שוק הרכב: עד כמה המצב הביטחוני משפיע על המכירות?

המצב הביטחוני מתחיל לחלחל לשוק הרכב, אך בינתיים גורמי הרקע החיוביים ממשיכים לייצב את המכירות וימשיכו לעשות זאת בחודשים הבאים

פקק / צילום: איל יצהר
פקק / צילום: איל יצהר

בתחילת השנה ניסינו לחזות במדור הזה את ההתפתחויות בשוק הרכב הישראלי ב-2015 באמצעות ניתוח ה"מ"מים", שמשפיעים על שוק הרכב הישראלי במצב נורמלי - מחיר, מטבע, מימון, מוצרים חדשים. באותה הזדמנות ציינו כי כל המשתנים הללו מצביעים על שנת מכירות חיובית שבדרך - אבל הוספנו גם הסתייגות גורפת, שנובעת מעוד "מ'" ייחודי לישראל, שהוא "מלחמה". המכירות בשוק הרכב בישראל, כמו בכל המשק, מושפעות בשנים האחרונות מהתהפוכות בזירה הביטחונית: מתיחות בגבול, מבצעים צבאיים, טרור וכך הלאה. למרבה הצער, ההשפעה "הנקודתית" והבלתי-חזויה הזו, כביכול, כבר נהפכה הלכה למעשה למשתנה כמעט קבוע בשוק. משיחות שקיימנו עם גורמים בענף סחר הרכב עולה כי יש חברות בענף שמכניסות מראש לתוכנית העבודה השנתית שלהן "תרחיש ביטחוני שלילי", ומכינות רזרבות כנגדו.

רצף האירועים האחרון כבר נותן את אותותיו בהיקף הפעילות בענף. שינוי הכיוון אמנם איטי והדרגתי ובינתיים לא מדובר בביטולים משמעותיים של הזמנות רכב חדש, בוודאי לא של לקוחות מוסדיים. ואולם בענף מדווחים על ירידה בתנועת הלקוחות באולמות התצוגה ובמגרשי מכירת הרכב ועל שינוי לרעה ב"מצב הרוח הצרכני" - אותו גורם פסיכולוגי חמקמק אך מוכר היטב, שלוקח פיקוד על החלטות הקנייה בתקופות של אי-ודאות. כמובן שלא ניתן לדעת כרגע מה יהיו ההתפתחויות בהמשך והאם מדובר במחסום דרכים או במהמורה, אבל ניתן לנסות ולהעריך את המצב בשוק בחודשים הבאים.

מטבע, מחיר ומימון: מייצבים את השוק

נכון למועד כתיבת שורות אלה, כל הגורמים המקומיים שהאיצו את המכירות בשוק הרכב בשנתיים האחרונות קיימים ופועלים ברקע גם ברבעון האחרון. השקל אמנם אינו חזק כיום ביחס למטבעות הייבוא כפי שהיה בתחילת השנה, ואולם שערו הממוצע עדיין נוח מאוד ביחס לשנים עברו. לפיכך, לרוב יבואני הרכב יש כיום מרווח גדול מספיק לצורך מבצעי מכירות, הנחות עמוקות לסוחרים וחברות ליסינג והשקה של דגמים חדשים ללקוחות פרטיים עם מחירי סף נמוכים. כתוצאה מכך, מחירי הרכב "בשטח" ממשיכים להידחק כלפי מטה למרות שזה לא בולט במיוחד במחירונים הרשמיים של היבואנים וגם לא ב"מחירון המשומשות".

המימון גם הוא ממשיך להיות גורם מאיץ חיובי. הריבית במשק ממשיכה להיות אפסית ובנק ישראל רומז - כמעט אומר בגלוי - שאין לו כוונות להעלות את הריבית בשיעור משמעותי בטווח הזמן הנראה לעין, ובוודאי לא אחרי שהפד האמריקאי החליט לדחות את העלאת הריבית. ריבית אפסית מתורגמת ליכולת של יותר משקי בית לרכוש רכב חדש או משומש עם הון עצמי אפסי. כבר אמרנו לא פעם שזוהי בועה שיום אחת תתנפץ בקול רעש, אבל בינתיים נראה שלאף אחד אין כוונה מוצהרת לפוצץ אותה. ציניקנים יכולים להגיד ששוק הדיור הוא מעין "תעודת ביטוח" של שוק הרכב: כל זמן שהרגולטורים והפוליטיקאים נרתעים מהתוצאות האפשריות של פיצוץ בועת המשכנתאות, גם בועת המימון לרכב מוגנת.

הריבית האפסית במשק ומיעוט אפשרויות ההשקעה נושאות התשואה של הגופים המוסדיים בארץ ממשיכים להזרים "כסף טרי" לענף הרכב, וזה מופנה לרכישת רכב ולפיתוח עסקי. כל ההנפקות הציבוריות והפרטיות של חברות הליסינג, שנערכו בחודשים האחרונים, זכו לביקוש חיובי בשוק למרות ריביות נמוכות יחסית. גם הנפקת האג"ח של קרסו מוטורס בהיקף של 270 מיליון שקל בחודש שעבר זכתה לביקושים אדירים במיליארד שקל בקירוב. הכסף הזמין והזול הזה יכול לתדלק את המכירות המוסדיות עוד זמן רב.

