בדיקת "גלובס": איזה סטרימר שווה את הכסף שלכם?

לאחר כמה שנים של נמנום, הביקוש לסטרימרים שב ועולה, בעיקר בשל הפופולריות של התוכנה KODI ■ המגוון בחנויות גדול, ומי שמתקשה בהתקנה יוכל אפילו למצוא טכנאים מתמחים ■ "גלובס" בדק שלושה מהסטרימרים הבולטים

בחודשים האחרונים הסטרימרים עושים קאמבק. עד לפני מספר שנים, השימוש בסטרימר היה נפוץ בעיקר בקרב חובבי הורדת תכנים מהאינטרנט, אולם השילוב של יכולות דומות אך חלקיות בטלוויזיות ובממירים של הוט ו-yes, הפכו את הסטרימרים למיותרים. לחוסר הרלוונטיות תרמו גם תוכנות ואתרים לצפייה ישירה בתוכן וידיאו מהאינטרנט, ללא צורך בהורדה של הקובץ. הסיבה העיקרית לשובם למדפים היא תוכנה בשם KODI (לשעבר XBMC). הבשורה היא קודם כל סטרימרים ברמות מחירים מגוונות. דבר נוסף הוא פשטות השימוש, שמאפשרת לצרכנים לאמץ את הקטגוריה בחיבה רבה.

הסטרימרים הנמכרים היום מבוססים על מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, אולם מולבשים עליה ממשקים המותאמים לשימוש בטלוויזיה: יש בהם אייקונים גדולים, פחות אפשרויות מסובכות המוצגות בעמודי הבית ובעיקר הנגשה של אפליקציות וידיאו. היתרון בסטרימר הוא החיבור שלו ישירות לטלוויזיה, מבלי להשתמש במחשב. סטרימרים מבוססי אנדרואיד מאפשרים למשל להשתמש באפליקציית ה-VOD של סלקום טי.וי (בתשלום חודשי) או כל אפליקציה אחרת בה מעוניינים.

כאמור, אפליקציית קודי היא זו שהפכה את הסטרימרים שוב למבוקשים. קודי מציעה באמצעות תוספים שונים, גישה למאגר אינסופי של סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע. בקלות יחסית ניתן לקבל תרגומים בעברית ויש אפילו אפשרות לצפות בערוצי טלוויזיה מכל העולם בחינם (כמובן שגם כאן החוקיות תלויה בספק).

למרות הפופולריות של קודי, התקנה של התוכנה עם כל התוספים והתאמה שלה לצרכן, לא מתאימים למשתמש הבסיסי. מהסיבה הזו נוצר שוק של אנשי שירות פרטיים, המציעים את התקנת התוכנה והתאמתה לרוכשי סטרימרים בעלויות של כ-500 שקל. אמנם משתמשים שיעזרו במדריכים רבים המופצים באינטרנט יצליחו להסתדר לבד, אבל הרצון של אנשים פחות טכנולוגיים להשתמש במוצר הזה, יצר שוק התקנות פרטי בתשלום.

הפופולריות של הסטרימרים, ובעיקר אלה של היצרניות הסיניות, גרמה לאחרונה לאתר צ'יינה ביי לפתוח קטגוריה להזמנת סטרימרים ממגוון יצרניות, אשר פחות הצליחו לבסס את מעמדן בישראל.

"גלובס" בדק שלושה סטרימרים הנמכרים היום בארץ, לכל אחד יש תכונה המייחדת אותו: ProBox2 EX, שמחירו 700 שקל, הוא סטרימר המגיע מראש עם התקנה של קודי, כולל התאמה של תוספים לצפייה בתוכן אינטרנטי וכולל צפייה בקבצים ברזולוציית 4K הגבוהה פי 4 מ-Full HD.

דגם Wonder של אקסטרימר, שעולה כ-740 שקל, פונה למשתמש שלא מכיר את אפליקציות הווידיאו והמוזיקה הקיימים ברשת ומציע גישה ידידותית לאפליקציות רבות.

דגם Mi Box Mini של חברת שיאומי הסינית (המוכרת מעולם הסמארטפונים), פונה לצרכנים עם תקציב מוגבל (230 שקל). הדגם הזה כולל עיצוב קומפקטי מאוד ובעיקר גישה לשירותי וידיאו בהזרמה מהרשת.

