"האריכו את ההתמחות במשפטים כדי לקבל כוח עבודה זול עוד שנה"

הודעתה של שרת המשפטים, איילת שקד, שלשום (ג') על החלטתה להאריך את תקופת ההתמחות בעריכת דין משנה לשנתיים התקבלה בשמחה בקרב רוב עורכי הדין וברגשות מעורבים בקרב ציבור הסטודנטים למשפטים. ראשון המברכים על החלטת השרה שקד הוא השושבין של המהלך, ומי שדחף את שקד לבצעו, ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה.

נוה אומר כי המטרה המרכזית של הארכת ההתמחות היא לבלום את הירידה ברמת השירות המשפטי שמספקים עורכי הדין. "ב-4 השנים האחרונות הצטרפו ללשכה יותר מ-15 אלף עורכי דין חדשים, ונוצר מצב שאלפי עורכי דין בארץ הם מובטלים. מאחר שעורכי דין צעירים רבים כבר לא מוצאים עבודה כשכירים, הם פותחים משרד עצמאי ללא שיש להם את הניסיון הדרוש לכך.

"מדובר ביותר מ-60% מהמתמחים שמקבלים רישיון עריכת דין, אבל לא נשארים במשרדים אלא הופכים לעצמאים בעל כורחם. כך נוצר מצב שעורך דין שעשה התמחות שנה ברוטו מייצג בתיקים בנושאים שונים, שכלל לא התמחה בהם, והוא מסתבך ומסבך את הלקוחות שלו. אנחנו רואים עלייה דרמטית בתלונות על עורכי דין לוועדת האתיקה, וגם עלייה גדולה בכמות תביעות הרשלנות שמוגשות נגד עורכי דין.

"הבאתי את הנתונים האלה לשרה שקד, והיא השתכנעה שהירידה באיכות השירות המשפטי שהציבור מקבל מחייבת את הארכת ההתמחות".

גם עו"ד אילן בומבך, המתמחה במשפט מינהלי, מברך על ההחלטה להאריך את תקופת ההתמחות. לדברי בומבך, מדובר בבשורה גם לעורכי הדין וגם ללקוחות, ובסופו של דבר גם למתמחים שיקבלו הכשרה טובה יותר. "המתמחה לא צריך להיות מעוניין לצאת כעורך דין לשוק כשהוא 'מגיע מהניילונים' ובלי שעבר הכשרה מינימלית שתאפשר לו לייצג את עניינם של הלקוחות".

בומבך ציין, בדומה לנוה, כי הוא חש בירידה משמעותית ברמת השירות שמספקים עורכי הדין בשנים האחרונות. "ישנם עורכי דין שסיבכו את הלקוחות שלהם וגרמו להם לעתים לשבת בכלא או להפסיד דירה, בגלל טיפול רשלני ולא מיומן. זה קורה, בין היתר, בגלל שכשאתה עושה התמחות של שנה ברוטו, שנטו זה 8-9 חודשים, זה לא מספיק".

עם זאת, בומבך אומר כי הארכת תקופת ההתמחות כשלעצמה לא תביא מענה לבעיה, ללא פיקוח הדוק על ההתמחות. "חשוב שהמתמחים לא יעסקו במה שאני מכנה 'דיני שליחות', ויעבירו את ההתמחות בהגשת טפסים לבתי המשפט ובשליחויות אחרות. ההתמחות צריכה להיות מוקדשת ללימוד יסודי של עבודת עורכי הדין, ולקבלת כלים אמיתיים לטיפול בלקוחות ובתיקים".

בומבך ציין כי "להיות עורך דין בישראל נהיה לאחרונה טיול קטן ונחמד, וזה לא עולה בקנה אחד עם האחריות העצומה שרובצת על כתפי עורכי הדין. אני עד היום לא ישן לעתים בלילה כשלמחרת אני צריך לייצג אדם בבית המשפט, לאור האחריות הגדולה".

גם עו"ד נוה לא מתעלם מסוגיית הפיקוח על ההתמחות, והוא מבשר כי לשכת עורכי הדין מתכוונת לסייע להקמת יחידת פיקוח על ההתמחות, שתמומן מכספי לשכת עורכי הדין, שתפקח על ההתמחות ותדאג שההתמחות תהיה אמיתית ולא סתם עבודת לבלרות, בדומה למה שקורה לעיתים היום".

