הבחירה של קבוצות ליגת העל: זרים מברזיל, ספרד, ניגריה וסרביה

בדיקת "גלובס": ארבע המדינות הנ"ל מיוצגות כל אחת על-ידי שבעה שחקנים; חמש קבוצות לא ניצלו את מכסת הזרים האפשרית שלהן ב-2015/16; 61% מהזרים - מאירופה

גם בעונת 2015/16, השווקים האטרקטיביים ביותר מבחינת מועדוני ליגת העל בכדורגל, בכל הקשור לגיוס שחקנים זרים - ממשיכים להיות אלו של ברזיל, ספרד, ניגריה וסרביה. כך עולה מנתונים שנאספו על-ידי "גלובס". כל אחת מהמדינות הנ"ל מיוצגת בליגת העל הישראלית על-ידי שבעה נציגים.

מדובר במגמה שנמשכת זו השנה השנייה ברציפות: גם בניתוח דומה שערכנו אשתקד, התברר כי אלו הם הלאומים העיקריים המרכיבים את המבנה הדמוגרפי של הזרים הליגה - הניגרים הובילו אז עם 10 שחקנים, לברזיל וסרביה היו שבעה נציגים לכל מדינה, ובמקום השלישי אז עמדה ספרד עם שישה כדורגלנים.

בין הברזילאים הבולטים בעונה הנוכחית ניתן למנות את וויליאם סוארז (הפועל ב"ש) וקלאודמיר (בית"ר ירושלים); מבין הספרדים, אפשר לציין את מארק ואליינטה (מכבי חיפה), אברהם פאס (בני סכנין), פאבלו דה לוקאס (בית"ר) וקרלוס גארסיה (מכבי ת"א); ניגרים: נוסא איגיבור (מכבי ת"א), ג'ון הוגו ואנתוני נוואקמה (ב"ש); סרבים: פרדראג ראיקוביץ' וניקולה מיטרוביץ' במכבי ת"א, ניקולה דריניצ'יץ' ו-ולדימיר סטויקוביץ' במכבי חיפה, מילאן סמיליאניץ' במכבי נתניה.

המושבה הרומנית שבנה אמיר כבירי בהפועל ת"א, הכוללת את מיחאי פינטילי, קלאודיו בומבה וליביו אנטל - הופכת את המדינה הבלקנית למיוצגת מכובדת אף היא בליגת העל, עם ארבעה שחקנים בסך הכל (אובידיו הובאן מב"ש הוא השחקן הנוסף). אגב, הפועל ת"א היא היחידה מבין 14 קבוצות הליגה שמחזיקה בסגל שלה יותר משני שחקנים המגיעים מאותה מדינה. אחרי רומניה בדירוג הלאומים הכי מיוצגים בליגת העל: צרפת, עם שלושה שחקנים (ביניהם הרכש המסקרן של מכבי חיפה - לודוביק אוברניאק, שנחת הקיץ בכפר גלים אחרי קריירה מוצלחת במץ, ליל ובורדו - וקצת פחות מוצלחת בוורדר ברמן וריזספור).

מה מפתה כל כך את הקבוצות הישראליות להביא שחקנים דווקא מהשווקים הללו? ברמה התדמיתית יש מכנה משותף לכולם: מדובר על מדינות כדורגל מוצלחות בהרבה מישראל, עם הישגים טובים יותר בזירות הבינלאומיות; מצד שני, ניתן למצוא במדינות הללו כוח עבודה במחירים סבירים יחסית, המתאימים לסטנדרטים הכלכליים של ליגת העל - כל אחד מסיבותיו. ארבע דוגמאות: בספרד, הנהירה לישראל החלה פחות או יותר עם פרוץ המשבר הכלכלי שפקד את המדינה וזלג גם לכדורגל המקומי; בברזיל תמיד ניתן למצוא שחקנים - בשל ההיצע הכמותי הבלתי נגמר שלה (לפי נתוני פיפ"א, קרוב ל-6% מהכדורגלנים הרשומים ברחבי העולם הם ברזילאים); בסרביה הצליחו כמה סוכנים ישראלים להשיג אחיזה וקשרים משמעותיים; הכדורגל הרומני עובר בשנים האחרונות גל של פשיטות רגל, פרשיות שחיתות ומוסר תשלומים ירוד - שגורם לשחקניו לחפש פרנסה מחוץ למדינה.

***

עם סגירת חלון ההעברות של ליגת העל לפני שבוע וחצי, רשומים 399 שחקנים בסגלים של 14 הקבוצות, כולל שחקני סגל רחב צעירים; 64 מתוך כלל השחקנים - זרים.

למרות הדעה הרווחת בקרב לא מעט אנשי מקצוע בכדורגל הישראלי לפיה יש להגדיל את מכסת הזרים בליגת העל שעומדת על חמישה לקבוצה, מתוך צורך לשפר את הרמה המקצועית, וגם על מנת להוריד את דרישות השכר המוגזמות לעיתים של השחקנים הישראלים - הרי שחמש קבוצות בליגת העל כלל לא ניצלו את מכסת הזרים המותרת להן: ב"ש, עכו, רעננה, הפועל חיפה (ארבעה זרים לכ"א) ובני יהודה (היחידה בליגה עם שלושה זרים בלבד - ביניהם פדרו גלבאן הארגנטיני, מלך השערים בכל הזמנים של הליגה מבין הזרים עם 74 גולים, לפני ג'ובאני רוסו וסטפן שאלוי שבמקום השני עם 69 כ"א).

מבחינת פילוח לפי יבשות - הרי שהשוק האירופי מוביל בגדול, עם 39 זרים (61%); אפריקה במקום השני עם 15; דרום אמריקה עם תשעה שחקנים, והשנה ישחק בליגת העל גם שחקן שרשם 13 הופעות בנבחרת אוסטרליה (ניקיטה רוקאביצה, הקשר שחתם בבית"ר ובקיץ הקודם נבחן גם במכבי ת"א). אסיה לא במשחק מבחינת ליגת העל, כמו גם מרכז וצפון אמריקה.

שחקנים זרים בליגת העל
 שחקנים זרים בליגת העל