שערוריית פולקסווגן: איך זה ישפיע על הצרכן הישראלי?

שאלות ותשובות בעקבות ההחלטה לקרוא לטיפול ל-11 כלי רכב בארץ: באילו סוגי רכבים מדובר והאם זה ישפיע על המיסוי הירוק

חלקי מכוניות של מותגים מבית פולקסווגן במפעל החברה בבוסניה / צילום: רויטרס
חלקי מכוניות של מותגים מבית פולקסווגן במפעל החברה בבוסניה / צילום: רויטרס

פרשת זיופי הפליטה של פולקסווגן נושאת את כל הסממנים של סחרור תקשורתי קלאסי.

ממקרה טכני נקודתי, שהשיטות מאחוריו ידועות ומוכרות לתעשיית הרכב ולרגולטורים מזה שנים - וצריך להיות די נאיבי כדי להאמין שהוא המקרה הראשון והיחיד מסוגו בהיסטוריה של תעשיית הרכב - הפכה הפרשה לסקנדל חובק עולם, שכבר גרם לנזק של מיליארדי אירו למשקיעים.

בטווח הארוך הפרשה צפויה להיעלם, אבל בינתיים גם השוק הישראלי סוער ורוגש, כאשר עדיין לא ברור אם ומה יהיו ההשפעות על הצרכן הקטן. לטובת המבולבלים מצורף כאן מורה נבוכים תמציתי.

על מה הרעש?

כל דגם רכב חדש, שיוצא לשוק בעולם, נדרש לבצע בדיקות זיהום אוויר כחלק מתהליך התקינה שלו. הבדיקות מבוצעות בפרוצדורת מבחני מעבדה מוכרים וידועים מראש (לאמריקאים ולאירופאים יש מבחנים שונים), שמדמים נהיגה באותו דגם בתנאים שונים. תוצאות הבדיקה יכולות להשפיע על עמידתו או אי-עמידתו של רכב מסוים בדרישות המינימום של מדינות שונות ובשנים האחרונות גם על גובה הטבות המס שהוא מקבל מהמדינה בה הוא נמכר.

ברוב מדינות אירופה, למשל, מוענקות הטבות מס משמעותיות מאד לכלי רכב עם פליטת CO2 נמוכה.

במקרה של פולקסווגן, התגלו במחקר שבוצע על ידי גורמים פרטיים בארצות הברית פערים משמעותיים בין תוצאות מבחני הפליטה הרשמיים של כלי רכב עם מנועי דיזל של החברה לבין תוצאות הפליטה בתנאי אמת.

לאחר חקירה של הרשויות הודתה פולקסווגן כי התקינה תוכנה ייעודית במחשב המנוע, שמזהה שהרכב נמצא במבחן זיהום אוויר ומשנה זמנית את מאפייני המנוע כדי להפחית פליטה. במילים אחרות, החברה ניסתה להונות את מבחני התקינה הרשמיים.

על אילו מנועים ודגמים מדובר?

כרגע, מדובר רשמית רק על מנועי טורבו-דיזל בנפח 1.8 ו-2 ליטר, שיוצרו בתקינת יורו 5. כלומר, מנועי דיזל מהדור הקודם של פולקסווגן, שמותקנים במיליוני כלי רכב של מותגי הקבוצה: פולקסווגן, אאודי, סיאט וסקודה.

מה הרלוונטיות לישראל?

על פי נתוני צ'מפיון, יבואנית פולקסווגן, יש בארץ כ-11 אלף כלי רכב עם המנועים הספציפיים הללו, שכעת נקראים לטיפול לצורך הסרת פקודות התוכנה הבעייתיות. מדובר בעיקר במוניות וברכבי ציים, חלקם הגדול מתוצרת סקודה.

יש לי רכב שנקרא לתיקון, איך הבעיה משפיעה עליו?

באופן מעשי מדובר ברוב מהומה על לא מאומה. מדובר בתוכנה שאינה רלוונטית לנהיגה בזמן אמת והסרתה או השארתה לא תשנה מאום בביצועי המנוע. יתר על כן, רוב מכוניות הדיזל בארץ הן מכוניות שעוברות כמות רבה מאוד של קילומטרים, כך שממילא רמת הפליטה שלהן רחוקה מזו המוצהרת.

