השבוע יבוצע במספר אולמות בארץ קונצרט יוצא דופן של תזמורת קמראטה ירושלים, שבו יתארח הרכב הפסנתרים "מולטיפיאנו", שהוקם לפני 4 שנים על-ידי הפסנתרן פרופ' תומר לב (48), שמכהן במקביל כראש בית הספר למוזיקה באוניברסיטת תל-אביב. בנוסף ללב, חברים בהרכב 3 פסנתרנים נוספים מתלמידיו המצטיינים, עובדה שמאפשרת ביצוע יצירות שנדיר מאוד לשמוע על במות.
"ההרכב התחיל בקטן", מספר לב. "הרעיון המקורי היה לאפשר לפסנתרנים הצעירים שלמדו אצלי לקבל ניסיון פרקטי, ולצבור ניסיון בהופעה על במה. במקביל, העובדה שהיינו 4 פסנתרנים איפשרה להציג יצירות שחוברו למספר מקלדות ובקושי בוצעו. מכאן הדברים התפתחו בצורה שקשה היה לדמיין. הקהל הראה התלהבות וסקרנות כלפי ההרכב והיצירות, והבנו שיש כאן משהו יותר גדול ממה שחשבנו. ב-4 שנות הקיום של ההרכב כבר היינו בשמונה סיורים בחו"ל, כולל המזרח הרחוק, אמריקה הדרומית, ארה"ב ואירופה. לא מזמן חזרנו מלונדון, שם הקלטנו קונצ'רטי של מוצרט עם התזמורת הקאמרית האנגלית. השנה נופיע גם עם מספר תזמורות שונות בארץ".
- מאיפה יש לתזמורות כסף לשלם ל-4 פסנתרנים, שזקוקים גם ל-4 פסנתרים מעולים?
"החלק היקר בתיקצוב הוא הכלים. לצורך זה הקמתי באוניברסיטת תל-אביב קרן שמסייעת לפעילות של ההרכב. הקרן מכסה את כל מה שקשור בשכירת הכלים, השינוע שלהם, הכיוון שלהם וכדומה. מדובר ב-4 פסנתרי כנף קונצרטיים מעולים של 'סטיינווי', כך שעבור התזמורות מדובר בחיסכון משמעותי. לולא התמיכה הזו היינו מתכננים תוכניות נפלאות, אבל נשארים בבית".
- איך זה שאין הרכבים דומים בעולם?
"קודם כל בגלל העניין הטכני. הרכב כזה דורש לוגיסטיקה מורכבת ויקרה. שנית, בגלל שהוא מציב קושי גדול גם בפני הנגנים. זה אתגר רציני עבור 4 פסנתרנים להשיג אחדות ולנגן אקורד מדויק יחד בדיוק באותו זמן. בנוסף, צריך לדאוג גם לוויסות צלילי כדי שהתוצאה לא תישמע כמו רעש. למיטב ידיעתי אנחנו כיום אחד ההרכבים היחידים מסוגו בעולם".
- זה נשמע שאתה מעורב בהרכב הזה ברמה מאוד אישית.
"עבורי 'מולטיפיאנו' הוא הפתעה של אמצע החיים. בשלב מסוים בחיי איבדתי עניין בבמה, וכמעט הפסקתי להופיע. ואז קרה הדבר הזה. להיות על במה עם התלמידים שלי, צעירים שאני גידלתי, זה כמו לנגן עם הילדים שלי. זה חיבר עבורי הרבה אהבות - לבמה, להוראה, לעיבוד, לעבודה משותפת עם נגנים צעירים מלאי אנרגיה, וגם למציאת רפרטואר נדיר שלא בוצע בעבר בגלל הקשיים הלוגיסטיים. 'מולטיפיאנו' החזיר לי את שמחת הבמה".
