המועמדות המורכבת של אביחי מנדלבליט ליועמ"ש

הנה תסריט ששווה להקדיש לו רגע. שמו של אביחי מנדלבליט, מזכיר הממשלה והפייבוריט של בנימין נתניהו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מגיע בנובמבר להצבעה בישיבת הממשלה. מנדלבליט יוצא מהחדר, אבל ההצבעה שמתקיימת בצורה שמית מאפשרת לו לדעת, מיד אחר-כך, מי הצביע בעדו או נגדו. אם מנדלבליט ייבחר פה-אחד, הסיטואציה פשוטה. אבל מה יקרה אם לא ייבחר או אם ייבחר, חרף התנגדותם של כמה שרים. לשר הבינוי יואב גלנט יש יחסים מורכבים עם מנדלבליט עוד מימי פרשת הרפז. קשה להאמין שיצביע בעדו. עד כמה יהיה נוח למנדלבליט כמזכיר לממשלה להמשיך לעבוד יחד עם אותם שרים שלא תמכו בו, אחרי מבחן אמון שכזה?

הסוגייה הרגישה הזו היא עוד אחת המשוכות שצריך לעבור מי שעתיד לעבור מתפקיד מזכיר הממשלה שמתחכך בפוליטיקה הקואליציונית, היישר לתפקיד שומר הסף של שלטון החוק. מי שאמור להורות בעת הצורך על פתיחת חקירה או על העמדה לדין של מי שישבו לצדו באותו שולחן וניהלו עמו יחסי עבודה קרובים. האם יימנע מלדון בעניינים הנוגעים לממשלה בתקופה ששימש כמזכיר, כיוון שהיה שותף לאותן החלטות? ואם כן, האם לא מדובר בנפח משמעותי מדי של ניגודי עניינים? בהנחה, כמובן, שאין כוונה להוריד את השחיתות הציבורית מעל סדר היום של היועץ.

תומכיו של מנדלבליט לא רואים בכך בעיה. הם טוענים כי כמו אליקים רובינשטיין שהיה מזכיר ממשלה וגם יועץ משפטי לממשלה (אף שלא ברצף), גם מנדלבליט אימץ את מודל המזכיר הא-פוליטי. זה שמרכז את המעקב אחרי ההחלטות הממשלה, אבל לא מלכלך את הידיים בשליחויות פוליטיות ולא מדברר את עמדות הממשלה בתקשורת. מה שמסתדר, לדבריהם, עם היעדר השאיפות הפוליטיות שלו.

"מנדלבליט לא ישתמש במזכירות הממשלה כמקפצה לקריירה של חבר כנסת, כפי שעשו לפניו גדעון סער ובוז'י הרצוג", מתחייב מי שמכיר אותו היטב. "אם הוא לא יקבל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הוא יתמודד שוב על משרה שיפוטית. הרי עוד לפני שהיה מזכיר ממשלה, הוא היה מועמד לתפקיד שופט מחוזי בתל-אביב. רק בגלל שביבי קרא לו לדגל, הוא ויתר, זמנית, על הרעיון".