העולם עוצר את נשימתו: המדריך להחלטה ההיסטורית מחר

מחר תתקבל בוושינגטון ההחלטה על רמת הריבית במשק האמריקאי, ולראשונה זה כעשור עשוי הבנק המרכזי להכריז על העלאתה ברבע אחוז ■ מה הסיבות לכך, באיזה קצב זה יקרה, איך יגיבו השווקים ומה חלקה של סין בהחלטה ■ מדריכים בתחום

ג'נט ילן / צילום: רויטרס
ג'נט ילן / צילום: רויטרס

למה הפד שוקל להעלות את הריביות כעת?

אמריקה נהנית מן התקופה הארוכה ביותר בתולדותיה של עלייה בתעסוקה במגזר הפרטי, והאבטלה נחתכה בחצי מהשיא שלה. הפד סבור ששוק העבודה הלוהט יצית עלייה באינפלציה ובשכר. בהתחשב במנדט של שמירה על יציבות מחירים, הוא שוקל להעלות את מחיר הכסף כדי לשמור על כלכלה מאוזנת.

למה הריביות בארה"ב מוחזקות ברמה כה נמוכה תקופה כה ארוכה?

ארה"ב נפגעה מקריסת שוק הדיור והמגזר הבנקאי שלה בשנים 2007-2009. הפד חש שהוא צריך למשוך את כל המעצורים כדי למנוע גלישה כלכלית אל ימי השפל הגדול בשנות ה-30 במאה שעברה. אחת הדרכים לעשות זאת הייתה להפחית את עלויות ההלוואות לרמה כמעט אפסית.

הכלכלה מוכנה להתמודד עם עליית ריביות?

זו שאלת טריליון הדולר, והדעות חלוקות מאוד. בעיני האופטימיים, הפד הצליח להנדס הבראה מכובדת שמאפילה על כלכלות רבות אחרות. הם אומרים שלהעלאה של רבע נקודת אחוז תהיה השלכה זניחה על המשק, וזהו צעד ראשון הגיוני כדי להבטיח שהפד יקדים את האינפלציה. הספקנים מזהירים שהאינפלציה נשארה על הרצפה, והפד מסתכן בטלטול שוק ההון העולמי, ובחיזוק מוגזם של הדולר, אם הוא יפעל מוקדם מדי.

באיזה קצב צפויה הריבית לעלות?

איטי מאוד - אם להאמין לפד עצמו. אחת המנטרות שאומצו על ידי היו"רית ג'נט ילן השנה היא שההעלאות יהיו הדרגתיות. קצב ההעלאות, כשהן יתחילו, צפוי להיות פחות ממחצית הקצב שבו העלה הפד בפעם האחרונה את הריביות, ב-2004. גם רמת הריבית שבה ייפסקו ההעלאות צפויה להיות נמוכה, לא הרבה יותר מ-3%.

האם הריביות יחזרו לרמות שראינו לפני המשבר?

לא בעתיד הנראה לעין, לפי תחזיות חברי הנהלת הפד עצמם. הפד מאמין שהריבית שמתאימה לצמיחה יציבה ומחירים יציבים ירדה מאוד בגלל ההשפעות המתמשכות של המשבר. בעולם הפוסט-משברי המתון יותר, הבנק המרכזי יצטרך להחזיק רגל על דוושת הגז עוד זמן מה.

איך מועברות העלאות הריבית של הבנק המרכזי לכלכלה הרחבה?

העלאת ריבית קרנות הפד - השיעור שהבנקים גובים זה מזה על הלוואות קצרות מועד - משפיעה על ריביות אחרות לטווח קצר שמשולמות על ידי חברות ומשקי בית. לתנודות הללו יש גם אפקט על הריביות הארוכות, כולל ריביות על משכנתאות ואג"ח קונצרניות. לשינויים בריביות ארוכות הטווח תהיה השפעה על מחירי נכסים, כולל מניות. במהלך המשבר הפד קנה גם חבילות אג"ח בגיבוי משכנתאות ואג"ח אוצר כדי להנמיך את הריביות הארוכות.

איך יגיבו משקיעים לריביות הגבוהות יותר בארה"ב?

זו השאלה הלוהטת והשנויה ביותר במחלוקת בשווקים כעת. יש אומרים שהפד שידר את המדיניות שלו בבירור כה רב, שהשווקים לא יתרגשו מכל העלאה. אחרים חוששים שזעזוע מסוים יהיה בלתי נמנע אחרי שבע שנים של ZIRP - מדיניות ריבית אפסית - ורכישות של אג"ח על ידי הבנק המרכזי בטריליוני דולרים.

איך נערכים סוחרי המט"ח להעלאת הריביות הצפויה?