השוק הבינלאומי: רע ליצרנים, טוב לישראל

"המוצרים", כלומר כלי הרכב החדשים עצמם והמחירים שבהם הם נמכרים ליבואנים בארץ, מושפעים לא רק משערי המטבע אלא גם ממצבה* של תעשיית הרכב בחו"ל. אם נאמץ את האקסיומה "מה שרע ליצרנים טוב ליבואנים" נגלה שהתחזית לשוק הרכב הישראלי ורודה מתמיד. תעשיית הרכב העולמית נמצאת כיום בנקודת שפל חמורה עד מסוכנת. שוק הרכב המערב אירופי עדיין לא נחלץ מהמיתון ולמרות שפעולות ההרחבה הפיסקליות האחרונות העלו את גרף המכירות הכללי במתינות כלפי מעלה, הנתונים עדיין רחוקים מאד משנות השיא. כל זה עוד לפני האפקט של "שפעת הדיזל" של פולקסווגן - השחקנית הגדולה בשוק הרכב באירופה - שמאיימת להדביק יצרני רכב נוספים.

אם מערב אירופה עדיין במצב יציב יחסית, הרי שהמצב בשווקים אחרים בעולם גובל בקטסטורופה. שלושת מנועי הצמיחה הגלובליים של תעשיית הרכב בעשור האחרון היו סין, רוסיה ואמריקה הלטינית. הכלכלה הסינית, ועמה כל שוק הרכב, נתקלו הקיץ בקיר לבנים באמצע הכביש המהיר. הצמיחה ההיסטרית נבלמה, אם כי עדיין לא ברור לכמה זמן.

גם שוק הרכב הרוסי עדיין במצב קשה, ומצבו ממשיך להשפיע לרעה על יצרנים רבים, במיוחד יפנים וקוריאניים, שבשנים האחרונות הקימו מפעלים וקווי ייצור שלמים כדי להזין את הביקוש הגואה במדינה. כיום המפעלים הללו עובדים בתפוסת ייצור נמוכה מאוד, ואפשר להניח שזו סיטואציה מצוינת ליבואנים ישראלים - במיוחד אם מדובר בדגמים שתוכננו במחשבה על השוק הרוסי. כך למשל, באחרונה נהפכה ישראל לשוק הייצוא הגדול ביותר בעולם של טויוטה קורולה סדאן שמיוצרת בטורקיה. אפשר להניח שגם התמחור האגרסיבי של דגם ה-1.6 ליטר האוטומטי של יונדאי "טוסון" החדש, שמפעל הייצור שלו עבר לצ'כיה במחשבה על השוק הרוסי, נהנה מהסיטואציה הזו. אחרונה ולא חביבה היא אמריקה הלטינית - עוד מנוע צמיחה גלובלי של תעשיית הרכב, שנמצא כיום בדעיכה מואצת ומאלץ את יצרני הרכב לשנות תוכניות ולכבות שריפות. כל הגורמים הללו מביאים ליצירת מלאים אדירים ועודף כושר ייצוא.

אין בשורות לייבוא המקביל

למי שסבור שזוהי הזדמנות מצוינת לייבוא עקיף של רכב זול לישראל, יש לנו בשורות טובות ובשורות רעות. הבשורות הטובות הן שאכן מדובר בתקופה שטומנת בחובה הזדמנות נדירה לאיתור מלאים של רכב חדש במחירי רצפה בחו"ל. מי שישוטט כיום באירופה, או ברחבי הרשת, לא יתקשה למצוא כיום "סטוקים" אדירים של מכוניות לא מכורות במחירי רצפה. דוגמה אחת: סטוקים של רכבי דיזל אוטומטיים חדשים לגמרי של פולקסווגן, אאודי וסקודה, למשל, מוצעים כיום בהמוניהם בחלק ממדינות מערב אירופה בהנחות של 40% ויותר ממחירוני הדילרים. גם דגמים של מותגים אחרים, עם מנועי בנזין, שיועדו במקור לשווקים מתפתחים, מוצעים בהנחות דומות.

הבשורה הרעה ליזמים הנלהבים היא שהייבוא המקביל בישראל עדיין תיאורטי. אפילו משרד התחבורה לקח באחרונה צעד גדול לאחור בסוגיה. בטיוטה חדשה של חוק שירותי הרכב, שהופצה לאחרונה להערות לקראת חידוש הדיון בוועדת הכלכלה, חזר המשרד ברברס לדרישה שבוטלה בעבר ולפיה יחויב יבואן מקביל בהצגת אישור כתוב וחתום מדילר בחו"ל כתנאי לייבוא. נראה כי מדובר בציות לדרישה מנדטורית של האוצר לאחר "פרשת אלבר". אמנם סעיף נוסף באותה טיוטה מתיר לשר התחבורה שיקול דעת במקרים מסוימים, אך עדיין מדובר בחסם משמעותי שימנע רכישה של "סטוקים" מזדמנים בעתיד. בקיצור, התחזית היא למצב קריטי אך יציב.