אז כמה באמת משתכרים רואי החשבון בישראל?

שוק ראיית החשבון היה השנה כמרקחה. מצד אחד, הוא חווה חידושים טכנולוגיים, מעבר לאוטומציה ולניתוח ממוחשב של ביג-דאטה, התפתחות וביקוש עולה לשירותי רואי חשבון בתחומי הייעוץ, ניהול סיכונים ועוד; מנגד חווים העוסקים במקצוע קשיי השתכרות, לאור שכר-הטרחה המידרדר בתחום הביקורת והתחרות הגוברת, וגם המקצוע מוצף, בוגרים אינם מוצאים התמחות, רואי חשבון צעירים מתלוננים על תנאי העסקה מחפירים בפירמות, קיים טרנד חדש של תביעות ייצוגיות נגד פירמות ראיית חשבון ועוד. במקצוע שמשתנה ומתחדש כל הזמן, לא מפתיע לגלות קטבים כאלה בין הטוב לרע.

בעשור האחרון עברה דמותו ותדמיתו של רואה החשבון מהפך של ממש. מדמות רואה החשבון הממושקף-הקלאסי, הספון במשרדו האפרורי, נקבר תחת ערימת ניירות וקלסרים, לאחת הדמויות המבוקשות במשק - יועץ עסקי, כלכלי, מנהל סיכונים, אדם מתוחכם ובעל ידע בלתי יסולא בפז. אם לשפוט על-פי הצהרות כל בכירי המשק, בעשור הבא צפויה מהפכה נוספת בשוק הזה - מהפכת הטכנולוגיה; כזו שתעלים את הניירת ותבצע מאות אלפי - ואולי מיליוני - פעולות חשבונאיות בדקה. בכל פירמה עמלים עכשיו על התוכנה הבאה שתקפיץ אותם לעידן ביקורת חדש.

רו"ח יגאל דור, שותף מנהל פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte, סבור כי השנה החולפת התאפיינה בשתי מגמות עיקריות בשוק ראיית החשבון: המעבר מביקורת וייעוץ מס לשירותי end to end בפירמות הגדולות; והמהפכה הטכנולוגית המתגברת. "מגמת המעבר מביקורת ומס לעסק שהוא end to end התעצמה מאוד בשנה החולפת. זה חלק מתהליך שהתחיל כבר קודם, אבל בלט מאוד השנה. הפירמות מספקות מגוון פתרונות, שהם לא רק בתחום החשבונאות והביקורת, אלא יש כניסה לעולמות נוספים בתחום הייעוץ, שהולכים להיות מאוד משמעותיים בפעילות של המשרדים, כמו אסטרטגיה, IT, ייעוץ כלכלי, ניהול סיכונים, ייעוץ תפעולי, ניהול ידע, תהליכים של חדשנות. אלה תחומים שבהם רואה החשבון הסטנדרטי כבר לא פועל לבד".

התופעה הזאת, לדברי דור, משפיעה על גיוסי העובדים בפירמות. "זה משפיע כמובן על סוג העובדים שנקלטים בפירמות. אם בעבר קלטנו בעיקר רואי חשבון מבקרים ומומחי מס, היום הגיוסים שונים לחלוטין של מהנדסי תעשייה וניהול, מידענים, יועצי HR, כלכלנים, יועצי אסטרטגיה, סטטיסטיקאים, מתמטיקאים, מומחי חדשנות, והיד עוד נטויה ככל שנרחיב בשירותים עצמם".

המגמה השנייה לדבריו, כאמור, היא המעבר לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, בכלים אנליטיים ובחשיבה חדשנית, בכל תהליכי הביקורת. "בכל הפירמות יש תהליכים של פיתוח כלים לאוטומציה של תהליכי הביקורת, למעבר לניתוחים של ביג-דאטה על-ידי כלים הרבה-הרבה יותר מורכבים. אנחנו בעצמנו נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים מאוד של כמה כלים כאלה, ביחד עם הרשת הגלובלית שלנו".

גם המגמה הזו משפיעה על אופי גיוס העובדים. "בעתיד נצטרך אנשים הרבה יותר טכנולוגיים ואנשים שיש להם הרבה יותר ידע והבנה ב-IT; שילוב של חבר'ה שלמדו חשבונאות וביקורת, אבל גם יש להם השכלה רחבה וידע והבנה בעולמות ה-IT, כי המערכות נעשות מורכבות וגדולות, ומסדי הנתונים הם בסדרי גודל עצומים".

