שוק המשומשות: בין אשליה למציאות בלוחות הרכב באינטרנט

*** הכתבה בשיתוף Switch

לפני כמה חודשים סערה הרשת הישראלית בגלל מודעת רכב יד שנייה שהציעה לקסוס GS300H למכירה עבור 31 שקל (במקום כ-150 אלף שקל). המוכרת הייתה אישה נבגדת שהחליטה לנקום בבעלה ולמכור את האוטו שהוא כל כך אוהב. אבל קונה פוטנציאלי גילה טוויסט בעלילה: מדובר היה דווקא בבעל נבגד ונקמן, שפרסם את המודעה עם הטלפון של אשתו הבוגדנית כדי שתקבל מאות שיחות ביום מאנשים שחושבים שהם עומדים לעשות את עסקת חייהם.

סיפור טוב, אמנם קיצוני ובוודאי חד פעמי, אבל בסופו של יום לוחות המכירות ברשת הם צלחת פטרי לסיפורים הזויים על קונים ומוכרים, מטרידנים וטרחנים במקרה הטוב נוכלים ורמאים במקרה הרע.

 מי נוקם במי / צילום מסך

בקיצור, מחפשים רכב משומש, מוכרים את האוטו? היכונו למסע "מופלא" בין מוכרים שחייבים למקסם את האופציות בשוק כל כך רוויי, קונים שרואים בכל מוכר רמאי או לפחות איום ישיר על הסטטוס שלהם כ"לא פראיירים" וסוחרי רכב שמחפשים עסקה.

אבל ישנם גם הרבה אנשים הוגנים שמעוניינים לקנות ולמכור רכבים במחיר הגון וגם אלו חוו חוויות שונות ומשונות במהלך התקופה המדוברת. אספנו עבורכם כמה סיפורים עסיסיים, נתחיל מהקל ונעבור אל הכבד:

מוכרת רכב? יש נדל"ן לרכישה בפרדס חנה

סמדר גירון ביקשה למכור את היונדאי i10 שלה ופרסמה מודעה בלוח יד 2: "ביומיים הראשונים היה יחסית שקט, התקשרו 5 אנשים בערך, חלקם סוננו כבר בטלפון, עם אחד קבעתי להיפגש. הסיוט האמיתי התחיל בערך יומיים-שלושה אחרי שהעליתי את המודעה. פתאום התקשר נציג חברת ביטוח לתת לי הצעה. אמרתי 'לא תודה'. כמה שעות אחרי כן עוד טלפון מחברת ביטוח אחרת.

"ואז התחילו להגיע כמויות מוגזמות של טלפונים מכל מיני חברות שקשורות במכוניות - בעיקר סוחרים וביטוח. עם רוב הסוחרים לא היה נעים לדבר, הם התווכחו איתי על המחיר ופשוט לא הניחו לי. עם אנשי המכירות של הביטוח זאת כבר הייתה ממש הטרדה", מספרת גירון ומוסיפה שחדלה לענות לשיחות בשעות העבודה "גם אם פספסתי קונים פוטנציאליים".

גירון חשבה שהגרוע מכל מאחוריה, אבל אז התחילו להגיע מסרונים פרסומיים. טרייד-אין של מכוניות, נדל"ן בפרדס חנה, והסרת שיער בלייזר. "לקח לי קצת זמן עד שהבנתי שיש קשר בין המסרונים הפתאומיים לבין המודעה. זה נשמע לא נורא, בסך הכל הודעה, אבל זה מטריד מאוד". מאז, גירון כבר מכרה את האוטו והשיחות ירדו כבר בהדרגה, "אבל מהמסרונים האלה פשוט אי אפשר להיפטר", היא אומרת, זאת מאחר וישנן טכנולוגיות לאיסוף מידע אוטומטי ברשת שמאתרות מידע על משתמשים וסוחרות בו עבור חברות בעלות אינטרס.

"שיטת מצליח"

נדב ל' הבין על בשרו שלא מעט מוכרים פועלים ב"שיטת מצליח". שיטה ידועה בה מנסה הרמאי את מזלו ומבחינתו אם הוא מצליח - נפלא, לא מצליח - לא נורא. "חיפשתי אלפא רומיאו 159. ידעתי שזה יהיה תהליך ארוך למצוא את האחת שלי, אבל לא שיערתי שזה ייקח ארבעה חודשים וכ-20 רמאים בדרך", הוא מספר, "בכל פעם חוויתי אותו סיפור עם שינויים קלים: בטלפון אמרו שהיא יד שניה וכשהגעתי גיליתי שהיא שלישית, בטלפון אמרו שאין תאונות ובבדיקה התגלתה פגיעה בשאסי, במודעה כתוב 'יפהפיה' וכשהגעתי גיליתי גרוטאה בלי טסט.

"המוכר אמר שהוא יעביר אותה בלי בעיה, אבל אז גם התברר שהוא לא הבעלים שלה ו'רק עושה טובה לחבר', אז הלכתי. ככה חרשתי את כל הארץ כמעט. בארבעה חודשים ראיתי בערך 20 מכוניות ואף אחת מהן לא הייתה דומה למה שתואר במודעה או בטלפון. בזבזתי את הזמן שלי, בזבזתי דלק ובעיקר - הרבה עצבים. בסוף הבנתי שאנשים פשוט חושבים שאם כבר תטריח את עצמך ותגיע עד אליהם, אז כבר תקנה את האוטו.

 משומשת במצב טוב /צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"אני חושב שכמעט חצי מהמכוניות שראיתי היו של סוחרים", ממשיך ומספר נדב, "בטלפון הם נתנו פרטים כאנשים פרטיים בעלי הרכב וכשהגעתי עוד ניסו להסתיר את העובדות, אבל בסוף זה מתגלה. באופן עקרוני אין לי בעיה לקנות מסוחר, אבל שיגיד שהוא סוחר. בכל מקרה, עדיף לא לקנות אוטו ממישהו שמתחיל איתך בשקר".

