"הפעילות שלנו בארץ מוכיחה שהיחסים עם טורקיה תקינים"

השם יילמזלר (yilmazler) מוכר בארץ בעיקר בקרב מביני דבר בענפי ההנדסה והבניין. ואולם, על רקע החלטת הממשלה לתגבר את ענף הבנייה בעשרות אלפי עובדים מסין, ובצל המשבר הביטחוני והעתיד הלא ברור של עובדי הבניין הפלסטינים, הופכת חברת הביצוע הטורקית, המתמחה בהקמה של מגדלי מגורים ומשרדים, לרלוונטית יותר מתמיד.

החברה, שפועלת בארץ מכוח הסכם הרכש האסטרטגי עם טורקיה מתחילת שנות האלפיים (הסכם שממשיך להתקיים על אף התערערות היחסים בין המדינות), הקימה כאן באמצעות התקשרות כקבלן משנה של חברות בנייה מקומיות, פרויקטים גדולים כגון מגדלי צמרת ומגדלי יו. כיום היא בונה פרויקטים נוספים כמו מידטאון והשוק הסיטונאי בתל אביב, time tower במתחם הבורסה ועוד.

"הפעילות של יילמזלר בישראל מראה שהיחסים בין ישראל לבין טורקיה תקינים. דווקא בגלל החרם על ישראל והמצב הביטחוני, אנחנו רוצים להמשיך", אומר מנכ"ל החברה, אחמט אריק, מוסלמי המגדיר עצמו כ"אוהב ישראל". "העובדים שלנו עבדו באשקלון גם ב'צוק איתן', ואף אחד לא רצה לחזור הביתה", הוא אומר בעברית שלמד באתרי הבנייה השונים שבהם הוא מבקר זה עשרים שנה.

- הקשר עם ישראל לא פוגע לכם בעסקים בטורקיה?

"בכלל לא. יש את הממשלה והמפלגה של ארדואן ויש את העם, שהוא לא אנטי-ישראלי. אנחנו הטורקים עושים עסקים בכל העולם, וכל מה ששואלים אותי זה איך זה לעבוד בישראל כשיש מלחמה".

לדבריו, הוא אינו חושש מהצפת המשרות הרטובות בענף בפועלים סינים, כמו גם מכניסתן לשוק המקומי של חברות בנייה זרות - צעד ששוקלת הממשלה כדי לקצר את משך הבנייה ולהגדיל את היצע הדיור.

- למה שוק הבנייה בישראל צריך אתכם בכלל?

"אנחנו בונים שלד של בניין בן 50 קומות בשנה אחת, מה שאף קבלן בארץ לא עושה. אנחנו פה כי אנחנו עובדים יותר מהר, יותר טוב וכי חברות ישראליות רוצות אותנו. רק לפני שנתיים משרד הביטחון הישראלי אישר לנו להביא עוד 400 פועלים מטורקיה, ועדיין אנחנו לא מצליחים לספק מספיק כוח אדם לכל החברות שפונות אלינו".

הוא מוסיף כי "אנחנו מביאים ציוד וידע שאין כאן, וקבוצות הומוגניות של עובדים שמכירים כבר מפרויקטים קודמים של החברה בישראל ובטורקיה. המהנדסים שלנו ומנהלי העבודה מדברים עברית, קוראים תוכניות ויכולים לעבוד טוב יותר עם האנשים בארץ. חוץ מזה, אנחנו החברה היחידה שמסוגלת להעמיד בכל פרויקט מעל 100 עובדים, וככה מזמין העבודה לא צריך להתקשר עם שלושה קבלנים שונים בכל פרויקט".

עד לא מכבר עבדה החברה במזרח אירופה, אולם לאחר המשבר הכלכלי ריכזה את פעילותה בטורקיה ובישראל, וכאן היא מעסיקה, נכון להיום, כ-1,200 עובדים, כולם טורקים. אלה מקבלים בישראל אשרת עבודה של עד חמש שנים, ומתגוררים בבנייני מגורים שלמים שהחברה שוכרת עבורם בירושלים, באשדוד ובכפר קאסם.

- בכל הנוגע להתמודדות עם רעידות אדמה, מה אנחנו יכולים ללמוד מטורקיה?

"מרכז הרעש ברעידה של 1999 היה בעיר שלי, גולגו'ק, אז אני מכיר רעידות אדמה וחושב שתמ"א 38 זו תכנית חשובה מאוד. בטורקיה אין תוכנית ארצית כמו כאן, ואנשים שרוצים לחזק את הבניין שלהם עושים את זה באופן פרטי. המדינה כן מתערבת בפינוי-בינוי של שכונות שלמות, אבל הבעיה אצלנו היא כמו בישראל - הפרויקטים האלה יוצאים לפועל רק בערים הגדולות, כי באזורים הרחוקים זה לא יוצא כלכלי לאף אחד".