ProBox2 EX - ידידותי למשתמש

ממשק: הממשק של הסטרימר לא נבנה בצורה צבעונית כמו זה של אקסטרימר. הוא כולל עמוד בית יחסית פשוט, המורכב ממספר קוביות המספקות גישה מהירה לקטגוריות של משחקים, מוזיקה, חנות האפליקציות Play של גוגל, דפדפן האינטרנט כרום והכי חשוב, אייקון המוקדש לאפליקציית קודי. הממשק מבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסת ג'לי בין (4.4.2). חוויית השימוש בממשק פשוטה ולא תרתיע גם צרכנים לא טכנולוגיים מלהשתמש במוצר. הסטרימר מגיע עם תוכנת קודי והתקנה של תוספות שונות לצפייה בתוכן של סדרות וסרטי קולנוע מהאינטרנט, כמו התוסף המוכר מיי ג'נסיס. זה חוסך מהמשתמש הרוצה להשתמש בתוספים מסוג זה לחפשם בעצמו, אבל עדיין צריך להתעסק עם הגדרות מסוימות להצגת תרגום בעברית.

חומרה: הפרובוקס תומך בשידורים ברזולוציית 4K. מדובר ביתרון גדול לעומת סטרימרים אחרים. ברגע שתוכן 4K יהיה נפוץ יותר, המוצר הזה יאפשר ליהנות ממנו. המכשיר מגיע עם מעבד 4 ליבות במהירות 2 ג'יגה הרץ עם 2 ג'יגה זיכרון עבודה ו-16 ג'יגה זיכרון פנימי לאחסון. הסטרימר עובד בצורה מהירה ולא סובל מאיטיות או גמגומים. בפרובקס ניתן למצוא תמיכה ב-WiFi, בלוטות' ומיראקסט. הטכנולוגיה האחרונה מאפשרת הזרמת קבצי וידיאו מהסמארטפון ישירות לטלוויזיה.

שלט רחוק: הפרובוקס מגיע עם שלט רחוק בסיס וסטנדרטי. בעלות של 100 שקל, אפשר לשדרג לדגם Remote Plus שמציע שליטה על הסמן במסך באמצעות תנועת היד באוויר בזכות טכנולוגיית Air Mouse. בניגוד לשלט של הוונדר, כאן זה עובד טוב. השלט הזה גם משמש לשליטה נוחה במשחקים.

חיבורים: כניסות LAN ו-HDMI וגם 2 כניסות USB בתקן 2.0.

בשורה התחתונה: פרובוקס 2 הוא סטרימר מוצלח מאוד, הן מבחינת יכולות העבודה שלו והן מבחינת הממשק.

אקסטרימר Wonder - מגוון אפליקציות

ממשק: הבעיה הגדולה בסטרימרים היא הממשק שלהם והצורך של משתמשים להבין איפה משיגים אפליקציות שיאפשרו להם ליהנות מהמכשיר שרק רכשו. באקסטרימר, המשווק ברשת באג, פתרו את הבעיה הזו עם ממשק צבעוני הבנוי בצורת אריחים. הממשק כולל קיצורי הורדה או תוכנות מותקנות של רוב השירותים שהמשתמש יצטרך. מובן שאפשר למצוא כאן את קודי ויש גם גישה ליו טיוב, שירותי מוזיקה, משחקים מומלצים ועוד שלל אפליקציות.

מדובר בהחלט בעבודה טובה של צוות אקסטרימר, המאפשר למשתמש פשוט להתחיל לעבוד עם הסטרימר, מבלי לחפש אפליקציות. מערכת ההפעלה של ה-Wonder היא אנדרואיד בגרסת ג'לי בין (4.4.2) מבית גוגל, והמשמעות היא שאפשר להתקין כל אפליקציה שרוצים מחנות ה-Play. באקסטרימר אפילו שמו את אפליקציית Pushbullet להצגת התראות מהסמארטפון על הטלוויזיה. קצת מאכזב שעל מנת לבצע עדכון גרסה לוונדר, צריך להוריד קובץ ישירות מהמחשב ולהעביר לסטרימר. משתמשים ללא נטייה טכנולוגיתעלולים להירתע מכך.

