נתיבי איילון תפצה בכמיליון שקל את חברת נכסי הכוהנים בגין הפקעה

בתיק, שמתנהל מזה כעשור, נתבעו עיריית תל-אביב, נתיבי איילון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב, אולם רק חברת נתיבי איילון חויבה בפיצוי הכספי

נתיבי איילון / צילום: מירב מורן
נתיבי איילון / צילום: מירב מורן

תקופה לא טובה עוברת על חברת נתיבי איילון. לאחר שהחברה הממשלתית קיבלה מטחי ביקורת באשר לפיקוח ובקרה לקויים ביותר, במסגרת דוח מבקר המדינה שהתפרסם בשבוע שעבר, ניחתה עליה לאחרונה מהלומה נוספת.

בשבוע שעבר קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, יהושע גייפמן, כי על נתיבי איילון לפצות את חברת נכסי כוהנים בסך למעלה ממיליון שקל בגין הפקעה ותפיסת שטחים שלא כדין.

בתיק, שמתנהל מזה כעשור, נתבעו עיריית תל-אביב, נתיבי איילון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב, אולם רק חברת נתיבי איילון חויבה בפיצוי הכספי. יצוין כי לפני מספר שנים ניתן פסק-דין חלקי בתיק, ואילו לאחרונה הגיעה הסאגה לסיומה.

הפרשה התרחשה בשנת 1983. הוועדה המקומית תל-אביב פרסמה אותה עת הודעה בדבר הפקעת חלק מהמקרקעין ברחוב ה"שלבים" בעיר לצורכי ציבור. השטח המופקע יועד לצורך הרחבת כביש.

כ-10 שנים מאוחר יותר, נתיבי איילון, העוסקת בפיתוח ובתחזוקה של כביש נתיבי איילון ונמצאת בבעלות שווה של הממשלה ועיריית תל-אביב, תפסה חזקה בשטח המופקע ובשטח נוסף השייך לנכסי כוהנים - שלא כדין. בפסק הדין צוין כי השטח המופקע היה 317 מ"ר, והשטח שנתפס שלא כדין היה 260 מ"ר.

משכך, בשל הפקעת השטח והפלישה שלא כדין לשטח שבבעלותה, הגישה נכסי כוהנים כתב תביעה בשנת 2006 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

ואולם, טענותיה של החברה נגד נתיבי איילון לא הסתיימו בכך. מעבר לטענות ההפקעה והפלישה, הבחינה נכסי הכוהנים כי הן השטח המופקע והן השטח שנתפס שלא כדין על-ידי נתיבי איילון הוחזקו על-ידי דייר מוגן שניהל נגרייה במקרקעין.

למעלה מזאת, לנכסי כוהנים נודע כי נתיבי איילון הגיעה בשנת 2002 להסדר כספי עם הדייר המוגן, ללא מעורבותה וללא ידיעתה. הדייר המוגן פינה את השטח המופקע ואת השטח שנתפס שלא כדין, וכשנה לאחר מכן תפסה חברת נתיבי איילון חזקה בשטחים אלה.

במסגרת פסק הדין החלקי שניתן בשנת 2011, נקבע כי נתיבי איילון תשלם דמי שימוש בגין השטח שנתפס שלא כדין. עוד נקבע כי נתיבי איילון תבצע עבודות התאמה והשבה של השטח שנתפס שלא כדין, כמפורט בהסכם אליו הגיעו הצדדים.

לזכותה של נתיבי איילון ייאמר כי לאחר פסק הדין החלקי היא שילמה לחברת נכסי כוהנים את החיוב הכספי שנקבע.

עיקר המחלוקת שלא יושבה בפסק הדין החלקי, ושהגיעה לשולחנו של השופט גייפמן בהליך הנוכחי, היא באשר לסוגיית הקיזוז של דייר מוגן ללא/עם תקרה מסכום פיצויי ההפקעה שהוסכם, ומסכום דמי השכירות בגין השטח שנתפס שלא כדין.

החשש של נכסי הכוהנים היה שסכום הפיצוי שלהם נפגע כתוצאה מתשלום פיצוי מופרז, לדבריהם, ששולם לדייר המוגן. במסגרת הפיצוי דובר על שני סוגי פיצויים: פיצוי על הפקעת השטח לטובת סלילת הכביש ופיצוי על פלישה לשטח שלא כדין.

בעניין שווי קיזוז הפיצוי על פלישה שלא כדין, שעמד על סכום של 218 אלף שקל בהתאם לדוח שמאי שמונה על-ידי בית המשפט (ושאותו שילמה נתיבי איילון לדייר שפונה) - לא הייתה הסכמה.

בעניין זה טענה חברת נכסי כוהנים כי אין זכאות לקיזוז כלל. "השטח נתפס שלא כדין... אין לקזז ממנו סכום זה, ולא היו צריכים לשלם שום סכום".

כנגד זאת השיבה נתיבי איילון: "שילמנו את זה לדייר המוגן, והוא יצא. לא נצטרך לשלם את זה שוב".

בעניין הקיזוז מפיצויי ההפקעה, עיקרה של המחלוקת היה האם יש לקזז שווי זכויות דייר מוגן עם תקרת דמי שכירות או ללא תקרת דמי שכירות, מכוח מעמדו המיוחד של הדייר כ"דייר מוגן".

"נתיבי איילון שילמה סכום מופרז ולא עירבה בעניין את חברת נכסי כוהנים - הבעלים של המקרקעין", קבע השופט גייפמן. "כך גם המשא-ומתן בין נתיבי איילון לבין הדייר המוגן והסכם הפינוי נערכו ללא ידיעתה של חברת נכסי כוהנים".

במסגרת פסק הדין נידונה בהרחבה סוגיית דייר מוגן. כך, צוין כי חוקי הגנת הדייר מטילים מגבלות על בעל הבית הן באשר לזכותו לפנות את השוכר והן באשר לגובה שכר הדירה שהוא יכול לגבות מהשוכר. ואולם, בהתאם לתיקון לחוק שהתקבל בינתיים, בוטלה תקרת המקסימום של דמי שכירות שעל הדייר המוגן לשלם.

לכן, נפסק כי עצם העובדה שנתיבי איילון שילמה לדייר פיצויים גבוהים ביתר, הדבר לא אמור לפגוע בפיצויים שהיא תשלם לחברת נכסי הכוהנים.

הסיבה לסכום הפיצוי בתיק הנוכחי, שעומד על למעלה ממיליון שקל, היא שהסכומים צברו ריבית והצמדה במהלך השנים.

חברת נכסי הכוהנים יוצגה בידי עורכי הדין עמירם גיצלטר ותמר צחר; ושלושת הנתבעים - עיריית תל-אביב, נתיבי איילון והוועדה המקומית תל-אביב - יוצגו בידי עורכי הדין זיו עירוני וטטיאנה חיטריק.