"השחיקה פוגעת ברווחיות וביכולת לשלם"

גם רואת חשבון איריס שטרק, שותפה-מנהלת במשרד רוה"ח שטרק-את-שטרק, סגנית נשיא לשכת רואי-חשבון, מסכימה ש"במשרדים הגדולים יש ההתמקדות יותר בייעוץ ובצירופים הנלווים", אך לדבריה, מדובר בתופעה שמתחברת לבעיה חמורה של השוק בשנים האחרונות: שחיקת שכר-הטרחה. "המעבר הזה נעשה כמקור להגדלת הרווחיות כנגד השחיקה שקיימת בנושא של שכר-הטרחה בתחום הביקורת. אחת הסכנות הכי גדולות למגזר, היא העובדה שהמחירים - גם במכרזים במגזר הממשלתי, גם במגזר הפרטי וגם בחברות הציבוריות - יורדים כל הזמן. כל מי שיחשב את כמות ההוצאות והעבודה של רואי החשבון המבקרים מול שכר-הטרחה שהם מקבלים, יראה שמדובר בשכר-טרחה מגוחך לשעה.

"השחיקה הזאת פוגעת ברווחיות של המשרדים, וביכולת שלהם לשלם לעובדים ולבצע העלאות שכר כבעבר. הירידה המאוד קשה הזאת בשכר-הטרחה בעצם נזרקת פנימה גם לתוך המשרדים, לתוך העובדים, וזה קורה רוחבית בכל הפירמות. יש תופעה של רואי חשבון שמנסים לעבור ממקום עבודה אחד לשני, לא בגלל שהם לא מרוצים. השחיקה הזו היא סכנה קיומית, כי אנשים עוזבים את המקצוע, לא רוצים להישאר בביקורת, ובסוף אנחנו נהיה במצב שרק מי שאין לו ברירה, רק הפחות-טובים, שלא מוצאים משהו אחר, יישארו בביקורת".

וזו כבר בעיה קשה, שעלולה להוביל לליקויים ולטעויות קשים בביקורת של דוחות כספיים. טעויות שהיקפן מגיע למאות מיליוני שקלים, וגורמות נזק רב למשק, וראינו כאלה בשנים האחרונות, בין היתר, בחברות דורי בנייה, כלל ביוטכנולוגיה, טלדור, אלבר. "יש טעויות קשות בדוחות הכספיים, שחלקן נובעות משחיקת שכר-הטרחה", אומרת רו"ח שטרק.

- וזה אמור לעניין את רואי החשבון, שמתלוננים על השכר הנמוך שהם מקבלים?

שטרק: "בהחלט צריך לשלם שכר נאות, ולנסות לקדם באופן נאות את העובדים, וכנראה שההתאגדות של העובדים תגרום לכולנו להיות מודעים יותר לדברים האלה. הדרישות של העובדים לגיטימיות, אבל כשהרווחיות יורדת - זה המצב. התופעה הזאת, אגב, לא קיימת במשרדים הקטנים והבינוניים, אלא רק בפירמות הגדולות".

רו"ח דור, שמנהל את אחת הפירמות המובילות במשק, מבהיר כי מנקודת המבט של הפירמות פשוט אין ברירה. "שאלת השכר היא צד אחד של המשוואה. כשמסתכלים על שני הצדדים של המשוואה, אז בצד אחד יש לך את השכר וההוצאות האחרות, ובצד השני יש את צד ההכנסות ושכר-הטרחה של רואי החשבון. השכר הוא פונקציה של כמה אתה מעריך שתצליח לגבות. היום יש לחץ גדול מאוד בנושא שכר-הטרחה, שהוא נמוך משמעותית מהמקומות שבהם הוא צריך להיות. לכן, כדי לטפל בשכר, צריך לטפל קודם כל בשכר-הטרחה".

- השותפים גם מושכים פחות רווחים?

"כן. זה רלוונטי לכל רוחב הפירמה, לא רק לשכרם של הצעירים".

רואה חשבון בכיר מאחת הפירמות המובילות נשאר בעילום שם, אבל מחדד את הדברים: "התפיסה הזאת, שיש איזו חונטה של רואי חשבון שגוזרת קופונים בסכומים אסטרונומיים, כבר לא קיימת. התחרות במקצוע עצומה, עד כדי כך שלפעמים אתה אפילו לא מצליח לקבל את הפרמיה שלך. בעשור האחרון שכר-הטרחה לשעה ירד ב-15%-20%".

ל"גלובס" הגיעו טענות על כך ששכר-הטרחה לרואי החשבון המבקרים יכול להגיע גם ל-20 שקל לשעת ביקורת - סכום שערורייתי לכל הדעות. "המקצוע ירד למקומות אפלים בהקשר הזה בשם התחרות", אומר רואה חשבון מוכר, אך רו"ח דור מזדעזע מהסכום ומבהיר: "אנחנו לא עובדים בסכומים האלה, ומי שעובד בסכומים האלה עדיף שיתפטר מיד - אלה סכומים לא ראויים".

