בקשה לייצוגית נגד מפיצות מזון לחיות מחמד בטענה להטעיה

האם המזון הרפואי לבע"ח, תחת המותגים הילס, רויאל קנין ויוקנובה, הנמכר במחיר יקר יותר באמצעות וטרינרים בלבד, הוא למעשה מזון רגיל? כך לפחות נטען בתביעה ייצוגית נגד 4 חברות ■ התובעים טוענים עוד כי הנתבעות יצרו הסדר כובל ■ החברות: "התביעה תלושה לחלוטין מהמציאות"

כלב / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
כלב / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מה הקשר בין מזון לבעלי חיים להסדרים כובלים ולהגבלים עסקיים? מסתבר כי אין כמעט תחום שעולם ההגבלים, הקרטלים, המונופולים וההסדרים הכובלים לא נוגע בו. גם החתולים והכלבים שלנו לא מוגנים. כך לפחות נטען בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד 4 חברות העוסקות בשיווק ובהפצת מזון לחיות מחמד, מהגדולות בישראל. זאת בטענה להטעיה, תרמית ויצירת מונופול והסדר כובל, באמצעות רופאים וטרינרים.

בבקשה הייצוגית, בהיקף 391 מיליון שקל, נטען כי החברות הנתבעות מוכרות מזון לחיות למאות אלפי צרכנים תחת סיווג מטעה, לפיו מדובר במזון רפואי לכאורה, היקר משמעותית ממזון רגיל לכלבים ולחתולים.

לבקשה צורפו חוות-דעת של מומחים, בהן גם של הווטרינר המחוזי, ד"ר בועז אברבוך, האחראי למזון במחוז הצפון של משרד הבריאות; וכן חוות-דעתו של פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר.

זליכה קובע כי החברות הנתבעות "יצרו הסדר כובל, המהווה הגבל עסקי חמור של השוק", וכי "נוצר כוח שוק מלאכותי עודף של הנתבעות על הצרכן שנוצל לקביעת מחיר מונופוליסטי וגזירת רנטה מונופוליסטית, על חשבון הצרכן וחנויות לממכר מזון לבעלי חיים שאינן עובדות בשיתוף-פעולה עם וטרינרים".

מסקנתו הסופית היא שהחברות הנתבעות "פגעו קשות בצרכן הישראלי ובבעלי חנויות לממכר מזון לבעלי חיים, ועל בית המשפט הנכבד, כמו גם רשות ההגבלים העסקיים, להורות על הפסקת ההתנהלות האסורה וכן על פיצוי הצרכנים וציבור החנויות".

את התביעה הגישו בעלי חיות מחמד - כלבים וחתולים - אשר לטענתם נאלצו לרכוש עבורם מזון שהוא בעל תכונות רפואיות לכאורה, ובהתאם להמלצת הווטרינר שאצלו ביקרו עם חיית המחמד שלהם.

במסגרת בדיקתו של המומחה מטעם התובעים, ד"ר אברבך, נבדקו בין היתר מותגי הילס, של חברת ווטמרקט שיווק; מזון רויאל קנין, שמשווקת חברת בית ארז חוות מילטין; מזון פורינה של חברת טל-גל לשיווק וממכר מוצרי מזון לחיות מחמד; וכן מזון יוקנובה של חברת וט-מגן לחיות מחמד.

חלק ממוצריהן של חברות אלה, המשווקים כטיפוליים/רפואיים, נמצאו ללא כל מרכיב תרופתי בהם, על-פי חוות-הדעת.

קרטל על חשבון הצרכנים

הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה על-ידי עו"ד תומר ברם ממשרד ברם ועו"ד אייל גולדנברג ממשרד קסטנבאום-גולדנברג.

לטענת המבקשים, שיטת הפעולה של החברות היא פשוטה: החברות מעדיפות לשווק ולהפיץ את המזון לחיות מחמד אך ורק באמצעות רופאים וטרינרים מומחים - שהן בעצמן בוחרות - ומסרבות לעשות כן בהפצה רחבה יותר בקרב החנויות לממכר מזון לחיות מחמד.