עו"ד אהרן פולק, שותף במשרד עמית-פולק-מטלון, מצטרף למברכים על הצעד של שרת המשפטים. "הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים תהווה תיקון חשוב של עיוות חמור הנמשך עשרות שנים. לדברי פולק, עיוות זה גרם לנזק גדול למקצוע עריכת הדין, ונזק חמור יותר לציבור כולו. "במשך העשורים האחרונים, כל מי שהיה יכול, התעלל וכרסם במקצוע. נבחרי הלשכה ניהלו מאבקים פוליטיים ואישיים מכוערים בלשכת עורכי הדין, ולא עסקו במשימה שקיבלו על עצמם - לטפח ולשכלל את המקצוע.

"שרי משפטים וראשי לשכת עורכי הדין, עודדו הקמתן של מכללות מסוימות, שאינן ראויות. מכללות אלה (לא כולן!) מכשירות במקרה הטוב טכנאי משפט ולא משפטנים בעלי השכלה אקדמית. מקצוע עריכת הדין הוא מורכב ומסובך, הדורש התמחות ארוכה כמו רפואה, פסיכולוגיה טיפולית ועוד, הואיל ומקצוע זה משרת את הציבור ודורש ידע רציני ועמוק".

לסיכום אומר פולק: "קביעת התמחות לשנתיים היא צעד אחד וחשוב מאוד בדרך ארוכה לתקן את העיוותים הקשים הפוגעים במקצוע עריכת הדין במשך עשורים, והוא חייב להיות משולב עם העמקת נושא האתיקה בלשכת עורכי הדין".

גם עו"ד בני רוטנברג, שותף-מנהל במשרד רון גזית רוטנברג, בירך על החלטת שקד. "גם אני התמחיתי במשך שנתיים - שנה ראשונה בבית המשפט העליון ושנה שנייה במשרד עורכי דין - ההתמחות הזו העשירה אותי בכלים מעולים והעניקה לי נקודת זינוק מצוינת".

- ישנן טענות שמתמחים רבים עוסקים בשליחויות ובצילום מסמכים. אז הם יעשו זאת שנתיים במקום שנה.

רוטנברג: "אצלנו המתמחים משולבים באופן מלא בעבודה המשפטית. מתמחה טוב הוא מרכיב חשוב בעבודה במשרד, ואני מתרשם שזה המצב גם במשרדים אחרים שמולם אני עובד. אין להשוות בין יכולותיו המקצועיות של מתמחה מתחיל ובין מתמחה בתום שנת התמחות, אבל זה לא מספיק. שנה נוספת היא חיונית להכשרה המקצועית".

בקרב משרדי עורכי הדין שוררת אם כן תמימות דעים כי הארכת תקופת ההתמחות היא צעד נדרש ואף חיוני, אבל במוסדות להשכלה משפטית יש מי שחושב אחרת לגמרי.

פרופ' יעד רותם, דיקן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, אומר כי היוזמות להארכת משך ההתמחות יותר מזיקות מאשר מועילות. "יוזמות מן הסוג של הארכת משך ההתמחות מעידות יותר מכל על כוונתם של אלה שכבר זכו ברישיון עריכת דין לסגור אחריהם את הדלת בפני אנשים צעירים ומוכשרים, המבקשים אף הם לנצל את ההזדמנויות המקצועיות המגוונות שמציע עולם המשפט".

- ההארכה נועדה לשיפור השירות המשפטי לציבור ורמתם המקצועית של עורכי הדין.

פרופ' רותם: "אם שרת המשפטים רוצה באמת לשמור על איכות המקצוע, עליה לפעול ליצירת פיקוח הדוק יותר על עבודת המתמחים בתקופת ההתמחות. יש ליצור מנגנון שיוודא כי המתמחים יועסקו בעבודות משפטיות, ולא בשליחויות ובצילומי מסמכים. בנוסף, יש להמשיך ולטפח את התשתית העיונית שעימה מגיעים המתמחים לבחינות לשכת עורכי הדין, וזאת על-ידי הוספת דרישה להשתתפות בהשתלמויות מקצועיות. הארכת משך ההתמחות תרתיע אנשים מוכשרים מלהגיע אל התחום".

