ריבלין: ביהמ"ש העליון אקטיבי - מתי שהממשלה והכנסת לא

ממצאי סקר דעת קהל שערך מכון רפי סמית, שפורסמו היום (ג') במסגרת ועידת המשפט השנתית של לשכת עורכי הדין, העלו כי ל-73% מהציבור הישראלי יש אמון בבית המשפט העליון.

הציבור הרחב אולי חש אמון בבית המשפט העליון, אבל רבים מחברי הכנסת וחברי הממשלה, בהם שרת המשפטים איילת שקד, אינם מרוצים ממעמדו החזק מדי של העליון לטעמם.

הביקורת לפיה לעליון יש כוח עודף, באה לידי ביטוי בדברים שאמרה השרה שקד לפני מספר חודשים, ולפיהם קבלת ההחלטות בישראל אינה מסורה בידי העם ונבחריו, אלא בידי מערכת המשפט. "המתנגדים למגמה זו של טשטוש הסמכויות בין הרשויות, ואני כמובן ביניהם, מוגדרים כ'בני חושך'; ואילו המצדדים בשלילת זכות ההכרעה מידי הציבור, באמצעות נציגיו בכנסת והעברתה לידי בית המשפט, מכונים 'בני אור'", אמרה אז שקד עם כניסתה לתפקיד.

אחד הפאנלים המרכזיים של ועידת המשפט עסק היום בקונפליקט המדובר של גורמים בכנסת ובממשלה עם בית המשפט העליון ומערכת המשפט בכלל. נציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיא העליון בדימוס, אליעזר ריבלין, הטיל את האחריות למה שמכונה "אקטיביזם" של שופטי העליון דווקא על חברי הממשלה והכנסת.

"אי-אפשר לומר שיש פה מתקפה של הרשות המחוקקת על השופטת, ואין לומר שיש פלישה בלתי מרוסנת של הרשות השופטת לתוך התחומים של הממשלה והכנסת. ישנה הדדיות שנובעת אולי מחוקי הפיסיקה. זה כמו כלים שלובים. האקטיביזם של בית המשפט הוא הצד השני של חסר הפעילות של הרשויות האחרות. הימנעות של הממשלה והכנסת מטיפול בנושאים מיוחדים, מתוך נוחות ובמודע, מעבירה את האחריות אל שופטי בית המשפט העליון ואל השופטים בכלל".

"חלל אליו נכנסה הפסיקה"

כדוגמה למקרה שבו הממשלה והכנסת נמנעו מלעסוק בנושאים שבתחום טיפולן ואילצו את בית המשפט לומר את דברו, הביא ריבלין את מקרה חוק האזרחות והכניסה לישראל, המונע איחוד משפחות של ערבים ישראלים הנשואים לבני זוג פלסטינים. בית המשפט העליון דחה את העתירות נגד חוק האזרחות ברוב של 5 שופטים נגד ארבעה.

"המחוקק נמנע מלהגיע להסדר בשאלת ההגירה והאזרחות. ההימנעות הזו יצרה חלל שלתוכו נכנסה הפסיקה והיא נגעה בנושאים שחלקם מצויים במחלוקת ציבורית קשה ביותר", ציין ריבלין. "אני לא חושב שהדבר הזה הועיל לבית המשפט העליון".

ריבלין התייחס גם לכוונתם של חברי כנסת לחוקק חוק "עוקק בג"ץ", שיאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שבוטל בידי בג"ץ בשל סתירתו את חוקי היסוד. "אין ולא יכול להיות 'חוק עוקף בג"ץ', כי לכנסת יש סמכות לחוקק כל חוק שהוא, כולל חוק שמסדיר את היחסים בינה לבין בית המשפט העליון. המילה האחרונה היא של הכנסת", אמר.

למרות הגנתו על האקטיביזם של בית המשפט העליון, ריבלין התריע כי הרחבת זכות העמידה בבית המשפט העליון והעיסוק של העליון בנושאים רחבים (דוגמת חוק האזרחות) עלולים להביא להחלשת בית המשפט.

"אנחנו צריכים לעשות חשיבה מחדש לגבי מקור כוחו של בית המשפט והחשש מהחלשתו. חולשתו של בית המשפט בחולשתו", אמר ריבלין. "לבית המשפט אסור להתנער מכלי הסינון, כי אין לו ארנק ואין לו חרב אלא רק את אמון הציבור. בית המשפט צריך לשמר את אמצעי הסינון ליום פקודה. לשיטה הדמוקרטית יש חולשה בהגנה על אינטרסים של המיעוט. בית המשפט הוא הגוף היחיד שיכול להגן על זכויות המיעוט ועל זכויות אדם בכלל, וכדי שיוכל לעשות זאת במלוא העוצמה, הוא חייב לשמר את המשאבים שלו".

"שיבוש גבולות"

ראש ועדת החוקה בכנסת, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי), הביע עמדה נחרצת נגד האקטיביזם של בית המשפט העליון. "מאז ימי אהרן ברק חל שיבוש מוחלט של הגבולות", טען סלומיאנסקי. "חוקקנו חוקים במטרה מסוימת, ובית המשפט בא ונותן להם את הפירוש שהוא רוצה - אז בדרך האחורית השופט הפך למחוקק, בניגוד לכוונת הכנסת".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, קרא להגבלת האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון, וציין כי יש נושאים שהעליון אינו צריך לעסוק בהם, כדוגמת העתירה לבג"ץ נגד ההתנתקות מרצועת עזה. "בית המשפט צריך לדון בסוגיות משפטיות ולא להיכנס למגרש הפוליטי", אמר נוה, וציין כי העליון לא צריך להחליף את הממשלה והכנסת.

בדיון התייחסו גם לסוגיות ייצוג המגזרים השונים בחברה הישראלית בקרב שופטי בית המשפט העליון והטענה כי על השופטים לייצג מגוון דעות. ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני), שהיא גם עורכת דין ותיקה, טענה כי הממשלה הנוכחית מנסה לחסל את בית המשפט העליון ואת כוחו, תוך פגיעה בזכויות אדם.

"אני בעד פלורליזם בבית המשפט, בעד ייצוג רחב בעליון, אבל בוא נפריד בין סוגיית הייצוג לענייני האג'נדה", אמרה סוויד. "האם השופטים נעם סולברג או סלים ג'ובראן מכניסים אג'נדה לפסיקות שלהם? לא. רק הפוליטיקאים נוטים למנות שופטים על-פי הדעות שלהם. אסור לנו למנות שופטים לפי תפיסות של ימין ושמאל".

ראש הלשכה נוה אמר כי "אנחנו, בלשכת עורכי הדין, רוצים שבית המשפט העליון ישקף מגוון דעות ולא יהיה בית משפט הומוגני, ולכן גם ביקשנו להיות חלק מקורס ההכנה לשופטים. הרעיון הוא שיהיו כמה שיותר שופטים מכל המגזרים. זה האינטרס שלנו".

קודם לפאנל נשא דברים יו"ר האופוזיציה, יצחק (בוז'י) הרצוג, והתריע מפני האיומים מצד גורמים בימין על מערכת המשפט. "כשמאיימים על בית המשפט בבולדוזרים ומצמידים שומרי ראש לשופטים, אז משהו בחברה שלנו חולה מאוד", אמר הרצוג.