שוקי המט"ח הם הפכפכים, אך פערים בשערי הריבית נוטים להניע אותם בטווח הארוך. לדוגמה, אם משקיע אירופי יכול ללוות בזול בברלין ולקנות אג"ח אמריקאית שמניבה יותר, הדולר יעלה מול האירו בהנחה שכל שאר הגורמים יישארו קבועים. לכן, הדולר התחיל את השנה בדהרה, ומדד הדולר מול סל של מטבעות חשובים אחרים זינק לשיא של 12 שנים, כי המשקיעים הימרו על הידוק המדיניות של הפד, ופערי התשואה בין האג"ח בארה"ב לאג"ח בשאר העולם התרחבו.

הדולר ממשיך להכות מטבעות של שווקים מתעוררים, אך הגאות הרחבה שלו דעכה, כאשר האירו והין היפני החזירו לעצמם כוח. עם זאת, אנליסטים ומנהלי קרנות רבים מעריכים שהדולר ימשיך להתחזק בשנים הבאות, שבהן תימשך העלאת הריבית בארה"ב.

אילו השקעות רגישות יותר להעלאות ריבית?

כמעט כל סוג נכסים על פני כדור הארץ מפגין קצת קצף בועתי בימים אלו, אך כמה מהם פגיעים יותר להעלאת ריבית. למרות שהמניות נראות יקרות, ריביות גבוהות יותר מאותתות שהצמיחה הכלכלית בריאה, וזה טוב למניות. הזהב מאבד בדרך כלל זוהר כאשר הריביות עולות, מפני שאין לו תשואה בדמות ריבית של תוכנית חיסכון, אבל הזהב כבר נחבל כהוגן לאחרונה. שוק האג"ח נראה פגיע יותר. אג"ח בדירוג גבוה נסחרות בתשואות נמוכות מאוד, מה שאומר שהן חשופות אפילו להעלאה צנועה של ריביות הפד. אג"ח קונצרניות בדירוג "זבל" עלולות גם הן לסבול במיוחד אם עלויות המימון של חברות בקשיים יעלו וידחפו אותן לפשיטות רגל.

איך משפיעים הזעזועים האחרונים בסין על החלטת הפד?

בתיאוריה, הפד מקבל החלטות אך ורק על סמך הערכת הכלכלה המקומית (אמריקאית) שלו, אבל כאשר השווקים המתעוררים מהווים 39% מהכלכלה העולמית במונחים נומינליים ו-52% במונחי כוח קנייה שווה, מדיניות מוניטרית אמריקאית שמחלישה את השווקים המתעוררים פוגעת בביקוש העולמי ולכן גם בצמיחה בארה"ב. זה נכון במיוחד במקרה של סין. העלאת ריבית בארה"ב מגדילה את האטרקטיביות של נכסים דולריים ביחס לנכסים שנקובים במטבע הסיני, ומאיצה בריחת הון מסין, מה שיותיר את בייג'ין עם פחות משאבים להשקעה באג"ח אוצר אמריקאי.

האם כל הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם שוקלים להעלות את הריביות שלהם?

לא. הבנק אוף אינגלנד צפוי ללכת בעקבות הפד ולהעלות את הריביות, כנראה מתי שהוא בשנה הבאה. אבל החולשה המתמשכת במחירי הנפט ממשיכה לדכא את האינפלציה, ובנקים רבים בעולם המפותח צפויים לרופף את המדיניות המוניטרית שלהם עוד יותר, למשל על ידי הרחבת ההקלה הכמותית.

מריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי האירופי, סלל את הדרך להארכת תוכנית ה-QE של ה-ECB בשבוע שעבר, והבנק של יפן עשוי לנקוט מדיניות דומה כדי להעלות את האינפלציה. גם בסין הבנק המרכזי עשוי להמשיך להפחית את הריביות כדי לעודד צמיחה. התחזית לשווקים המתעוררים קשה יותר: אם העלאה של הפד בארה"ב תצית זעזועים באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית, מדינות באזורים הללו עשויות להפחית ריביות כדי לסייע לכלכלות שלהן, או להעלות ריביות כדי לנסות לרסן בריחת הון לחו"ל.

למה העלאת ריבית בארה"ב תשפיע על שווקים מתעוררים?

ראינו כבר אנקדוטות ששיקפו את ההשפעה העיקרית: דולר אמריקאי חזק יותר, בגיבוי ריביות גבוהות יותר בארה"ב, נוטה להוריד את ערך מטבעות המדינות המתעוררות כאשר כלכלות רבות כאלה כבר נחלשות, והמטבעות שלהן כבר מפוחתים מול הדולר. העלאת ריבית של הפד עלולה להחריף את משבר המטבעות במדינות מתעוררות, ואפילו להצית משברים בקנה מידה מלא.

צרו איתנו קשר *5988