"הנהלת הלל יפה בונה משרדים במקום לשפץ מחלקות האשפוז"

חשיפת "גלובס": אחרי 16 שנה של עבירות בנייה, הנהלת בית החולים שוב בונה ללא היתר ■ מבקר הפנים של בית החולים אסף גנץ פנה בעניין למבקר המדינה

בית החולים הלל יפה / צילום: תמר מצפי
בית החולים הלל יפה / צילום: תמר מצפי

פרויקט בינוי חדש של בית החולים הממשלתי הלל יפה בחדרה עומד בחודשים האחרונים במרכזה של סערה חרישית, שחושפת היסטוריה של עבירות בנייה לכאורה וצפצוף על כללי מינהל תקין, כל זה הרחק מעין התקשורת ותוך רפיון מוחלט מצד גורמי האכיפה והרגולציה במדינה.

מדובר במה שמכנים בהלל יפה "מרכז רווחה" - מבנה שצפוי להוות את שער הכניסה הראשי לבית החולים שיכלול בתי קפה, חנויות מסחר שונות וקומה שלמה לטובת משרדי ההנהלה. מבקר הפנים של ביה"ח, אסף גנץ, גילה כי הבנייה החלה ללא ההיתרים הנדרשים ולמרות צו הפסקת בנייה, והטיל ספק בעצם הנחיצות של הפרויקט - זאת לאור העלויות הגבוהות ובמיוחד אל מול הצרכים הקריטיים של בית החולים שממילא נמצא בגירעון כמו כל בתי החולים בארץ.

אחרי מספר חודשים של התרעות, שיגר גנץ בימים האחרונים מכתב חריף למבקר המדינה אשר הגיע לידי "גלובס". וכך הוא כותב מיד אחרי שהציג את הטענה לעבירות בנייה לכאורה: "לא ברור עם איזה ערך או עיקרון ציבורי מתיישבת השקעה כספית במשרדי הנהלה חדשים, כאשר בית החולים מצוי במצוקה תקציבית, ובמחלקות רבות נדרש שיפוץ יסודי". הבדיקות של גנץ העלו כי בנייה ללא היתרים או בניגוד לצווים מנהליים היא תופעה של ממש בביה"ח הלל יפה, אפילו שיטה. כך, ממסמכים שצירף לפנייתו אל מבקר המדינה מתברר כי מדובר במסורת של 16 שנים לפחות.

"תמהני כיצד הנכם מלינים על ביצועה של בנייה ללא היתר, שעה שהמרכז הרפואי הלל יפה אחראי בעצמו לבנייה ללא היתר שמתבצעת בשטחו החל משנת 1999 ועד היום" - כך כתב במאי האחרון מנכ"ל עיריית חדרה, יעקב זיגדון, למנכ"ל ביה"ח, פרופ' מאיר אורן, שפרש בינתיים לגמלאות. זיגדון פרט לפרטי פרטים את עבירות הבנייה המיוחסות, בהן מקרים משנת 1999, 2000, 2003, 2007, 2014 ו-2015. בחלק מהמקרים, לפי זיגדון, נמשכה הבנייה למרות צווי הפסקת בנייה והריסה שנמסרו כדין. "אין לי אלא להביע את תדהמתי מהתנהלות שיטתית זו של בנייה ללא היתר המבוצעת על ידי גוף מגופי המדינה", הוסיף זיגדון.

זיגדון פנה בעניין ליחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במחוז חיפה של משרד הפנים, וזכה לתשובה מדהימה למדי ממנהל הפיקוח המחוזי, דוד יונה הכהן: "עליי לציין כי בעבר נבנו אלפי מטרים בבית החולים ללא היתרים, ולצערי נראה כי המגמה נמשכת. בעבר דאגנו להביא את ההנהלה לבירור בפרקליטות המדינה בנושא זה ובהשתתפות משרד הבריאות - לדעתי יש לשקול זאת שוב".

הפנייה הזו של גנץ למבקר המדינה היא בדיוק הסיבה שהביאה את מרבית מנהלי בתי החולים הממשלתיים להתנגד למינויים של מבקרי הפנים. "גלובס" חשף בשנה שעברה את עוצמת ההתנגדות של המנהלים, שניסו בין היתר לשנות את תנאי המכרז להעסקת המבקרים כך שירוויחו פחות וכפועל יוצא יהיו חלשים יותר. מי שהתעקשה על מינוי המבקרים היא נציבות שירות המדינה, ובעיקר הממונה מטעמה על מערכת הבריאות, יוני דוקן.

גנץ עצמו היה דווקא הראשון שמונה למבקר פנים, בעוד שבמרבית בתי החולים הממשלתיים עדיין לא איישו את המשרה. עם זאת, כפי שנחשף ב"גלובס", גנץ הלין על כך שהנהלת בית החולים מתנכלת לו באופן מכוון ומסרבת להעניק לו מינוי קבע, תוך התעקשות להאריך את "תקופת הזמניות" שלו. במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה סבורים מנגד כי לא ייתכן שמבקר הפנים יהיה תלוי בחסדיה של ההנהלה, ובקרוב הם צפויים להכריע בעניינו של גנץ ובסוגיה העקרונית בכלל.

התמונה שעולה מהמקרה של הלל יפה ממחישה פעם נוספת כי בתי החולים הממשלתיים מתנהלים לעתים כ"ממלכות", אף שמדובר בגופים הנמצאים ישירות בבעלות משרדי האוצר והבריאות שגם אמורים לפקח עליהם. מדובר בהמשך ישיר לעבירות לכאורה על מינהל תקין וחריגה מסמכויות בכל הקשור למקרקעין בפרט, בדומה לפרשות שנחשפו ב"גלובס" בדבר התנהלותם של בתי החולים שיבא ורמב"ם.

מבית החולים הלל יפה נמסר, כי "בית החולים נמצא בהליכי בינוי, הרחבה ושיפוצים לאורך כל שנות פעילותו, הליכים אלו נעשים תוך קבלת כל ההיתרים הנדרשים ובשקיפות מלאה מול הגורמים הרלוונטיים. בית החולים עושה כל שביכולתו על מנת להטיב עם ציבור המטופלים והמבקרים לרבות שיפוץ מבנים קיימים ובנייה חדשה ולראיה רק בשנה האחרונה נבנו ושופצו מחלקת יולדות, מכון ה-mri, מעבדות מחקר ועוד. פרוייקט מרכז הרווחה בו משולבים גם משרדים יאפשר, כבכל ארגון, מתן שירות טוב יותר למטופלים ומשפחותיהם. התייחסות בית החולים למכתבו של מר גנץ נשלחה לגורמים הרלוונטיים במשרד מבקר המדינה והנהלת משרד הבריאות".