לטענתם, בחירת הווטרינרים והעסקתם נועדה לצורך מתן ייעוץ ללקוחות לרכוש מזון יקר יותר לחיות, המסווג כרפואי. הלקוחות מצדם, שמסתמכים על עצתם של הרופאים המומחים, אכן רוכשים את מוצרי המזון היקרים, ובכך למעשה מתעשרות החברות שלא כדין ממכירת מוצרי מזון אלה, שניתן היה להשיגם במחיר נמוך יותר.

החברות הנתבעות הן חברת ווטמרקט, חברת בית ארז חוות מילטין, חברת טל-גל חברה לשיווק וחברת וט-מגן לחיות מחמד. לטענת התובעים, חברות אלה הן המפיצות והמשווקות הגדולות בישראל של מזון לבעלי חיים, לרבות המזון הרפואי.

עוד נכתב בבקשה לתביעה הייצוגית כי "החברות מסרבות לספק את מגוון מוצרי המזון הרפואי (לכאורה) אשר אותם הן משווקות ו/או מפיצות לחנויות לממכר מזון לבעלי חיים, אלא מספקות אותו אך ורק לווטרינרים אשר משמשים כערוץ הפצה ייחודי ובלעדי למזון זה. כתוצאה מכך נקבע למזון זה בפועל מחיר מופרז, שאינו ראוי והוגן, ובעיקר מחיר שאינו המחיר שהיה נגבה בפועל אילו היה עושה השוק את מלאכתו, וכללי התחרות הבסיסיים היו פועלים את פעולתם".

עוד טוענים התובעים כי שוק המזון הרפואי לחיות מחמד בכללותו מתנהל תחת קרטל מתמשך על-ידי החברות לממכר מזון, שלדבריהם שולטות "ללא עוררין" בשוק ומחזיקות יחד בכ-100% מהשוק של המזון הרפואי - נתונים שמאפשרים לחברות הנתבעות לפעול בתחום ככל העולה על רוחן, על חשבון הצרכנים.

הבקשה הוגשה על-ידי תובעים המייצגים שתי קבוצות: קבוצת הצרכנים - בעלי כלבים וחתולים, אשר אובחנו כסובלים מבעיה רפואית שבגינה המליץ להם הווטרינר שאליו הגיעו לטיפול, על רכישת המזון הרפואי האמור, ואשר משלמים לטענתם מחיר מופרז בגין המזון; והקבוצה השנייה היא קבוצת בעלי החנויות, אשר נמנעת מהם האפשרות לשווק את המזון ה"רפואי" לכאורה על-ידי החברות הנתבעות, ובכך נפגעים רווחיהם, ופוחת קהל לקוחותיהם.

סכום הפיצוי המתבקש הוא 319 מיליון שקל, כאשר מתוכם כ-151 מיליון שקל מיועדים לקבוצת הצרכנים בישראל; וכ-168 מיליון שקל מיועדים לקבוצת בעלי העסקים.

אחד התובעים, אמיר עדאקי, בעליו של כלב מסוג אמסטף, מציין בבקשה לייצוגית כי לאחר שכלבו סבל מבעיית עור, הוא פנה לווטרינר במטרה להבריאו מחוליו, וזה המליץ לו לרכוש מזון רפואי של אחת הנתבעות, חברת ווטמרקט. עדאקי מציין כי "לאחר השימוש במזון זה, מצבו של הכלב לא השתפר".

בבקשה לייצוגית מופנית אצבע מאשימה גם אל הווטרנרים עצמם. כך, דוד קמר, ראש קבוצת בעלי החנויות, טוען כי גם לחלק מלקוחותיו הודיעו וטרינרים ביום בהיר אחד כי "מעתה והלאה" עליהם לרכוש מזון רפואי. קמר פנה אל החברות הנתבעות, שהן המשווקות הבלעדיות למזון זה, במטרה לרכוש את המזון הרפואי, אך לטענתו הוא נתקל בסירוב, והוסבר לו כי "מזון זה מופץ אך ורק באמצעות הרופאים הווטרינרים", ותו לא.

