פרשנות: מערכת הביטחון תנצח בגדול גם הפעם

שרי הממשלה שדנו היום בסיכומים בין האוצר לצה"ל ולמשרד הביטחון לא ראו מסמך כתוב. בין מנכ"ל האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד הביטחון דן הראל, הושגו בעיקר סיכומים בעל-פה. נכון להיום מדובר ברשת מלאה חורים שמאפשרת לשני הצדדים לטעון כי השיגו את כל מה שרצו. שביעות הרצון ההדדית הזאת תעמוד למבחן בהמשך כשהמשבצות הריקות יתמלאו אט-אט בפרטים הקטנים, החסרים. הרושם הוא שכאשר התמונה תתבהר, יתברר, כפי שקרה עם ועדת ברודט, שמערכת הביטחון היא המנצחת הגדולה גם הפעם שמקבלת את מלוא התוספת התקציבית תמורת התייעלות ושינוי מבני מינימלי.

סימן השאלה הגדול ביותר נוגע לפנסיה: ביטול פנסיית הגישור היה המהלך המוצע החשוב ביותר של ועדת לוקר וביטולו הוא ההישג הגדול ביותר של מערכת הביטחון. התחשיבים הפנימיים של לוקר לימדו כי ביטול פנסיית הגישור המשולמת לאנשי הקבע מפרישתם ועד שיגיעו לגיל הפנסיה - למעלה מ-20 שנה - יחסוך למדינה כ-2.5 מיליארד שקל בשנה. לפי הסיכומים החדשים פנסיית הגישור לא תבוטל, אך מספר הזכאים יצומצם בכ-5% ותקופת הפנסיה לנגדים תקוצר בעקבות העלאת גיל פרישתם ל-52-54.

הצדדים המעורבים בהסכם משוכנעים כי בהורדת גיל הפרישה יש גם כדי לחסוך בעלויות הפנסיה שגובהה נקבע בהתאם לוותק של איש הקבע במערכת ולגובה שכרו. באוצר טוענים כי הסיכומים החדשים ישיגו בטווח הארוך חיסכון קטן יותר, 1.5 מיליארד שקל, אך לא מפרטים כיצד הגיעו לסכום הזה וכמה שנים יעברו עד שיתממש.

סימן שאלה אחר נוגע להגברת השקיפות - הדרישה הלא-תקציבית החשובה ביותר של לוקר. הוועדה דרשה לשתף באופן מלא את האוצר ומשרד ראש הממשלה בנתוני התקציב. בסיכומים בין משרדי הביטחון והאוצר דובר שוב ושוב על שקיפות, אבל נראה כי גם הפעם איש לא העמיק ודקדק בפרטים הקטנים.

מה שברור הוא שהאוצר ויתר על הדרישה להתנות את אישור התקציב בהתחייבות לשקיפות - כפי שהציע לוקר. עם זאת, בהיעדר הסכמה והבנה מוחלטת על האופן שבו משרד האוצר ומשרד הביטחון מפרשים את "הסכם השקיפות" נזרע הזרע לריב הבא על ניהול תקציב הביטחון.