חרף "צוק איתן" והסערה - משק החשמל לא מוכן לשעת חירום

המבקר ממליץ להשלים את הפקת הלקחים מאירועי החירום, להשלים את תוכנית-האב לרשת החשמל ולאמוד את עלויות הטמנת קווי החשמל העיליים ■ "בשל קצב אירועי החירום בישראל, ראוי שהדבר ייעשה ללא דיחוי"

חברת חשמל / צילום: איל יצהר
חברת חשמל / צילום: איל יצהר

משק החשמל לא מוכן לשעת חירום, גם לא אחרי כמה סערות חריגות ואחרי מבצע "צוק איתן" שהובילו לניתוקי חשמל בעשרות אלפי בתי-אב - כך טוען מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדוח שפירסם על מוכנות רשת החשמל לשעת חירום.

המבקר ממליץ להשלים את הפקת הלקחים מאירועי החירום, להשלים את תוכנית-האב לרשת החשמל ולהכין תחשיב לאומדן עלויות הטמנת קווי החשמל העיליים.

לטענת המבקר, "בשל קצב התרחשות אירועי החירום בישראל, מן הראוי שהדבר ייעשה ללא דיחוי". בין החודשים יולי 2014 למארס 2015 ערך המבקר ביקורת במשרד התשתיות האנרגיה והמים וכן בחברת החשמל. בדיקות השלמה נעשו ברשות החשמל, במטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, במשרד לביטחון הפנים, במשטרת ישראל, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר וברשות החירום הלאומית.

הכשל העיקרי שעליו מצביע המבקר הוא כי למשרד האנרגיה ולרשות החשמל אין תוכנית-אב ענפית למקטעי הרשת במשק החשמל. תוכנית זו אמורה להתייחס, בין השאר, לחח"י כאל ספק שירות חיוני בשעת חירום. לטענת המבקר, "על התוכנית לכלול התייחסות לתשתיות פיזיות מיוחדות הנדרשות למקטעי הרשת בשעת חירום, לציוד הטכנולוגי הנדרש להם לשם טיפול העובדים בשיבושי תפקוד של מקטעי הרשת וכן לתוכנית הכשרה ואימון של ממלאי התפקידים במסגרת זו".

עוד טוען המבקר כי חברת החשמל לא הפיקה לקחים מהסערה שפקדה את ישראל בדצמבר 2013 - "פתיתים לבנים 1". הסערה גרמה לניתוק החשמל לכ-60 אלף בתי אב, בעיקר באזור ירושלים ובאזור צפת, ועלויותיה לחח"י הסתכמו בכ-82 מיליון שקל. סערה דומה שהתרחשה בפברואר 2015 גרמה נזקים דומים.

חברת החשמל גם לא הפיקה לקחים מ"צוק איתן" שבמהלכו נגרמו נזקים למקטעי רשת החשמל . "חח"י לא השלימה תהליך של היערכות לשעת חירום של מוקד 103 כדי שיוכל לתת מענה לעומס הפניות של הציבור בשעת חירום, צורך שעלה מהפקת הלקחים שלה ושל משרד האנרגיה בעקבות 'פתיתים לבנים 1'", כותב המבקר, ומוסיף כי החברה גם לא השלימה את מוכנותם של שטחי הכינוס בשעת חירום ולא יישמה את המסקנות הנוגעות לליקויים.

משרד האנרגיה אחראי אף הוא לאי-מוכנות לשעת חירום. למרות שבמשרד קיימת טיוטה של תרחיש ייחוס לאירוע מלחמה מיולי 2014, הוא עדיין לא אושר. לפיכך, תרחיש הייחוס למלחמה הוא משנת 2008. לדברי סמנכ"ל החירום במשרד האנרגיה "היעדר תרחיש ייחוס מלחמתי עדכני ומאושר למשק האזרחי, מהווה פגיעה במוכנות משק האנרגיה לחירום". עוד מותח המבקר ביקורת על המשרד ועל משטרת ישראל שעד תום פעולת הביקורת לא קבעו נוהל המסדיר בשעת חירום סיוע לחח"י בנוגע לדרכי גישה ואפשרויות מעבר אל האזורים שבהם היא נדרשת לתקן תקלות.

כשל נוסף שעליו מצביע המבקר הוא עיכוב בהטמנת קווי החשמל העיליים בקרקע, והיעדר אומדן עלויות ההטמנה. בשונה ממרבית מדינות העולם המערבי, רוב קווי ההולכה והחלוקה של חברת החשמל עיליים, מה שהופך אותם לחשופים יותר לפגיעה. "רשת החשמל העילית חשופה יותר מרשת שמוטמנת בקרקע לפגיעות שמקורן באיתני הטבע ומפגיעות ירי, העשויות לגרום להפסקה באספקת החשמל לצרכנים" טוען המבקר.

לפיכך, בעקבות "פתיתים לבנים 1" הנחה אגף מינהל החשמל במשרד האנרגיה את חברת החשמל להטמין קווי חלוקה עתידיים במתח גבוה ונמוך בשטח בנוי בקרקע בלבד, וכך גם ביקש לערוך שינויים במתקני הרשת הקיימים. על פי אומדן שערכה חח"י בינואר 2014, העלויות הכרוכות מסתכמות באזור ירושלים ב-1.5-2.1 מיליארד שקל בקירוב, ובאזור צפת ב-20-345 מיליון שקל. ואולם משרד האנרגיה ורשות החשמל לא ערכו תחשיב משלהם, וחברת החשמל עדיין לא החלה להטמין קווים.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "בתקופה שאליה מתייחס דוח מבקר המדינה, עמדה חברת החשמל בהצלחה ברצף של אירועים חריגים. באירועים חריגים אלו פעלו עובדי חברת החשמל מסביב לשעון 24/7 במשך תקופות ארוכות וממושכות ועשו זאת במקצועיות, בנחישות בהתמדה ובמסירות, על מנת להשיב את אספקת החשמל לסדרה לכלל הלקוחות. יודגש כי לאחר כל אירוע חריג ערכה חברת החשמל כמקובל תהליך מסודר של תחקיר והפקת לקחים. יודגש עוד כי חברת החשמל נתנה מענה נרחב מפורט וממוסמך לכל הטענות שהועלו בדוח מבקר המדינה".

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "עמדתנו המקצועית וכל פעילותנו הובאו לידיעת המבקר. משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ימשיך לפעול במרץ לקידום הנושא לטובת המדינה ואזרחיה, ייבחן את ממצאי המבקר ברצינות ובאחריות ויפעל ליישום כל הפעולות לקידום הנושא".

מרשות החשמל נמסר בתגובה: "טיוטת הדוח המדוברת הנוגעת לנושאים אלו כוללת לצערנו אי-דיוק משמעותי בעובדות. קביעת תוכנית-אב ענפית למקטעי הרשת במשק החשמל, מצויה בסמכותו הבלעדית של משרד האנרגיה, לא של הרשות לחשמל. הרשות אף שבה והעלתה את הצורך הדחוף הקיים גם לטעמה, בהשלמת תוכנית-אב למשק החשמל על מנת שמשק החשמל יתנהל על בסיס מדיניות לטווח ארוך. בכל הנוגע לטענה על היעדר תחשיבים לעלויות הטמנת קווי החשמל - מדובר בטענות שגויות ברמה העובדתית. עוד טרם פרסום הדוח, הובהר לנציגי המבקר כי קיימים גם קיימים בידי רשות החשמל התחשיבים המדוברים, כחלק מבקרת העלויות שביצעה הרשות למקטעי הרשת".

צרו איתנו קשר *5988