מצג-שווא רפואי

שתי הקבוצות התובעות, קבוצת בעלי החיות וקבוצת בעלי החנויות, ציינו עוד בבקשה כי בהתאם לפרסומים, בין היתר כפי שפורסם ב"גלובס", שוק המזון לחיות מחמד נמצא בעלייה מתמדת, והחברות הנתבעות מנצלות זאת לרעת הצרכנים. מהנתונים שהובאו בבקשה עולה כי מספר הכלבים המטופלים בישראל הוא כ-400 אלף, לצד כ-200 אלף חתולים מטופלים.

לפי הערכת התובעים, ההוצאה המצטברת בישראל בממוצע על מזון לחיות היא לפחות מאות שקלים בחודש ומאות מיליוני שקלים בשנה.

לפי נתוני משרד הכלכלה, ההוצאה המצטברת על בעלי חיות מחמד - לא רק על מזון - לשנת 2012 הייתה 1.9 מיליארד שקל.

אחת הסיבות לסכומים הגבוהים היא שכיום ישנה מודעות גבוהה והקפדה של הצרכנים על ההיבטים התזונתיים של מזון המתאים לכל חיה או לצרכיה. משכך, נטען, יצרני המזון מבקשים לייצר לעצמם יתרונות תחרותיים, כדי ליהנות מהנתח השמן של ההכנסות בתחום זה, על רקע התחרות הגוברת בשוק המזון לחיות.

לטענת התובעים, החברות הנתבעות "התאחדו" וביקשו למנף את ההצלחה בשוק המזון, בכך שהן אלה היחידות שיסווגו את המזון כרפואי והיחידות שימכרו אותו ככזה.

עוד טוענים המבקשים כי "מטבע הדברים, גם הרופאים הווטרינרים מוצאים עצמם מרוויחים יפה מההסדר הכובל... וכך הפכו (הווטרינרים) בזכות ההסדר הכובל... לעסק לכל דבר ועניין המתחרה עם חנויות המזון לבעלי חיים, תוך ניצול פערי האינפורמציה וההסדר הכובל לטובתם, והכול כאמור תוך ניגוד עניינים חמור שאינו גלוי ושקוף צרכנים".

טענותיהם של התובעים נתמכות, כאמור בחוות-דעת מקצועיות של פרופ' ירון זליכה וכן של הווטרינר המחוזי, ד"ר בועז אברבוך, האחראי למזון במחוז הצפון של משרד הבריאות.

בחוות-דעתו של ד"ר אברבוך נכתב בין היתר כי "הנתבעות מציגות מצג-שווא של מראית-עין רפואית למוצרי מזון, אשר נטולים כל רכיב תרופתי כלשהו. לא זו בלבד שאין המדובר בתרופות, אלא שהמדובר במזון לכל דבר ועניין אשר תכונותיו תזונתיות בלבד, ואין כל הצדקה רפואית למכירת מזון זה בידי רופאים וטרינרים בלבד. מדובר לכל היותר במוצר מזון אשר 'טופל' בצורה כזו או אחרת על-ידי הפחתה/הוספה של רכיבים אשר אינם מוגדרים בספרות או בחקיקה כתרופה או כסם מרפא".

לפיכך, טוענים המבקשים, מדובר בהטעיה צרכנית מצד הנתבעות, בניגוד לחוק הגנת הצרכן.

מחברת חוות מילטין נמסר בתגובה: "ברור לנו שההגדרה של מזון כרפואי אינה מצויה בחוק היבש. לכן, לצורך בירור בעיה רפואית של כלב/חתול מגיעים לווטרינר, והוא זה שמאבחן את זה. בעל החנות הוא לא המאבחן. מאחורי התביעה עומדים אנשים ממורמרים, והיא תלושה לחלוטין מהמציאות. את התגובה המפורטת נגיש לבית המשפט. אני משוכנע שהבקשה לייצוגית לא תאושר. ההיגיון הבריא לא יאפשר לאשר אותה".

מחברת ווטמרקט נמסר בתגובה: "נגיב בצורה מסודרת בבית המשפט".