חומרה: הוונדר תומך בשידור וידיאו ברזולוציית Full HD ומגיע עם חומרה המאפשרת לו לעבוד במהירות: מעבד בעל 4 ליבות במהירות של עד 2 ג'יגה הרץ, 2 ג'יגה זיכרון עבודה, נפח אחסון 16 ג'יגה עם אפשרות הרחבה בעזרת כרטיס זיכרון. יש תמיכה ב-WiFi, בבלוטות' ובתקן מיראקסט להצגת קבצי וידיאו מהסמארטפון בטלוויזיה בצורה אלחוטית. בבדיקה שנערכה באמצעות טאבלט גלקסי טאב S, איכות התצוגה הייתה ירודה. יש גם תמיכה בתקן המקביל AirPlay של אפל, אשר עבד בצורה יותר טובה.

אחד החסרונות הוא שהסטרימר נתקע כמעט בכל פעם שמעבירים אותו למצב המתנה, מה שדורש ניתוק שלו מהחשמל לצורך הפעלה מחדש.

שלט רחוק: אקסטרימר מתגאה בשלט רחוק ששמו AirMouse. הטכנולוגיה הזו אמורה לחקות פתרונות מטלוויזיות חכמות כמו אלו של סמסונג או LG, כך שבמחווה עם היד באוויר אפשר לשלוט בסמן על גבי המסך. בפועל, זיהוי תנועות המשתמש על-ידי השלט עובד בצורה בינונית ומטה.

חיבורים: כניסות LAN ו-HDMI וגם 3 כניסות USB בתקן 2.0.

בשורה התחתונה: אמנם עברו חודשים רבים מאז שהוונדר יצא לחנויות ועדיין לא הגיעו עדכוני גרסה אשר פתרו את כל הבעיות, אך מי שמוכן למחול על הבעיות של הוונדר, ימצא סטרימר ששם דגש על עושר של אפליקציות.

Xiaomi Mi Box Mini - קומפקטי במיוחד

ממשק: דגם Mi Box Mini המשווק דרך צ'יינה ביי, מביא את מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל לסלון (לא אנדרואיד טי.וי), כאשר הוא כולל ממשק המתאים לסביבת הטלוויזיה. הממשק של שיאומי פונה בעיקר לאוכלוסיה הסינית, אבל הרעיון הגדול של הסטרימר הזה, הוא להתקין עליו לאפליקציות לצפיית תוכן אינטרנטי, כמו תוכנת קודי. הממשק של שיאומי מאפשר גישה לחנות גוגל Play והוא פועל באמצעות אנדרואיד בגרסת קיטקט (4.4.2), כך שניתן להתקין אפליקציות נוספות מהחנות.

חומרה: הסטרימר תומך בשידור וידיאו ברזולוציית Full HD. הוא כולל מעבד MT8685 מרובע ליבות במהירות 1.3 ג'יגה של חברת MTK וזיכרון עבודה של 1 ג'יגה בלבד. נפח האחסון הוא 4 ג'יגה, כך שהוא מתאים בעיקר למי שמחפש להזרים תוכן מהרשת ולא להוריד אותו ישירות לסטרימר או לגשת אליו באמצעות כוננים חיצוניים. כאמור, מדובר במוצר קומפקטי שהמטרה שלו בעיקר להציע את קודי ולא להיות מכשיר עם יכולות חומרה גבוהות.

עיצוב: אי אפשר לכתוב על ה-Mi Box Mini, בלי להזכיר את העיצוב המינימלי והקומפקטי שלו. שיאומי הצליחה לייצר סטרימר בגודל של קופסת גפרורים. הסטרימר שוקל רק 73 גרם, העובי שלו הוא 38 מ"מ, ומחברים אותו ישירות לשקע החשמל. מלבד זה, הסטרימר כולל רק כבל HDMI לחיבור לטלוויזיה. מי שלא מעוניין בסביבת טלוויזיה עמוסה בקופסאות, ימצא את הסטרימר הזה למושלם בשבילו.

שלט רחוק: את השליטה בסטרימר מבצעים עם שלט רחוק קטן המגיע בערכה בתקשורת בלוטות'.

חיבורים: יציאת HDMI.

בשורה התחתונה: Mi Box Mini הוא סטרימר מוצלח מאוד, למי שמחפש מכשיר להריץ עליו קודי.

מחירו אטרקטיבי, אף שהוא התייקר בחודשים האחרונים ב-50 שקל.