מהם גבולות זכות העיכבון של שכר-טרחת עורך דין?

מהם גבולות זכות העיכבון של שכר-טרחת עורך דין, כאשר מתקיימים מספר הליכים משפטיים במקביל בין עורך הדין ללקוח? - זו השאלה המשפטית שהגיעה לאחרונה לפתחו של שופט בית משפט השלום בתל-אביב, עמית יריב.

במסגרת פסק הדין שניתן בתחילת השבוע, השופט יריב נדרש להחליט האם עורך הדין שלטענתו היה זכאי לשכר-טרחה מלקוח בעניין אחד ותבע אותו, פעל כשורה כאשר עיכב את כספיו של אותו לקוח שהגיעו לידיו במסגרת הליך אחר. השופט קבע כי לעורך הדין קמה זכות העיכבון, ודחה את תביעת הלקוח.

ארצי ויין היה לקוחו של עו"ד ברק רון, שייצגו בעניינים שונים. בחודש אוגוסט 2012 הגיש עו"ד רון תביעה ראשונה נגד ויין. במסגרת תביעה זו טען רון כי הוא זכאי לשכר-טרחה מאת ויין בסך של כ-1.3 מיליון שקל. התביעה עדיין מתנהלת אצל סגן נשיא בית משפט השלום, אילן דפדי.

כ-3 חודשים לאחר מכן הגישה בת זוגו של ויין תביעה נגד עו"ד רון, בטענה כי האחרון לא החזיר לה הלוואה שנטל ממנה. לטענת ויין, ההליך הראשון נועד להוות "משקל נגד" להליך השני, לאחר שעו"ד רון הבין שבכוונת בת הזוג בהליך השני לעמוד על החזר ההלוואה. גם תביעה זו, השנייה במספר, ממשיכה להתנהל.

בעוד שתי התביעות מתנהלות, נרשמה עוד תקרית משפטית בין השניים. בשנת 2014 הודיע עו"ד רון לבא-כוחו של ויין כי קיבל לידיו סך של 12,000 שקל בעבור ויין, במסגרת ייצוגו של האחרון בתובענה ייצוגית נגד חברת פרטנר.

באותה הודעה מסר עו"ד רון כי הוא מעכב את הכסף בידיו עד להכרעה בהליך התביעה הראשון ביניהם. ויין שיגר, באמצעות באי-כוחו, מכתב ובו כפר בזכותו של עו"ד רון לעכב את הכסף. משלא נענתה דרישתו - הגיש את התביעה הנוכחית, התביעה השלישית, לבית המשפט, במטרה שיכריע האם מעשיו של עו"ד רון מוצדקים או לא.

השופט יריב קבע כי הפרקטיקה המקובלת בין עורכי דין ולקוחותיהם היא ש"כאשר ניתן פסק דין לטובת הלקוח, מעביר הצד שכנגד את הסכום שנפסק לעורך דינו של הזוכה. פרקטיקה זו היא בבחינת 'ידיעה שיפוטית', ונובעת מנוהג רב שנים.

"גם נוסחו של ייפוי-הכוח הכללי המקובל מתייחס לעניין זה, ונהוג שהלקוח מייפה את כוחו של עורך הדין לגבות את סכום התביעה או כל סכום אחר בכל עניין מהעניינים המפורטים בייפוי-הכוח".

"מכאן שבררת המחדל היא", כך נפסק, "שכאשר מקבל לידיו עורך דין בעבור לקוחו כספים במסגרת ביצוע פסק דין שבו ייצג את הלקוח - נעשה הדבר בהסכמת הלקוח. ככל שהלקוח ביטל את הרשאתו של עורך הדין לייצגו - עליו לעשות כן במפורש, בכל אחד ואחד מן התיקים שבהם ייצג אותו עורך הדין, שכן לעניין זה יש גם השלכות ביחס לצדדים שלישיים - הם הגורמים המשלמים".

על כן, השופט קבע כי ככל שייפוי-הכוח שניתן לעורך הדין לטפל בהליך המשפטי לא בוטל מפורשות על-ידי הלקוח, יש לראות כספים ששולמו על-ידי הצד שכנגד ככאלה שהגיעו לידי עורך הדין בהסכמת הלקוח - והנטל על הלקוח לסתור.

משכך דחה השופט את תביעת הלקוח, ויין, וקבע כי עו"ד רון עיכב את הכספים כדין.