הרפתקאות רפרטואר
חברי "מולטיפיאנו" יופיעו השנה עם 3 תזמורות ישראליות. בימים אלה הם מופיעים עם תזמורת הקאמרטה ירושלים, בקונצרט בו משתתפים 3 מתוך 4 הפסנתרנים ברביעייה; באפריל יופיעו עם תזמורת חיפה; וביוני ינגנו עם תזמורת נתניה - הקאמרית הקיבוצית. בניגוד למקובל עם סולן יחיד, שבדרך-כלל מופיע רק באחת מבין היצירות המבוצעות בקונצרט, ינגנו חברי ההרכב לצד התזמורות לאורך הקונצרט כולו.
לב מציין כי אחד הדברים המעניינים ביותר בהרכב החדש הוא הרפתקאות הרפרטואר שהוא מספק. "חיפוש הרפרטואר נעשה בכמה צירים", הוא אומר. "הראשון הוא למצוא יצירות לא מוכרות, שחוברו במקור להרכב של כמה פסנתרים. השני הוא למצוא קטעים מיצירות שלא הושלמו, ולהשלים אותן לכדי ביצוע. השלישי הוא לעבד להרכב של מספר פסנתרים יצירות קיימות, שנכתבו במקור להרכבים אחרים".
בקונצרט הקרוב יבצע ההרכב עם תזמורת קאמרטה ירושלים עיבוד מסוג זה. מדובר ביצירה נשכחת מאת המלחין השוויצי פרנק מרטין, מחשובי מלחיני המאה ה-20 באירופה. שמה של היצירה הוא "סימפוניה קונצ'רטנטה", שם מקובל בספרות הקלאסית ליצירה לתזמורת סימפונית עם מספר סולנים. היא נכתבה במהלך מלחמת העולם השנייה, ותבוצע בגרסה חדשה בבכורה עולמית.
"היצירה הזו נכתבה במקור להרכב נדיר של נבל, צ'מבלו, פסנתר ושתי תזמורות מיתרים", אומר לב. "זו יצירה סוערת ודרמטית, שנחשבה בזמנו כאחת מיצירות המופת של דור המלחמה. אבל הרכב הכלים הייחודי שלה יצר בעיות אקוסטיות בלתי פתירות, ולכן היא נשכחה וכמעט שאינה מבוצעת כיום".
האזנה ליצירה של מרטן בגירסה המקורית (הזמינה ביו-טיוב) מגלה מוזיקה יפיפיה, מרתקת, שמשלבת בין השפה המודרנית של ראשית המאה ה-20 לבין המסורת הרומנטית. היצירה כתובה בשני פרקים, ואורכה הכולל כ-23 דקות.
לב והמנצח אבנר בירון החליטו להחזיר את יצירתו של מרטן אל הבמה בלבוש חדש, שבו שלושת הסולנים המקוריים מוחלפים ב-3 פסנתרי כנף מודרניים. "התוצאה היא קונצ'רטו חדש, שכתוב ל-3 פסנתרים ושתי תזמורות מיתרים. בהרכב זה, הוא ניתן לביצוע בלי בעיות אקוסטיות", אומר לב. "מבחינתי הביצוע הזה יהיה סגירת מעגל, כי כילד שמעתי אותו בגירסה המקורית עם תזמורת ירושלים, ואימי ניגנה את תפקיד הצ'מבלו".
- איך אפשר להשיג בפסנתר את הצבעים השונים של הכלים המקוריים?
"זה באמת היה האתגר בעיבוד ליצירה הזו - לכתוב ל-3 כלים זהים ועדיין לשמור על גיוון. בהוצאת התווים של מרטן מאוד התלהבו מהרעיון, וביקשו שנקליט את הביצוע. אם העיבוד ימצא חן בעיניהם הם יוציאו את העיבוד גם בגירסא רשמית, כדי שאפשר יהיה לבצע אותו בתדירות גבוהה יותר".
בנוסף לקונצ'רטו של מרטן יבוצעו בקונצרט יצירות מאת באך (הקונצ'רטו לפסנתר יחיד ב-רה מינור) ומוצרט (הקונצ'רטו לשני פסנתרים).
הקונצרטים יבוצעו ברחובות (19.11), תל-אביב (20.11) וזכרון יעקב (21.11). פרטים מלאים באתר הקאמרטה הישראלית ירושלים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
