הפד יעלה ריבית או לא? מה מרמזים האינדיקטורים הכלכליים

ב-17 בספטמבר תתקבל החלטת הריבית הדרמטית שעשויה להצביע על שינוי כיוון לראשונה זה כמעט עשור ■ נקודות חוזקה בכלכלה האמריקאית בולטות למרות צמיחת שכר מקרטעת, ומקשות על קבלת ההחלטה

ג'נט ילן / צילום: רויטרס
ג'נט ילן / צילום: רויטרס

אם ג'יימס בלארד צודק, ארה"ב יכולה בהחלט להתגבר על העלאת הריבית קצרת המועד הראשונה שלה מאז 2006. מבחינת הנשיא הנצי של שלוחת הפדרל ריזרב בסנט לואיס, ארה"ב נכנסת לבום כלכלי מלא, והגיע הזמן שעלויות הכסף יגיבו לכך. ללא הלם מפתיע כלשהו, "מה שרואים הם שוקי עבודה חזקים מאוד ונקווה שגם צמיחה חזקה מאוד", הוא אמר בראיון ב-28 באוגוסט.

ב-17 בספטמבר, יום ה' הבא, יתברר אם יתר חברי הנהלת הפד שותפים לדעתו, כאשר ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי תתכנס לישיבתה התקופתית המסקרנת ביותר מאז שג'נט ילן התמנתה ליו"רית הפד בפברואר 2014.

ילן טוענת ש"ראוי" להעלות את הריבית, אם לא בספטמבר אז בהמשך שנה זו, כדי להתחיל להחזיר את המדיניות המוניטרית לשגרה אחרי התנאים החריגים של המיתון הגדול. עם עלויות שירות החוב ברמה הנמוכה ביותר יחסית להכנסת משקי הבית מאז שנות ה-80 לפחות, דוברי הבנק המרכזי הדגישו פעמים רבות שהן יישארו נמוכות מאוד גם אחרי העלאה ראשונה.

אבל כאשר הפד האמריקאי נערך להעלאת ריבית, ענני דפלציה מתקבצים מעל כלכלות מתעוררות רבות, שוקי ההון מזדעזעים ויצואנים אמריקאים סובלים מהדולר החזק.

בכירי הבנק המרכזי ניצבים בפני תמונה מורכבת במידה בלתי רגילה. יש מגזרים לוהטים בכלכלה האמריקאית, בתחומים שנעים ממכירות רכב, שהקצב שלהם הוא המהיר בעשור האחרון, למחירי נדל"ן מסחרי, שעולים על השיאים שנרשמו לפני המשבר.

שיעור האבטלה ירד אל מתחת לרמות שנראו בתחילת שני מחזורי ההידוק הקודמים של הפד, וחברות מתקשות כיום לגייס עובדים אפילו בהשוואה לשנים 2005-2006.

למרות המומנטום הזה, סקר של שלוחות הפד שפורסם בשבוע שעבר מאותת שקשה להבחין בשמץ של אינפלציה באזורי ארה"ב השונים, והנתונים שפורסמו ביום ו' שעבר אישרו שקצב הגידול בשכר נשאר איטי.

מבחינת פיטר בואו, שמנהל את חברת הייצור אליקוט דרג'ז שהוקמה לפני 130 שנה במרילנד, העלאת ריבית על ידי הפד תהיה גלולה מרה לבליעה. עלויות המימון של לקוחותיו יעלו, הוא אומר במפעל הדחפורים של חברתו בבולטימור. הדולר האמריקאי יעלה עוד יותר, ויפגע ביצוא של החברה.

אבל הביצועים החריגים של הכלכלה האמריקאית משתקפים בביצועי החברה שלו, שסיפקה בשעתה את הדחפורים שכרו את תעלת פנמה. בפעם הראשונה זה עשר שנים, הוא אומר, ההכנסות מהשוק האמריקאי עולות בקצב מהיר יותר מאשר בשווקים המתעוררים, שם המכירות קפואות.

"תראו את צמיחת התמ"ג האמריקאי ביחס לשאר העולם", הוא אומר, ומציין לטובה את מגזר הבנייה המאושש בארה"ב, שרמת ההוצאה בו היא כעת בשיא של שבע שנים, וכן את ההשקעות הרבות במיזמי תחבורה ומים.

ג'ק רידר, מנהל ההשקעות הראשי לאג"ח ומט"ח בחברת בלקרוק, טוען שסדרה של אינדיקטורים במשק האמריקאי כבר מהבהבת והפד צריך לפעול. החשש שלו אינו האינפלציה, שלדעתו היא מדוכאת בזכות ההתקדמות הטכנולוגית, אלא העיוותים הפיננסיים שנגרמים על ידי ריביות אולטרה-נמוכות, בייחוד עודף חובות בחלקים משוק האג"ח הקונצרני.