גם עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שכיהן בעבר בתפקיד יו"ר ועדת חוקה וחוק ומשפט של הכנסת, והיה אחראי להובלת החקיקה של קיצור תקופת ההתמחות של בוגרי בתי-הספר למשפטים, מתנגד להארכת תקופת ההתמחות ומגדיר את החלטת שקד "שגיאה חמורה".

לדברי לין, אם השיקולים הם ניסיון להגביל את מספר עורכי הדין, הרי שהם שיקולים מוטעים מיסודם. "רשויות המדינה לא צריכות להתערב בחופש הבחירה של אף אדם לגבי איזו השכלה הוא רוצה לרכוש על-פי העדפתו האישית. הארכת תקופת ההתמחות אינה קשורה ישירות לשיפור איכות השירותים שמספקים עורכי הדין ללקוחותיהם.

"שיפור השירות אינו טמון בהארכת תקופת ההתמחות, אלא ברמת היסודיות והמסירות של כל עורכי הדין לאינטרס של לקוחותיהם ובמידת השקעת הזמן שהם מוכנים להקציב לכך. מעבר לכך, רשויות המדינה צריכות להתאמץ ולהקל על צעירות וצעירים ולא להכביד עליהם. העול המוטל עליהם היום הוא כבר כבד מספיק".

קושי אחר בהצעה, שעליו מצביע עו"ד צחי נרקיס ממשרד מ. פירון, הוא שהכוונה להאריך את ההתמחות תיצור בעיה למתמחים בעלי תארים כפולים. "ברוב המשרדים המסחריים ישנה תופעה מבורכת של סטודנטים שלומדים לתארים כפולים של משפטים וחשבונאות ועושים התמחות כפולה במשך מספר שנים".

לדברי עו"ד נרקיס, אם אותו מועמד יידע שמעכשיו הוא צריך לעשות שנתיים התמחות במשפטים ואחר-כך שנתיים בחשבונאות, הוא לא ילמד לתואר כפול, שכן הוא לא יכול להתחיל את חייו המקצועיים שנים רבות אחרי כל חבריו למקצוע. "צריך להביא את זה בחשבון ולתת לאותם סטודנטים פתרון", הוא אומר. "למשל, לקבוע שמי שצריך לעשות התמחות כפולה יעשה רק שנה וחצי התמחות בכל מקצוע. כך שזה שהוא למד לשני תארים, לא יהיה בעוכריו".

סטודנטים למשפטים: "לא פותר את הבעיה וגם מרע את מצבנו"

ומה חושבים הסטודנטים למשפטים? רובם חוששים להתבטא בנושא, אבל מ', סטודנטית למשפטים שנה ג' במכללה למינהל, אומרת כי הארכת ההתמחות לא תביא לשיפור המיוחל ברמת עורכי הדין. "אם רוצים למנוע את הצפת המקצוע ולשפר את רמתם המקצועית של עורכי הדין, צריך לעשות זאת בתקופת הלימודים ולא בהארכת ההתמחות".

מ' שואלת-תמהה: "למה להאריך את ההתמחות? כדי שסטודנטים יחיו עוד שנה משכר מינימום וייתמכו על-ידי ההורים שלהם? מתמחים הם כוח עבודה זול שמקבל מעט כסף, וזה נוח לעורכי הדין לשלם להם מעט כסף עוד שנה. זה גם לא פותר את הבעיה וגם מרע את מצבם של הסטודנטים".

עו"ד אביתר קנולר, שותף-מייסד במשרד אפשטיין-קנולר, דוחה את הטענות שמעלה מ' על תנאי ההעסקה של המתמחים. לדברי קנולר, האמירות שמעבידים את המתמחים, שהם עבדים של משרדי עורכי הדין, הן אמירות דמגוגיות. "אין רופא שאומר 'אני לא רוצה להתמחות 5 שנים בכירורגיה, כי אני מועסק בתנאי עבדות'. ממי נעדיף לקבל שירותי רפואה - ממי שעשה שנה או שנתיים של התמחות? הטענות נגד הארכת תקופת ההתמחות במשפטים לא מתיישבות עם ההיגיון".