סטנדרטים של עולם שלישי

הממשלה וארגוני העובדים צריכים לנער את השטיח ולקבוע סטנדרטים ראויים לשירות הציבורי

נזקי הטבע אשר הותירו עשרות-אלפי בתי-אב במדינת ישראל ללא חשמל (ומים) לשעות ארוכות, וההתנהלות של הגורמים המקצועיים בפרק זמן זה, הם תזכורת נוספת וכואבת לכך שבמקומות רבים מדי בשירות הציבורי ובחברות הממשלתיות מעולם לא היינו יותר שקופים.

שרי ממשלה ורבים ממנכ"לי המשרדים הממשלתיים ומנכ"לי החברות הממשלתיות לדורותיהם, כשלו במהלך השנים בתפקידם כמנהלים. כמי שעומדים בראשי גופים הם אמורים לייצר עבורנו, האזרחים, תרבות ארגונית שבה אנו האזרחים מצויים במרכז, ומי שלא ייטיב לשרת אותנו דינו לעזוב את המערכת ולהיות מוחלף בעובד ציבור מחויב לשירות איכותי למי שמממנים אותו.

הלקונה שבה אנו מדברים אינה היעדר כישורי מדינאות אשר דורשים חזון מדיני יוצא דופן. לא מדובר במנהיגות צבאית המסוגלת לרקום מהלך ביטחוני, ואפילו לא על מנהיגות כלכלית שתוביל תוכנית כלכלית סוחפת אשר תזניק את הצמיחה הכלכלית של ישראל, אלא בסך-הכול מדובר במוטיבציה נמוכה לנהל באופן מסור וסיזיפי את השירותים הממשלתיים לתועלת כולנו.

נתוני הפתיחה של הניהול בשירות הציבורי אינם מבשרים טובות, שכן חלק גדול מהפרלמנטרים חסרי רקע ניהולי בסיסי, ואחרים חסרי אספירציות ניהוליות, והם התגלגלו לזירה הפוליטית כדי לקדם רעיונות במקרה הטוב, ואת עצמם במקרה הפחות טוב. לפיכך, הם אינם רואים עצמם כמשרתי ציבור תרתי משמע, אשר נדרשים לעבודה שחורה ויומיומית לתועלת הציבור. מנהלים בכירים רבים בשירות הציבורי, המצוידים בניסיון ניהולי מכובד, נעדרי כוח ביצועי בשל היעדר סמכויות, והם עסוקים מבוקר עד ערב בהפרחת סיסמאות וביחסי-ציבור, פוסחים על המשימה הסיזיפית של מתיחת-פנים לארגון הממשלתי שעליו הם מופקדים. והתוצאה היא - שירות ציבורי אשר חלקים גדולים ממנו הם בסטנדרטים של עולם שלישי, שכמעט כל חיכוך עימו מביא עימו כעסים ותסכולים.

אגפים שלמים בתוך משרדי הממשלה מתנהלים כמו מדינה בתוך מדינה, ואבוי לו לאזרח הזקוק למורה נבוכים או לסיוע ביורוקרטי בממשק אל מול האוטונומיות הללו. פגישה ספוראדית עם רבים מהפקידות במשרדי ממשלה מייצרת תחושת חוסר-אונים, שכן חלקים גדולים מפקידות זו אינם רואים בנו האזרחים לקוחות שלהם, שמגיע לנו משהו מהם; ובעיקר לא המעסיקים שלהם. במציאות זו, אינטראקציה עם פקיד ממשלתי אדיב היא כמו גירוד כרטיס של מפעל-הפיס, ורחוקה מלהוות סטנדרט מקובל.

האבסורד הוא, שאותם פקידים במוסדות כמו ביטוח לאומי, מס-הכנסה, משרדי הרישוי והפנים, מינהל מקרקעי ישראל, ארנונה וכו', הם אזרחים כמוני וכמוכם השובעים מרורים מהשירות של פקידי ממשלה אחרים במשרדים ובחברות ממשלתיות אחרות; אולם הדבר אינו מביא אותם להוות דוגמה אישית, ולהניע את השינוי הלאומי המתבקש - כל אחד בתחום אחריותו - בשירות לאזרחים.

מדדי השירות במשרדים הממשלתיים עמומים, והקשר בין תגמול וקידום לבין איכות השירות, הוא בערך כמו הקשר בין ראש-הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב ברק אובמה. אזרחי ישראל ימשיכו להמתין למשיח השירות שלהם, אשר יהפוך סדרי עולם במשרדי הממשלה, ויהפוך אותנו האזרחים ללקוחות VIP.

האשמה אינה מוטלת רק על ההנהגה הפוליטית של המדינה לדורותיה, אלא גם על ערב-רב של גורמים כוחניים בחברה הישראלית, המנהלים את מלחמותיהם על גבנו הכורע. מתי קרה שוועדי עובדים עצמם וההסתדרות ביחד עם הממשלה, יזמו תוכנית מקיפה ומדידה לשיפור השירות לאזרח במשרדי הממשלה? שיפור השירות הציבורי לאזרח הוא-הוא תרגום הקלישאה של ערבות הדדית לתוכנית עבודה יום-יומית.

השירות הציבורי הפך ברבות השנים לשמורת טבע שבה אין די התייעלות, אין חזון ואין ברק בעיניים. דומה כי כמעט כולם התייאשו מן הניסיון לשנות סדרי עולם, והתוצאה ניכרת באיכות השירות אשר אנו מקבלים ביותר מדי ממשקים עם השירות הציבורי. המגבלות החמורות בניוד ובתגמול עובדים בשירות הציבורי מייצרות בורות שומן של משאבים במקומות מסוימים, בעוד במקומות אחרים בשירות הציבורי ישנו מחסור גדול במשאבים.

יש טוענים כי הסיבה לתת-השירות שאנו מקבלים מרבים ממשרתי הציבור היא פועל יוצא של שכר ממוצע נמוך. ראשית הכשל בחברת החשמל שבו פתחנו מאמר זה מוכיח כי השירות הגרוע שאנו מקבלים, אינו פועל יוצא של שכר נמוך. בנוסף, עובדי השירות הציבורי נהנים מביטחון תעסוקתי יוצא דופן בעולם תעסוקתי אכזרי, שבו כל עובד במגזר הפרטי עלול לסיים את עבודתו מהיום למחר. הביטחון התעסוקתי שווה כסף רב, אולם צריך להרוויח אותו בעמל רב, ולא לזכות בו כדבר מובן מאליו.

העובדים האיכותיים בשירות הציבורי אשר מספרם רב, מחכים בסתר ליבם אף הם ליום שבו הקידום והתגמול בשירות הציבורי יתקיימו על בסיס כישורים ותרומה למערכת, ולא על בסיס קשרים ופז"ם, כמו בפלוגה רובאית. ולפיכך, על אך העובדה כי טבע האדם שונא שינויים, מהפכה בשירות הציבורי תהא בשורה חיובית גם עבורם.

ראוי כי הממשלה בשיתוף עם ארגוני העובדים ינערו את השטיח המאובק הקרוי השירות לאזרח, ויקבעו סטנדרטים חדשים של שירות ומחויבות לאזרחים.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת אילון