"בעולם שבו הצמיחה העולמית אינה משביעת רצון, ארה"ב מצליחה במידה בלתי רגילה", הוא אומר. "הייתה לפד המון תחמושת להתחיל להעלות את הריביות כבר במארס, שלא לדבר על החודש הנוכחי, ספטמבר".

חלק מהראיות הבדוקות ביותר להבראה מהמשבר אפשר למצוא בהוצאה צרכנית. נתונים מהשבוע שעבר הראו שמכירות הרכב החדש עלו לקצב שנתי של 17.7 מיליון כלי רכב - שיא של עשור. ג'ק פיצג'רלד, מייסד סוכנויות פיצג'רלד אוטו מולז, שעושה את העסקים הללו זה 50 שנה, אומר שהמכירות עלו "בצורה דרמטית".

מימון קל יותר מהבנקים, אוכלוסייה מתרחבת והצורך להחליף ציי רכב מתיישנים מסייעים לביקוש לרכב חדש, כמו גם הכלכלה החזקה. "אלה ארבע השנים הכי טובות שאני זוכר", הוא אומר בסוכנות הרכב שלו ברוקוויל, מרילנד.

להערכת פיצג'רלד העלאת ריבית של רבע אחוז לא תרתיע את ציבור קוני הרכב. גם חברת המחקר אוקספורד אקונומיקס מעריכה שהעלאה כזו תגלח רק 0.1 נקודת אחוז מהצמיחה הכלכלית בארה"ב ב-2016.

אבל מה שקובע אחרי העלאת ריבית הוא תגובת השווקים, ולא תוספת הריבית עצמה, אומר טורסטן סלק, כלכלן בינלאומי בדויטשה בנק. את זה קשה יותר לחזות, והשווקים ייחסו משמעות סמלית אדירה למהלך הראשון של הפד.

אם הסוחרים ייבהלו ויחששו מרצף העלאות חד ומהיר של הפד, למרות שהבנק המרכזי עושה הכול לשכנע שכוונתו הפוכה, ההשלכה על שוקי ההון העולמיים ועל כלכלת ארה"ב עלולה להיות פוגענית יותר.

אחרי אזהרת הבנק המרכזי האירופי בשבוע שעבר מפני סיכונים כלפי מטה כתוצאה מהזעזועים בסין, הסוחרים עדיין מייחסים סבירות נמוכה להעלאת ריבית על ידי הפד החודש. הצמיחה הכלכלית העולמית עלולה להחמיץ, ומחירי חומרי הגלם בירידה, מה שאומר שיש סכנה ללחץ חיצוני גדול יותר על כלכלת ארה"ב, שבה האינפלציה נמוכה באופן שיטתי מהתחזיות.

החששות מהשלכות בלתי חזויות עוזרים להסביר את הלחצים הפוליטיים מהשמאל על הפד שלא לפעול, בייחוד כאשר הגידול בשכר בארה"ב נשאר מזערי. כלכלנים ובנקאים מרכזיים שהשתתפו בכנס שארגנה שלוחת הפד בקנזס בפארק הלאומי גרנד טיטון בוויומינג בחודש שעבר חלפו ליד עשרות מפגינים עוטי חולצות טי ירוקות מקבוצה שנקראת Fed Up, שקוראת לבנק המרכזי לשמור על ריביות כמעט אפסיות על רקע לחצי השכר הנמוך על מיליוני אמריקאים.

דון או'ניל, עוזרת הוראה שמשתכרת 8.50 דולרים לשעה, ונמנתה עם המפגינים, אמרה שהנהלת הפד צריכה הייתה לקיים את הכנס שלה בג'ורג'יה ולא בג'קסון הול הציורית, כדי לקבל מושג טוב יותר על תנאי החיים של האמריקאים הרגילים.

"החיים שלנו הם מאבק - קשה לגמור את החודש. אם הפד יעלה את הריבית, איך ייראה העתיד שלנו?" היא שאלה.

מול הלחצים הללו קיימים המודלים הכלכליים של הפד, שמראים שהכלכלה מגיעה לתעסוקה מלאה, ושכר גבוה יותר ואינפלציה יגיעו לבסוף. איזון של האינדיקטורים המנוגדים יהיה הליכה על חבל דק.

סטנלי פישר, סגנה של ילן בפד, טען בזכות נקיטת פעולה בחודשים הקרובים בכנס בג'קסון הול. אם קובעי המדיניות ימתינו לעוד ראיות לטובת ריביות גבוהות יותר לפני שהם יפעלו, הוא אומר, כבר יהיה מאוחר מדי.

נקודות החוזקה והחולשה
 נקודות החוזקה והחולשה

צרו איתנו קשר *5988