גרסאות סותרות לגבי היקפי השכר

בעיית שכר-הטרחה מוכרת בשוק, אך על קולם של רואי החשבון הבכירים שמתלוננים על כך, גובר בעת האחרונה קול זעקתם הרמה של צעירי המקצוע שבוכים על שכרם ומעמדם בפירמות. הסיפורים שהגיעו אל "גלובס" בחודשים האחרונים, ופורסמו, נשמעים כמו לקוחים מסיפוריהם של עובדים ברשתות מזון מהיר או מכוני רחיצת רכב. הרי לא ייתכן שמתמחה בראיית חשבון, שלמד ארבע שנות לימוד מפרכות ועבר מסכת מבחנים קשה מנשוא, ירוויח 4,000 שקל, לא יסגור את החודש ויצטרך להתגורר אצל ההורים; שרואה חשבון צעיר יצטרך לחכות חודשים עד שהפירמה תחזיר לו הוצאות בהיקף אלפי שקלים שהוציא במסגרת העבודה, ולמעשה ישמש כמלווה לפירמה שלו. אם להאמין לרואי החשבון שפנו אלינו - זה ייתכן. אם לשפוט על-פי תגובות השותפים בפירמות - יש הגזמה בתיאורים הציוריים של עובדיהם, והשכר לא כל-כך נורא.

אז כמה באמת משתכרים בשוק הזה? זאת שאלת מיליון הדולר או 4,500 השקל. תלוי את מי שואלים. עובדים בפירמות השונות, אשר אתם דיברנו, מספרים על שכר של 4,500-5,500 שקל למתמחה לכל היותר; 6,000-7,500 שקל לרואה חשבון צעיר; ו-9,000-11,000 שקל לרואה חשבון בתפקיד סמי-ניהולי (מרכז תיקים וכדומה).

רואה חשבון עם 4 שנות ותק ומעלה, שכבר זכה לתואר "מנג'ר" בחלק מהפירמות, משתכר כ-11,000-14,000 שקל; וכזה שכבר צבר כ-7 שנות ותק ומעלה יגיע לשכר של 15,000-20,000 שקל.

בעלי הוותק של מעל עשר שנים יגיעו בפירמות הגדולות לשכר של 20,000-30,000 שקל; ושותפים מרוויחים 40,000 שקל ומעלה, בנוסף למשיכת רווחים מהתיקים. הרווחים שיימשכו תלויים במחלקה שבה הם עובדים.

השותפים בפירמות לא מאשרים או מכחישים את הנתונים שמסרו עובדיהם, אך אומרים מנגד, כי מתמחה מרוויח כ-5,000 שקל-9,000 שקל; ורואה חשבון צעיר, עם ותק של שנתיים משתכר 7,000-14,000 שקל; באשר לבכירים יותר, הפירמות כלל לא מוכנות לחשוף את הקלפים שלהן, ולכן לא ניתן להשוות בין גרסאותיהן לגרסאות עובדיהן.

"אין מערכות שכר חד-משמעיות. יש מערכות שכר שבמסגרתן העובד מתוגמל לפי כישוריו. יש כאלה שסיימו התמחות וכרואי חשבון יקבלו 8,000-9,000 שקל ויותר, ויש גם כאלה שיקבלו בתוך חצי שנה גם קרן השתלמות, שזה שווה ערך ל-7.5% מהשכר. זה תלוי בכישורים של העובד", מסבירה רו"ח שטרק.

כל ניסיון להגיע לטבלת שכר אחידה ומדויקת נתקל בגרסאות סותרות של עובדים זוטרים מול שותפים-מנהלים, של נציגי ועדי עובדים בהתהוות מול עובדים שהפירמה מבקשת לקדם ולא נדבקו ברוח המרי של חבריהם. חלק מהפירמות סירבו לשתף פעולה ולמסור מידע; אחרות מסרו מידע חלקי או לא מדויק, כך לפחות לפי עובדיהן. טווח השכר נותר לא ברור, אך ברור שהשוק הזה בבעיה.

אם נצטרך לסכם את השנה שחלפה בשוק ראיית החשבון נגדיר אותה כסכיזופרנית-אופטימית. הבעיות קשות, אך החזון לעתיד מעודד את כולם - בשנת 2030 הרי רואה החשבון יהיה האדם המבוקש ביותר על-ידי אנשי העסקים, יועץ הסתרים, המנטור; ולצדו, רואה חשבון המבקר יזיז אצבעו על מסך של מחשב על כלשהו, קסם יתחולל וכל הנתונים של החברה שאותה הוא מבקר או לה הוא מייעץ יופיעו בחיתוכים המדויקים הנדרשים. זה נשמע טוב, אבל עד שזה יקרה, כדאי להקשיב לצעירי המקצוע המתוסכלים, ולחשוב איך גורמים להם להיות מאושרים. אחרת, החלומות הללו עלולים להתנפץ למקצוע בפנים.

