הפרקליטות "בישורת אחרונה לקראת אישום נגד ראש חב"ד"

נגד הרב יוסף-יצחק אהרונוב, שהוביל את "נתניהו טוב ליהודים" בבחירות 96', התנהלה חקירה בחשד למעילה ולהלבנת הון בהיקף של עשרות-מיליוני שקלים

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

8 שנים אחרי המעצר והחקירה, ושנה לאחר השימוע שנערך בפרקליטות לאיש החזק בחסידות חב"ד, הרב יוסף-יצחק אהרונוב, ראש אגודת חסידי חב"ד בישראל וראש עמותת צעירי חב"ד, בחשדות חמורים של מעילה והלבנת הון בעשרות מיליוני שקלים, בשבועות הקרובים צפויה החלטה סופית בשאלת העמדתו לדין - כך נודע ל"גלובס".

אהרונוב מקורב לאישים רבים בצמרת הפוליטית, בעיקר במפלגות הדתיות ובליכוד, והוא שעמד בראש הקמפיין "נתניהו טוב ליהודים" בבחירות ב-1996.

גורם בפרקליטות המדינה אמר ל"גלובס" כי על הפרקליטות הופעלו לחצים מצד אישים פוליטיים להקל בעניינו של אהרונוב, ובשל כך נגרם השיהוי הבלתי סביר בטיפול בפרשה; אך בפרקליטות דוחים טענות אלה.

לפני כ-9 שנים נפתחה נגד אהרונוב ופעילים נוספים בעמותת צעירי חב"ד חקירה סמויה על-ידי המשטרה ורשות המסים, בחשד למעילה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ולעבירות מס במאות מיליונים. החקירה נערכה בחשד לעבירות של גניבה בידי מנהל, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וכן הלבנת הון, שבה, לדברי יוסף-יצחק אהרונוב בעדותו במשטרה, היו מעורבים אנשי עסקים מוכרים.

במהלך החקירה הסמויה עלו חשדות כי כספים שיועדו לתרומות לעמותה הועברו לחשבונות פרטיים של מנכ"ל העמותה ואחרים. בנוסף, קבלות שהופקו בגין התרומות לא נכללו בספרי העמותה. רשות המסים מצאה חשבונות בנק פרטיים וסודיים שאליהם הועברו כספי התרומות.

לפי הראיות שנמצאו בחקירת המשטרה ורשות המסים, היקף העברות הכספים לחשבונות הפרטיים והסודיים הגיע במשך השנים למאות מיליוני שקלים.

החקירה העלתה עוד כי העמותה ניהלה מערכת חשבונאית כפולה, שבאמצעותה שולמו ב"שחור" משכורות והוצאות שונות לפעילים מרכזיים. זאת, כדי להתחמק מתשלום מס מעסיקים ומס שכר מצד העמותה ומתשלום מס הכנסה מצד הפעילים.

אהרונוב טען בסמוך למעצרו כי מדובר במעילה שאנשי העמותה חשפו בעצמם, במסגרת תביעה שהוגשה נגד גזבר העמותה לשעבר, בטענה למעילה של 30 מיליון שקל ועבירות מס, וכי הגזבר העלה טענות מופרכות כדי להסיט את הדיון ממעשיו, ולנסות לזרוק בוץ על אהרונוב ומנהיגים בחב"ד.

ארגונים העוסקים בטוהר המידות ניסו במשך השנים לקבל תשובות ברורות על הטיפול בתיק, אך לא נענו. לפני כחצי שנה פנה עדי אביר מתנועת "אחד נגד הדת" בדרישה לפרקליט המדינה לקבל מידע על הטיפול בתיק, ופרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן ארי-שווקי, הודיעה: "הוחלט על הגשת כתב אישום נגד אהרונוב. אנו נמצאים בישורת האחרונה לקראת הגשת כתב האישום לבית המשפט".

בעקבות הטענות על שיהוי ועל מעורבות פוליטית בפרשה, ולשאלת "גלובס", נמסר מהפרקליטות: "אנו דוחים את הטענות בגין השפעת קשריו הפוליטיים של אהרונוב על הטיפול בתיק, ומוטב היה לולא נטענו. מדובר בתיק מורכב ראייתית אשר נמצא בבחינה מעמיקה ומקיפה. כפי שנמסר במכתבה של פרקליטת המחוז, הטיפול בתיק מצוי בישורת האחרונה".

לאור ההבדל בין התגובה שלפיה "הוחלט על הגשת כתב אישום", לבין התגובה על "בחינה מעמיקה ומקיפה", התבקשה הפרקליטות להבהיר האם היא נסוגה מההחלטה על הגשת כתב אישום ומה הסיבות לכך - אולם הפרקליטות סירבה להגיב לשאלה זו.

פרקליטו של אהרונוב, עו"ד גדעון פישר, מסר כי "כאשר הרב אהרונוב נעצר לחקירה, הבענו את דעתנו שעם כל הכבוד הראוי, ניתן וראוי היה להסתפק בבדיקת הנושא עימו ללא צו מעצר. למיטב הבנתנו, הרב משוכנע שהעניין התברר כדבעי, והפרקליטות הגיעה לכדי מסקנות, בהתאם".