דוח המבקר - בתי חולים ומרכזים רפואיים: מנהלי הכספים חלשים

המבקר קובע כי על המדינה להכריע בין האפשרויות, שכן במצב הקיים הניהול התקציבי נפגע

בית החולים איכילוב / צילום: איל יצהר
בית החולים איכילוב / צילום: איל יצהר

על הממשלה להחליט "אחת ולתמיד" האם בתי החולים הממשלתיים צריכים להתנהל באופן אוטונומי כגופים עצמאיים ואולי אף עם מאפיינים עסקיים, או להכפיף אותם למנגנון פיקוח ובקרה הדוק יותר - זו השורה התחתונה של מבקר המדינה יוסף שפירא, בפרק שעוסק בניהול הכספי של 11 בתי החולים הכלליים שנמצאים בבעלות משרדי הבריאות והאוצר.

על פי שפירא, מזה שנים ארוכות קיימת מחלוקת בין משרדי הממשלה על האופן שבו יש לנהל את בתי החולים, כאשר היעדר ההכרעה בעניין פוגע בניהול התקין של בתי החולים ובהתייעלות הנדרשת מהם. לדבריו, מצב זה נובע בין היתר מחוסר מימוש של החלטות ממשלה והמלצות של ועדות ציבוריות שעסקו בנושא - רמז אפשרי להחלטה הראשונה של שר הבריאות יעקב ליצמן לסגור את הרשות החדשה שהקימה קודמתו בתפקיד, יעל גרמן, שאמורה הייתה לפקח מקרוב על כל ההיבט הארגוני והתקציבי של בתי החולים הממשלתיים.

"הגיעה העת להכריע בסוגיה", קובע שפירא. "אם המדינה תרצה לתת יותר עצמאות וגמישות ניהולית לבתי החולים, עליה לשנות את צורת ההתאגדות שלהם ולשנות בהתאם את ההוראות החלות עליהם. מאידך, אם המדינה מעוניינת לנהל פיקוח ובקרה צמודים על מערכי הכספים של המרכזים הרפואיים, עליה להבהיר זאת חד-משמעית ולאסוף את סמכויותיה, תוך מינוי של מנהל כספים אחד בכל מרכז רפואי, שישמור על האינטרסים והנכסים של המדינה בראייה כוללת".

מבקר המדינה שם דגש מיוחד בפרק הזה על מנהלי הכספים בבית החולים, ומצא כי במציאות הנוכחית מנהלי הכספים חלשים מדי ואינם מהווים "שומרי סף" כפי שהם ראויים להיות. הדבר נובע בין היתר לאור העובדה כי תאגידי הבריאות, שהוקמו בתוך כל בית חולים ממשלתי כאפיק כלכלי להפעלת התשתיות הרפואיות בשעות אחר הצהריים, מוגדרים כישות משפטית נפרדת ועל כן למנהל הכספים אין גישה לפעילות התאגיד. הפעילות הכלכלית של תאגידי הבריאות הפכה מרכזית מאוד בבתי החולים הגדולים, כך שהיעדר הסמכויות והיכולות של אנשי הכספים בבתי החולים לפקח על הפעילות הזו פוגעת משמעותית ביכולת הפיקוח על כלל בית החולים.

עוד מציין המבקר, כי דירוג השכר של מנהלי הכספים בבתי החולים נמוך ביחס לשאר ההנהלה הבכירה וביחס לחשבים במשרדי הממשלה - נתון שעשוי להצביע על קושי בגיוס מנהלי כספים מוכשרים יותר. לפי בדיקת "גלובס", שכרו של מנהל כספים בבית חולים ממשלתי עומד על 20-25 אלף שקל ברוטו בחודש והוא מועסק במסגרת הסכם קיבוצי, זאת לעומת חשב משרד ממשלתי שמשתכר כ-33 אלף שקל ברוטו בחודש ומועסק במסגרת חוזה בכירים. כך, המבקר מנה מספר מקרים שבהם מנהלי הכספים בבתי החולים כלל לא היו מעורבים באישור עסקאות חשובות בעשרות מיליוני שקלים. בהתקשרות שבין הנהלת רמב"ם למשרד הביטחון, מי שחתמו על ההסכם מטעם ביה"ח היו מנהל בית החולים פרופ' רפי ביאר, סגנו ומנכ"לית תאגיד הבריאות. למעשה, השלושה שחתומים על ההסכם כלל אינם מורשים לחתום עליו על פי חוק, שכן בהתקשרויות שבהן נציגי בית החולים מייצגים את המדינה, ניתן למנכ"ל המרכז הרפואי לחתום על הסכמים בגובה 1.4 מיליון שקל לכל היותר.

מבקר המדינה מאמץ למעשה את הגישה של משרד האוצר, לפחות כל זמן שהמדינה בוחרת להדק את הפיקוח ולא להסיר אותו, ולפיה יש למנות בכל בית חולים ממשלתי מנהל כספים המשתייך למעשה לאגף החשבת הכללית באוצר - זאת בדומה למודל החשבים במשרדי הממשלה. למנהל הכספים תהיה סמכות מלאה בכל הגופים השונים של בית החולים, לרבות תאגידי הבריאות (המכונים גם קרנות מחקר) וחוגי הידידים. המבקר מציין כי מנהלי בתי החולים לא אוהבים את הרעיון של "חשב מטעם", ולפחות חלקם סבורים כי דרושה מגמה הפוכה. כך, מנהל שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין, כתב למבקר: "הצרה היא בעודף בקרה ולא בחוסר בקרה... החשכ"ל יזמה באופן קבוע בקרה של רואה חשבון חיצוני על התאגידים וגם חשב משרד הבריאות מפקח ומבקר את התאגידים הרפואיים. אין כבר גוף ביקורת אחד, במדינה שאינו מפקח על התאגידים". לדברי המבקר, גם בבית החולים רמב"ם השיבו ברוח דבריו של רוטשטיין.