ליאת נויבירט

תפקיד: רו"ח (עו"ד) מנהלת מחלקת מסים עקיפים PwC Israel

גיל: 37

סטטוס אישי: בזוגיות ואם לשתי בנות

השכלה: תואר ראשון בחשבונאות ובמינהל עסקים, ותואר ראשון במשפטים

"יש היום התמחויות רבות בענף ראיית החשבון, וכל אחד יכול למצוא תחום שבו הוא יכול להתמקצע ולממש את עצמו מקצועית ואישית. אני מאמינה, שמי שמנתב את עצמו לתחום התמחות שמתאים לכישוריו, משקיע ועובד קשה - יכול להתקדם בצורה מהירה בשכר ובדרגות.

"כבר לאחר סיום ההתמחות, יש קפיצה משמעותית בשכר, שכמובן משתכללת ככל שגדל הוותק והניסיון במקצוע. ככל שהשכלתו של רואה חשבון רחבה יותר, כך הוא עושה עבודה טובה יותר. ראיית חשבון נוגעת לחיים עצמם ולתחומים שונים ומגוונים. השכלה רחבה ולימודים בנושאים נוספים, שאינם קשורים קשר ישיר ואינהרנטי לראיית חשבון, תורמים להתפתחות ולהתקדמות האישית והמקצועית של רואה החשבון".

כך, בתמצית, מסבירה רו"ח ליאת נויבירט, מנהלת מחלקת מסים עקיפים בפירמת PwC-קסלמן וקסלמן, מדוע מקצוע ראיית החשבון תמיד יהיה אטרקטיבי, ולמה רואי החשבון הצעירים לא צריכים להתייאש בתחילת דרכם.

בימים שבהם עולות ונשמעות טענות על שכר נמוך ותנאי עבודה מחפירים, וצעירי המקצוע מנסים להתאגד לוועדים, נויבירט מבקשת לשגר לעברם מסר מעודד. "אני מכירה את הטענות והבעייתיות, אבל אני סבורה שבפירמה שלנו מעניקים לרואי החשבון הצעירים תנאים טובים, ולמיטב ידעתי כך גם בפירמות אחרות. אין ספק שענף ראיית החשבון עובר טלטלות, כמו ענפים רבים אחרים במדינה, אולם קיימים מקומות עבודה רבים ואיכותיים, שמעניקים אופק מקצועי לפיתוח קריירה מתגמלת ומאתגרת מקצועית", היא אומרת.

- כמה השתכרת בתחילת דרכך?

"בתחילת דרכי השתכרתי, כמו כולם, שכר בסיסי, וזאת לאור העובדה ששנות העבודה הראשונות ובעיקר ההתמחות הן חלק אינטגרלי מתהליך לימוד שהוא הכרחי להתפתחות המקצועית של כל רואה חשבון".

תחילת הדרך של נויבירט הייתה לפני כ-15 שנה, אך ההספק שלה יכול בקלות להירשם ברקורד של רואה חשבון ותיק בהרבה. את ההתמחות שלה היא עשתה בשנת 2000 בפירמת לובושיץ קסירר ושות' טרם המיזוג עם קוסט, פורר את גבאי ו-EY הבינלאומית (שהפכה את המשרד לגדול בארץ ללא מתחרים), שם התמחתה בתחום המיסוי העקיף. בהמשך הצטרפה לפירמת ראיית החשבון דלויט ישראל, גם היא מהגדולות והמובילות בארץ, שם עבדה במשך 5 שנים וחצי, תחילה כמתמחה ובתום התקופה כמנהלת בכירה. אך העבודה כרואת חשבון כנראה הייתה קלה מדי עבורה, ונויבירט החליטה לאתגר את עצמה ולמדה תוך כדי העבודה גם תואר ראשון במשפטים.

את הבחירה בשני המקצועות, כך מסתבר, עשתה בעקבות אביה. "מקצוע ראיית החשבון יקר לי עוד משחר ילדותי, כמי שגדלה והתחנכה במשפחה של רואי חשבון. כשנכנסתי לתחום התאהבתי בו, וידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות ושזה העתיד המקצועי שלי. לאחר שהייתי רואת חשבון מספר שנים, אבי, רואה חשבון כמובן, נרשם ללימודי משפטים במסלול מיוחד שהותאם לרואי חשבון.

"אני, שתמיד התחברתי לעולם המשפט, גם לאור עיסוקי בתחום המסים, נרשמתי ונהניתי מכל רגע. נהניתי מאוד גם מהלימודים וגם מההזדמנות הייחודית כל-כך, לחלוק את ספסל הלימודים יחד עם אבא שלי. כיום אני משלבת בעבודתי את ההשכלה שרכשתי משני התחומים".