האם יש לכך השפעה על צריכת הדלק?

בהחלט סוגיה מעניינת, שטרם נחקרה לעומק. גם מבחני הפליטה וגם מבחני הצריכה הרשמיים משתמשות בפרוצדורות מבחן ידועות היטב שדי קל לעקוף אותן באותה שיטה, ומבחנים רבים הוכיחו שקיים לעיתים פער של עשרות אחוזים בין צריכת הדלק המוצהרת לבין צריכת הדלק המעשית. במקרה של רכבי ציים מדובר בפערים של אלפי יורו לשנה בעלויות הדלק - וזה נזק הרבה יותר משמעותי לכיסו של הצרכן מאשר הטיה של אחוזי פליטה כאלה ואחרים. לפיכך, ייתכן שהפתיחה של "תיבת פנדורה" בפרשת פולקסווגן תוביל גם לבדיקה מעמיקה בנושא הזה.

מה תהיה ההשפעה על מיסוי הרכב בארץ?

החל מ-2009 מונהג בארץ "מיסוי ירוק" שכולל הטבות מס לכלי רכב בהתאם לרמת הזיהום שלהם, שמבוססת על נתוני היצרן - בעיקר באירופה. אם היצרן "מרמה" ומפחית את הפליטה במבחנים האירופאים, ברור שהנתונים הללו יכולים לתרום גם להגדלת הטבות המס על אותו דגם ספציפי בישראל. המשמעות יכולה להיות הפחתת מסים בהיקפים גדולים מאוד. כיום רשות המסים בודקת לעומק את סוגיית נוסחת המס הירוק ואת אמינות הצהרת הנתונים של היבואנים. הבדיקה עשויה להסתיים בלא כלום.

אם יתגלה חד משמעית, שהיו הטיות שיטתיות ומכוונות של נתוני הזיהום כפי מטה, עשויה רשות המסים לדרוש הפרשי מס מהיבואנים ומהחברה בחו"ל. צעד זה לא ישפיע ישירות על רוכשי המכוניות עצמן. עם זאת, ייתכן שבעקבות הבדיקה יוחלט ברשות להחמיר משמעותית את הנוסחה שלפיה מחושב המיסוי הירוק בישראל ולקחת "מקדמי הגנה" המשמעות עשויה להיות העלאת מס וייקור מיידי בדגמים מסוימים, בעיקר כאלה שנהנו מציון ירוק טוב במיוחד.

האם הסיפור יסתיים בפולקסווגן?

זוהי שאלת השאלות. המוטיבציה להטיית מבחני הפליטה הרשמיים וגם הטכנולוגיה, שנדרשת כדי לבצע זאת ברמה כזו או אחרת של חשאיות, קיימת אצל כל יצרני הרכב בעולם. יתר על כן מבחני הפליטה הנוחים שמקובלים בעולם בצירוף עם הסלחנות המופלגת של הרגולטורים - לפחות עד לפרשה הנוכחית - הם בבחינת "פרצה קוראת לגנב". כרגע כל האש מופנית לפולקסווגן אך לא מן הנמנע שבעתיד כל תעשיית הרכב תעמוד על המוקד. אפשר להמר, שכל יצרני הרכב, שלאורך כל הפרשה שומרים על שקט מופתי, מזיעים כיום ומכינים תוכניות חירום.

כך או כך הרגולטורים באירופה יהיו חייבים להגיב והתגובה הצפויה האצה משמעותית של יצירת מבחני פליטה מחמירים יותר, שמדמים נהיגה בתנאי אמת. אגב, זו אולי בשורה טובה "לירוקים", אך לא בהכרח לצרכנים. כל החמרה משמעותית בדרישות הפליטה דורשת מהיצרנים השקעות טכנולוגיות בהיקף של עשרות מיליארדים לצורך פיתוח מנועים חדשים, אלקטרוניקה מתקדמת ועוד. העלויות הללו - בהנחה שיוכלו להיספג על ידי תעשיית הרכב - יתגלגלו במקודם או במאוחר לפתחם של רוכשי הרכב, בכל העולם.

צרו איתנו קשר *5988