"ההיי-טק לא מנותק, אבל הוא צריך להתגייס יותר למאבק בעוני"

ב-2 בנובמבר יתקיים כנס CAN2, שיפגיש את בכירי תעשיית היזמות הישראלית עם אנשי השטח שמטפלים באוכלוסיות עניות ■ מיטל פלג, מנכ"לית עמותת "כתף לכתף" שיזמה את הכנס, מסבירה למה חשוב למצוא גישות חדשניות למאבק בעוני

 מיטל פלג, מנכ"לית עמותת כתף לכתף / צילום:: אלה סברדלוב
מיטל פלג, מנכ"לית עמותת כתף לכתף / צילום:: אלה סברדלוב

כבר בפתח הראיון עמה, למיטל פלג, רק בת 34 וכבר מנכ"לית אחת העמותות הבולטות בישראל לחילוץ משפחות ממעגל העוני, חשוב להבהיר שהיא לא יזמה "עוד כנס שבו מדברים על עוני". לדבריה, בכנס CAN2 שיתקיים ב-2 בנובמבר בבנייני האומה בירושלים, לא ישאלו שוב מה הממשלה יכולה לעשות, או האם צריך להגדיל את קצבאות הילדים.

"לנו חשוב להתעסק בתכל'ס, במיקרו: ביוזמות הקטנות ובאנשים הקטנים ובמה אפשר וניתן לעשות, בהינתן מדיניות ממשלתית קיימת, כדי לצמצם פערים. אנחנו מדגישים את הפעולות הקטנות היומיומיות שמקדמות אנשים שחיים בעוני ויחד יוצרים שינוי גדול. אנו רוצים לחזק את השיח, את היוזמה את שיתופי הפעולה את הכלים והאפשרויות של האנשים שעוסקים בטיפול בעוני באופן ישיר".

לצורך כך רתמה פלג לצדה את ניר שמעוני, מנכ"ל TechForGood, שיחד עם ארגון מינגה מפעילה את האקסלרטור הטכנולוגי-חברתי TechForGood Rally ויחד הם החליטו להפגיש לראשונה בין שני עולמות מנוגדים - אנשי תעשיית היזמות, ההיי-טק והחדשנות הישראלית מצד אחד, ופעילי השטח - ארגונים חברתיים ועובדות סוציאליות מצד שני.

המטרה: לגייס את קטר הצמיחה של המשק הישראלי לחשיבה על פתרונות אופרטיביים לבעיות יומיומיות שעמן מתמודדות אוכלוסיות עניות.

יש הרבה מאוד יוזמות פילנתרופיות לטיפול בעוני, שתוקפות את הנושא מכיוונים שונים - חברה, רגולציה, מענקים, תעסוקה ועוד. אתם מנסים למצוא פתרונות חדשניים. עוד יש בכלל מה לחדש?

"אכן יש המון גופים ויוזמות שתוקפות את נושא העוני והסוגיה מזוויות שונות ובעיקר על האחריות הממשלתית והמדינה. יש מעט מאוד יוזמות בארץ שעוסקות בחילוץ ויציאה מהעוני, כאלו שלא מקבעות את המצב ומאפשרות פתרונות אמיתיים ארוכי-טווח שנותנים הזדמנות ופותחים דלתות עבור אנשים החיים בעוני ובהדרה. יוזמות שמאפשרות שינוי משמעותי לאנשים שחיים בעוני".

לדבריה, "הכנס הזה, בניגוד מוחלט לכנסים אחרים, עוסק בצרכים שעולים מהשטח, מהעובדים הסוציאליים שיומיום מטפלים ומתמודדים עם אנשים שחיים בעוני. אין קריאה למדינה לממשלה ולשרים או לשינויי חקיקה - יש אמירה משמעותית ש'כן, אנחנו רוצים לסייע בפעולות יומיומיות וביוזמות קטנות כדי לסייע ולקדם אנשים שחיים בעוני.

