פמיניסטיות, הפעם טעיתן

צהלות השמחה על סיכול הצעת החוק לביטול חזקת הגיל הרך היו מיותרות

משמורת ילדים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
משמורת ילדים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

במסגרת המאבק לשוויון מגדרי, צריך לעיתים לחרוק שיניים ולהבין שלשוויון הזה יש גם מחיר, שאותו נאלץ לשלם לפרקים דווקא הצד המוחלש. ניקח לדוגמה את נושא "חזקת הגיל הרך": סיכול הצעת החוק לביטול חזקת הגיל הרך, הקובעת כי בעת גירושים ופרידה יימסרו הילדים מתחת לגיל 6 לידי האם, אלא במקרים מיוחדים, גרר אחריו קריאות צהלה ושמחה דווקא מצדן של חברות אופוזיציה לוחמניות, שבימים כתיקנם ידועות בגישתן הפמיניסטית; בהן למשל חברת הכנסת זהבה גלאון.

בין היתר הן גם הכריזו כי מדובר בחוק מפלה, הפוגע במעמדן הפגוע ממילא של הנשים. חזקת הגיל הרך בגרסתה המקורית והנוכחית יוצרת אפליה ברורה לטובתן של הנשים, אלא שלא מדובר כאן ב"אפליה מתקנת". בסופו של יום, היא אף פועלת לרעתן.

חזקת הגיל הרך במתכונתה הנוכחית אולי מיטיבה עם נשים בעת מאבקי גירושים מכוערים, אולם יחד עם זאת, היא גם מקבעת ומחזקת את הסטיגמה האנכרוניסטית, שתפקידן של האימהות לילדים קטנים הוא בהכרח להציב את אימהותן לפני הכול, ולוותר למשל על קריירה. היא מחזקת את העמדה השמרנית, שתפקידה של האישה-האם להישאר בבית.

החוק הזה מחזיר אותנו לאחור ומחזק מונחים בעייתיים כמו "משרות אם", "אימהות עובדות", בשעה שמונחים כמו "משרת אב" או "עקר-בית" נעדרים מהלקסיקון. כאילו זה מובן מאליו שגברים הם חלק משוק העבודה, והם בעלי עדיפות להתפתח, לטפח קריירה, להיות המפרנסים; ומדי פעם אולי "לעזור" לבנות זוגם לטפל בילדים בבית.

כאם טרייה לתינוק, אני חשה כי מדובר בחוק שעלול לדרוש ויתור כואב. מצד אחד, הטיפול בילדים הוא ברכה - אבל מצד שני, משמח לדעת שהגברים-האבות, באיחור לא אופנתי במיוחד, גילו את זה.

בעידן שלנו, כל משפחה, מכל סוג, צריכה לערוך את סדר העדיפויות שלה, וכל אם צריכה לדעת שכל האפשרויות פתוחות לפניה - בין שהיא מגשימה עצמה באמצעות הטיפול בילדים בבית, ובין שהיא תעשה זאת בדרך אחרת, כמו קריירה, רחמנא ליצלן.

בהכירי לא מעט אבות, אני מרשה לעצמי להניח שאחוז גבוה מהם יעדיפו, בעת גירושים, דווקא לוותר על משמורת משותפת - וחבל.

אני מברכת על כל אב ששמח לקחת חלק בגידול ילדיו, באופן שווה, ולא רק "לעזור" לבת זוגו. אמנם תיקון החוק יכול היה להיות פתח למאבקים מכוערים, אולם ברור לכל כי מה שצריך לעמוד ויעמוד לפני הכול יהיה טובתו של הילד.

עם כל הכבוד למאבק בין האופוזיציה לקואליציה ולהישגה המרשים של האופוזיציה, יש לנו עוד כמה מאבקים כואבים בחברה, וחבל שאלה באים על חשבונם של אלה. טוב יעשו הלוחמות (וכמובן הלוחמים) אם ימשיכו ויפעלו במהרה למטרות שוויוניות בסיסיות יותר, כמו לדוגמה שכר עבודה שווה לגברים ולנשים.