדים שנמנעת מהם הזכות לבצע הליכים לאחר תום ההליך המשפטי: למשל, בדיקות חוזרות של מוצגים שהוצגו בבית המשפט, מניעת העברתם של חומרי חקירה בתיקים חלוטים ולעתים גם השמדת מוצגים בתום ההליך המשפטי.

"מקרים רבים של מעצרי שווא"

מסיכום שנת העבודה עולה כי ישנה פגיעה מתמשכת בזכויות העציר והנאשם. כך למשל, מרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסנגור לפני חקירתם במשטרה, כבילת עצורים ואסירים בבתי חולים פסיכיאטריים, היעדר מסגרות טיפוליות מתאימות לבעלי מוגבלויות ומקרים רבים וחמורים של מעצרי-שווא.

"הדוח השנתי משקף את מחויבותה של הסנגוריה הציבורית לזכויות האדם בהליך הפלילי ואת פעילותה הענפה בייצוג אוכלוסיות פגיעות במיוחד כגון קטינים, אסירים, בעלי מוגבלויות ואנשים שמצבם הכלכלי-חברתי הביא אותם למצוקה קשה", אמר הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, והוסיף כי "הסנגוריה הציבורית עומדת על משמר הזכויות ועל כך שלא ייעשה שימוש לא מידתי בכוחן הרב של רשויות האכיפה".