"אנשי הרווחה, העובדים הסוציאליים, נמצאים תמיד בתחתית סדרי העדיפויות ובכל פעם מנחיתים עליהם תוכנית ממשלתית כזו או אחרת. כל כמה שנים מגיע מישהו שחושב שהמציא את הגלגל מחדש והשנה הוא-הוא יצמצם את העוני. אבל החיזוק האמיתי צריך להגיע מפתרונות פשוטים לבעיות שצצות מהשטח", אומרת פלג.

מה למשל?

"יש המון, אבל על קצה המזלג, הנה כמה אתגרים שחשוב לנו למצוא להם פתרונות: היעדר רשת חברתית תעסוקתית. מה עושה אדם עני שיש לו כישורים אבל לא מכיר את האנשים הנכונים? איך פורצים את תקרת הזכוכית ומייצרים שינוי תעסוקתי והשמה איכותית עבור המשפחות?

"דבר נוסף הוא התנהלות במצב של חובות וכיצד מייצרים חיסכון, ולא פחות חשוב - הדרכה צרכנית. פעמים רבות נראה דווקא את האנשים העניים ביותר קונים במקומות היקרים ביותר, כי אין להם למשל רכב להגיע לסניף של רשת מוזלת, אז הם רוכשים ביוקר במכולת השכונתית.

"ועוד משהו, אנחנו כל הזמן חושבים איך לשבור את מחסום השפה ואוריינות. יש היום קושי משמעותי בצריכת שירותים בסיסיים ושילוב בתעסוקה גם של עולים וגם של אוכלוסייה ערבית, בגלל דבר כ"כ בסיסי כמו מחסום שפה".

ואת מאמינה שהפתרון טמון בטכנולוגיה?

"גם, אבל לא רק. לצורך העניין, גישות חדשניות לטיפול בעוני מתייחסות למגוון רחב של תחומים - החל מהלוואות PEER TO PEER שעוקפות את המערכת הבנקאית ועד תוכניות אימון אישי שעוזרות לאנשים להקים עסקים.

"אבל אם תחשבו על זה, הרי שעד היום, טכנולוגייה היוותה תמיד קטליזטור משמעותי לשיפור איכות חיי האדם. לעתים אפליקצייה טכנולוגית פשוטה יכולה לסייע באופן מהותי מאוד לאדם עני. תחשבו למשל על האפליקציות הסלולאריות שבאמצעותן אנשים יכולים למצוא עבודות זמניות מעכשיו לעכשיו, לפי מיקום וקרבה לבית. זה מבטיח שגם אנשים מובטלים יוכלו לצאת בבוקר לעבודה ולהרוויח כסף כדי לקנות אוכל לילדים מחר בבוקר, גם אם לא מדובר במשרה קבועה".

אחת לכמה זמן נשמעות ביקורות על תעשיית ההיי טק הישראלית - שהיא שבעה ומנותקת ממצוקות היום יום של השכבות החלשות. האם את מאמינה שאפשר לגייס אותה למלחמה בעוני?

"לחלוטין כן. אני לא מסכימה עם הדימוי של תעשייה מתנשאת ומנותקת. במהלך עבודתי פגשתי המון אנשים, גם מנכ"לית ובכירים בחברות וארגונים שמאוד רצו לסייע ולתרום. אלא שאנחנו לא מבקשים עוד יום איסוף סלי מזון. אנחנו רוצים לגייס את המוחות המבריקים של תעשיית הסטארט-אפ הישראלית כדי לייצר פתרונות אופרטיביים.

"התעשייה שלנו כבר מיצבה את עצמה כמובילה עולמית וכקטר צמיחה משמעותי של המשק הישראלי. אין כמעט בעיה בעולם שאין איזו חברה ישראלית שעובדת על פתרון עבורה. אז קל וחומר שאפשר לעשות יותר, כדי לסייע גם לעניי עירנו ועולמנו. אני מאמינה שהכנס הזה יהווה נקודת זינוק מצוינת, ובתקווה ייצר גם שינוי חשיבה באופן שבו התעשייה הזו תורמת את חלקה למאבק בעוני".