"ארדן לא חשב עד הסוף. לא לקדם שופטים כי פסיקתם לא נראית לו?"

"יש לישראל מעט מאוד נכסים בעלי ערך ממשי היום. אחד הנכסים הגדולים שלה, גם במישור הבינלאומי, הוא עצמאות המערכת המשפטית. פירושו של דבר שהשופט משוחרר מלחצים פוליטיים של הכנסת או של הממשלה" - כך אמר היום (ד') ל"גלובס" חבר הכנסת ושר החינוך לשעבר פרופ' אמנון רובינשטיין, מומחה למשפט חוקתי וחתן פרס ישראל למשפט. הדברים נאמרו בתגובה ליוזמתו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, "לקחת בחשבון" את פסיקותיהם של שופטים בעניין מיידי אבנים במסגרת השיקולים לקידומם.

ערב החג פורסם כי בכוונת ארדן להיפגש עם שרת המשפטים איילת שקד ולהציג בפניה כ-30 פסקי דין מהשנים האחרונות, בהם גזרו שופטים עונשים קלים מדי לטעמו, על מיידי אבנים. ארדן התכוון לבקש מן השרה שקד כי פסקי הדין המקלים לשיטתו יהוו קריטריון בהחלטה אם לקדם שופטים מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי.

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, הגיבה בחומרה לפרסומים אודות יוזמתו של ארדן בהודעה חריגה שפרסמה. "הדברים נוגדים את עיקרון העצמאות האישית של השופט, שהוא מרכיב מרכזי בכל משטר דמוקרטי. הם נוגדים את העיקרון הקבוע בחוק יסוד: השפיטה, לפיו אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה זולת מרותו של הדין".

הנשיאה נאור הוסיפה כי היא "אינה מביעה כל עמדה לגבי העונשים הראויים, אך היא מבקשת להביע מחאתה על הניסיון להשמיע לשופטים אזהרה כי אם לא יפסקו כפי שסבורה הרשות המבצעת שראוי לפסוק - לא יקודמו. הדברים המיוחסים לשר ארדן מתאימים למדינות שלא היינו רוצים להידמות אליהן, ולא למדינתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית".

לביקורת על יוזמת השר ארדן הצטרף גם עו"ד אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין. "אנו מכבדים את רצונו של השר לביטחון פנים להשיב את הסדר והביטחון האישי לאזרחי המדינה, אך סבורים כי יש לעשות זאת באמצעות חקיקה מתאימה ולא על-ידי ענישת שופטים", מסר נוה.

ארדן הגיב אמש (ג') בפייסבוק לדברי הביקורת נגדו, בין היתר בהתייחסות לפיגוע יידוי האבנים בירושלים בו נרצח אלכסנדר לבלוביץ ז"ל. לגופה של הביקורת כתב ארדן כי "כמי שישב במשך 7 שנים בוועדה לבחירת שופטים - אין רבים שמכירים את ההליך טוב ממני. לכן אני מרשה לעצמי לקבוע שלתת לגוף הבוחר שמורכב (ולא במקרה) גם מנציגי ציבור (חברי כנסת ושרים) את מלוא המידע על שופטים שמועמדים לקידום, כולל דוגמאות לפסקי דין שלהם, זו יוזמה שמעמיקה את רצינות ההליך ואף תורמת לו".

ארדן הוסיף כי "חשוב מאוד שנציגי הוועדה יידעו מי מקל ומי מחמיר בטרם יצביעו על השופטים הבודדים שיקודמו מתוך עשרות המועמדים השונים".

עוד טען ארדן כי אם היה מציע להציג אילו שופטים מקלים או מחמירים עם עברייני מין, לא הייתה יוזמתו סופגת ביקורת.

"יש היום בממשלה ובכנסת אלמנטים שסבורים כי דמוקרטיה מתבטאת אך ורק בשלטון הרוב, והם טועים", אומר פרופ' רובינשטיין בתגובה ליוזמת ארדן. רובינשטיין הדגיש כי "אם הכנסת לא שבעת-רצון מהענישה, היא יכולה להעלות את רף הענישה המקסימלי. הרמת רף הענישה היא אינדיקציה לשופטים שהעבירה חמורה".

רובינשטיין סבור כי "לא לקדם שופטים משום שהפסיקה שלהם לא נראית לשר מסוים או לממשלה, זה דבר חמור ביותר, ואני משוכנע שהשר ארדן לא חשב על הסוף על המהלך הזה בטרם יזם אותו. הוא בוודאי גם לא מבין איך הוא ייתפס בעיני העולם, אם המהלך היה חלילה מצליח".

- מה לגבי קביעת עונשי מינימום למיידי אבנים?

"אני אישית מתנגד לעונשי מינימום. ההיסטוריה של עונשי מינימום, בארצות-הברית למשל, מראה שקביעת רף מינימום מונעת מבית המשפט להתחשב בנסיבות שנכון להתחשב בהן במסגרת ההליך".

- מה לגבי שרת המשפטים איילת שקד - האם לא שגתה כשהסכימה לקיים עם ארדן דיון?

"אין פסול בעצם הפגישה. אני סבור שראוי להיפגש עם כל מי שמבקש פגישה. אני עצמי, אגב, נפגשתי עם שרת המשפטים והתרשמתי שהיא תומכת בעצמאות מערכת בתי המשפט. עם זאת, אני חושב שהשרה הייתה צריכה להתייצב כנגד היוזמה הזאת בצורה ברורה".

פרופ' רובינשטיין סבור כי "ישראל היא חברה מפוצלת מאוד, רבת ניגודים. יש בה שסעים חברתיים, דתיים, לאומיים, לשונים - אולי החברה המפוצלת בעולם. המערכת המשפטית הייתה לאורך השנים הגורם המפשר והמגשר, מעין בורר לאומי בין המגזרים השונים. הציבור למד לקבל את החלטות בית המשפט העליון כסופיות. יש גם לזה היבטים לא חיוביים, אבל בלי זה החברה בישראל אינה יכולה להחזיק מעמד".

לדבריו, "ההתקפה על בית המשפט בשנים האחרונות היא התקפה על אפשרותה של החברה הישראלית להתקיים".