היום אפשר לקנות ולמכור רכב ללא סיפורי זוועה - בוא ללמוד כיצד >>>

שיטת "אני הולך"

ישנם בשוק המשומשות קונים רבים, לא מעט מהם הם סוחרי רכבים, שלמדו את שיטת מוכר הקרטיבים בים - "אני הולך". גדי שריג עבר את זה עם הטויוטה יאריס שהציע למכירה עבור 64 אלף שקל. "אני מודה שהיא לא הייתה המכונית השמורה בעולם, אבל כמות הקונים שהודיעו 'היא גמורה, על הפנים, ישר לפירוק, קח 45 אלף עכשיו ויאללה אני הולך', הייתה מטורפת. בכל פעם נסעתי איתם למכון בדיקה, עמדתי בתור, בזבזתי שעות בימי שישי בבוקר, שישי אחרי שישי וכל פעם ניסו להוריד את המחיר בצורה מופרכת, לנצל את הסיטואציה שאני כבר שם וחם לי. '55 ואני הולך' כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה ושוב חזרתי הביתה עם היאריס. לקח לי איזה חודשיים וחצי למכור אותה. בסוף ב- 61 אלף שקל. די, התייאשתי".

הניסאן מיקרה שחוברה לה יחדיו

מיכל כהן מספרת על החיפוש אחר ניסן מיקרה. "מצאתי אחת מהממת, שמורה עם קילומטראז' נמוך. נראית מהניילונים. חקרתי קצת בפורומים ובפייסבוק והגעתי אל בעל הרכב עם רשימת השאלות המקובלות על ההיסטוריה של האוטו וכו'. מזל שהקשבתי לעצות שנתנו לי כי בסוף הבדיקה בא הבודק ואמר: 'הכל בסדר עם הרכב יש רק בעיה אחת, הוא מורכב משני רכבים שונים'. חצי חצי עם הלחמה בדיוק באמצע. הוא הראה לי את כל התפר", נזכרת כהן, "בעל הרכב עמד לידי מיתמם לגמרי, כאילו הוא לא ידע שהמכונית שלו נקרעה לחצי והודבקה בניתוח פלסטי.

"אני חייבת להגיד שמה שממש עצבן אותי זה שעד סוף הבדיקה כבר היינו ממש חברים, דיברנו על המשפחות שלנו, היה חיבור טוב. כשהגיע בוחן הרכב עם החדשות הרגשתי ממש נבגדת. אגב, בגלל ששילמתי על הבדיקה מראש, הוא החזיר לי כחצי מהסכום - על חצי מיקרה".

 גם רכב חצוי, נוסע / צילום: מתוך הסרט

"הלכו 180 אלף שקל"

הסיפור של מ' רוזן מסתיים בהפסד של 180 אלף שקל. בשנת 2007 הוא קנה סובארו אימפרזה בת שנה שמצא באחד מלוחות המודעות. 89 אלף שקל החליפו ידיים. חודש וחצי לאחר מכן הגיע שוטר ולקח את הרכב, שהתברר כגנוב.

"נעשה שכפול רכב", מסביר רוזן, "זה קורה כשגנב בעצם לוקח את זהות של רכב אחר. לאחר שהוא גונב אוטו הוא מאתר אחד זהה לו - אותו דגם, שנת ייצור, צבע וכו' - מעתיק את לוחות הרישוי ומזייף את תעודת הזהות של בעליו (או גונב אותה) ואז הולך למשרד הרישוי, טוען שאיבד את רישיון הרכב ומקבל אחד כנגד הצגת תעודת הזהות. עכשיו יש שני רכבים בארץ שהם בדיוק אותו דבר.

"לפני הקניה לקחנו את הרכב לבדיקה ושם אמורים לזהות שמספר השלדה ומספר המנוע לא תואמים למספרים ברישיונות", אומר רוזן, "יש שני רכבים זהים בארץ, אבל מספר השלדה לא יכול להיות זהה ואם עושים שינוי למספר הזה - זה נקרא חריטה - וחייבים לעלות על זה בבדיקה. בבדיקה לא עלו על שום דבר כזה וקנינו את האוטו".

כחודש לאחר מכן, נכנס למשרד הרישוי בחור בשם יעקב וביקש לקבל את רישיון הרכב, שלא קיבל בדואר, לקראת הטסט השנתי. אותו יעקב הופתע לגלות שהוא אולי לא זוכר, אבל הוא כבר מכר את האוטו. משטרת ישראל זימנה את רוזן, בעליו החדש של האימפרזה, שם זיהו אותה על פי מספרי המנוע והשלדה והעבירו אותה להסגר של כשמונה חודשים. "בלי אישור של בית משפט אסור להעלות את הרכב על הכביש. רכב גנוב הוא בבעלות חברת הביטוח", הוא מסביר.

רוזן תבע את מכון הרישוי. "טענתי שהייתה רשלנות של המכון שלא השווה את מספרי השלדה והמנוע כמו שצריך. מכון הרישוי טען שלא יכול היה לדעת משום שהרישיון זויף והמספר בו תאם את המספר שעל השלדה וכי הוא אינו אחראי 'לעלות על טעויות שעין בלתי מזוינת לא רואה'." אחרי למעלה משבע שנים בית המשפט פסק לטובת מכון הרישוי. הוצאות המשפט של רוזן עלו כ-80 אלף שקל. כמעט סכום זהה לזה שהפסיד ברכישת רכב גנוב.

להחליף רכב בלי דאגות מיותרות. בוא תראה איך עושים את זה בסוויץ'>>>