אין סיפורים קטנים

למה קשה לי עם "המערכת" של מיקי חיימוביץ'? כי הציפיות שלי ממנה היו שונות

"המערכת", יום ב' 21:00, ערוץ 2 רשת

כמעט בלי שהרגשנו, חוגגת "המערכת" עונה שלישית. כמו מנחם בגין בשעתו, אמרה גם מיקי חיימוביץ' "איני יכולה עוד", התנתקה מהסיפורים "הגדולים" של החדשות ויצאה לעשות תעודה.

הפתיחה, לפחות מבחינתי, הייתה קצת מאכזבת. לא רעה - אבל מאכזבת. למה? כי למרות שצפיתי בכמה תוכניות, קשה לי לשחזר איזה תיעוד מטלטל שנחרת בזיכרוני.

אולי זה יקרה הערב: צעיר ממוצא אתיופי נמצא ללא רוח חיים. המשטרה אומרת "התאבד" - המשפחה: "נרצח".

למי יש, אם בכלל, אינטרס שלא להגיע לחקר האמת? מכאן, עליי להודות, היחס שלי לנושא מגיע לצומת דרכים. פיצול אחד אומר לי שהנושא הזה, כאוב ככל שיהיה, ראוי לסדרת תחקירים במקומון הרלוונטי, לא חלילה בגלל מוצאו של המנוח - אלא בגלל שמדובר בסיפור עצוב וכואב, אך קטן יחסית, ספק פלילי.

הפיצול השני נוזף בראשון על התמכרותו לאקטואליה "קשה" וטוען כי מהסיפורים הקטנים לכאורה האלה, מורכבת מציאות חיינו לא פחות - ואולי אף יותר - מכל אותם עניינים "חשובים" לכאורה.

אז למה בכל זאת קשה לי עם "המערכת"? כי הציפיות שלי היו שונות: לא ציפיתי מתוכנית תחקירים חדשה שתתמודד עם המוניטין והניסיון בן 23 השנים של "עובדה" למשל, אבל כשמכוונים גבוה - אפשר לפגוע: תראו מה עשתה "המקור" בתוך זמן קצר יחסית, היא הפכה לאחת מתוכניות האקטואליה הבודדות ששומרות על כבודה של הטלוויזיה בזמן שכל האחרים מתרפסים בפני הפריץ (מי שלא ראה את "המהפך" בערוץ 2 ביום שישי האחרון, החמיץ את תמצית הז'אנר שהולך ומשתלט על התקשורת בישראל).

אז חיימוביץ' גזרה על עצמה איזו מין ויפאסאנה של אקטואליה, שבסיומה החליטה שאין סיפורים קטנים. זה לגיטימי כמובן, לפרקים זה אפילו מעניין, ועדיין, כשתוקעים לי תוכנית תחקירים בפריים-טיים, אני מצפה שתהיה מהסוג שכולם ידברו עליו בהמשך אותו השבוע.

עושות זהב

עוד שתי תוכניות הערב שמובלות על-ידי נשים: "בנות הזהב" (22:20, ערוץ 10): עוד אחת מהסדרות הקומיות שלא יקרה לכם כלום אם תצפו בהן, ממש כמו שלא יקרה כלום אם תפספסו: עונה רביעית לסיפורן של "בנות הזהב" שמבוססת על הפורמט האמריקאי המצליח של שנות ה-80. הסדרה הזאת אינה נמוכה, והמשחק טוב מאוד. אז מה הבעיה? שאפילו האמריקאים הבינו שצריך לרענן ושידרגו ל"שוות בקליבלנד".

"הנשים שעושות את אמריקה" (23:45, ערוץ 8): הקול קולה של מריל סטריפ, הגיבורות הן מובילות המאבק לשוויון לנשים בחברה האמריקאית השמרנית. זה מעניין גם בשידור שני.