הקרב האבוד של אמיר לוי: הצצה אל מאחורי הקלעים

הדרמה שהתחוללה באוצר סבב הדיונים על תקציב הביטחון יצרה מתח רב מאוד בצמרת האוצר - וכעת הכל מתפרץ החוצה

אמיר לוי / צילום: תמר מצפי
אמיר לוי / צילום: תמר מצפי

ערב ההצבעה הסופית על תקציב המדינה בכנסת, ערך אתמול (ד') שר האוצר משה כחלון תדרוך לכתבי האוצר. כחלון ישב בקצה השולחן, לשמאלו הממונה על התקציבים אמיר לוי ולימינו מנכ"ל האוצר שי באב"ד. לא רבים מחוץ לאוצר היו מודעים למה שהתחולל בשבועות האחרונים מאחורי החזית האחידה שהפגינה אתמול אותה שלישייה.

כשנכנס כחלון לתפקיד היו רבים שהעריכו כי בכוונתו להחליף את לוי שמונה על ידי השר הקודם יאיר לפיד. הדעה המקובלת הייתה כי כחלון יאפשר ללוי לסיים את התקציב ולאחר מכן ימנה במקומו כלכלן מאנשי אמונו. ואולם, בחודשים הראשונים לעבודתם התפתחה בין כחלון ללוי מערכת יחסים קרובה והדוקה ולוי נחשב לבעל השפעה רבה בסביבתו של השר. בשבועות האחרונים החלו להישמע קולות חריקה. זה החל בפרסומים שהאשימו את כחלון כי הפקיר את יושבת ראש רשות החשמל ונטש את משק החשמל, בשעה שלשר לא הייתה כל מעורבות במהלכי ההדחה של היו"רית או בשינוי המבני ברשות החשמל. בסביבתו של כחלון היה מי שחשד כי גורמים בדרג המקצועי באוצר עומדים מאחורי הפרסומים, גם אם לא היה לכך בסיס עובדתי.

חריקה נוספת נרשמה סביב ועדת ששינסקי 2. לוי, חבר בצוות הארבעה שמונה לבחון את טענות כיל, היה שותף למתווה שבו הייתה אמורה כיל לקבל פחת מואץ ותמריצים לבצע השקעות חדשות במפעליה. אבל כחלון דחה את המתווה הזה על הסף והאוצר נאלץ להודיע ברגע האחרון למשרד ראש הממשלה על נסיגתו מהסיכומים.

נדמה כי הדיונים על תקציב הביטחון הביאו את המתיחויות הפנימיות לשיא חדש. במשך שלושה חודשים ניהל לוי את המו"מ מול מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל, אך השיחות נקלעו למבוי סתום בנושא הפנסיה. הראל התעקש על מודל הפרישה שהציע האלוף חגי טופולנסקי, ואילו לוי דרש שינויים מרחיקי לכת במודל. בשלב כלשהו החליט כחלון שנמאס לו והחליף את לוי במנכ"ל משרדו שי באב"ד. המנכ"ל הצעיר הגיע במהירות רבה לשורת הסכמות עם הראל שנוסחו בראשי פרקים. באב"ד ויתר לראשי מערכת הביטחון וצה"ל בנושא החשוב ביותר מבחינתם - שמירת זכויות הפנסיה לבכירים. בתמורה הוא קיבל קיצוץ במספר הזכאים לפנסיה (על ידי "אזרוח" של תקנים), באורך תקופת הפנסיה של הנגדים (העלאת גיל הפרישה ל-53) והבטחות כלליות לשקיפות ולשינויים מבניים. לוי סבור כי הוויתורים האלה לא היו מושגים אלמלא התעקשותו, אך מבחינת כחלון היה זה באב"ד שסיפק את הסחורה.

מערכת הביטחון לא הייתה ברשימת הנושאים שכחלון הבטיח לעשות בהם טיפול שורש, והסיכון הפוליטי הכרוך בעימות עם צבא העם היה הדבר האחרון שכחלון רצה. אבל השאלה שנותרה פתוחה היא האם הדרג המקצועי באוצר יסכים לקבל את הוויתורים. לוי, לפי יותר מגורם אחד, מתח בדיונים הפנימיים ביקורת קשה על הסיכומים. בתקשורת פורסמו דיווחים על כך שבאוצר לא מרוצים מהעובדה שלא נעשה טיפול של ממש ב"כסף הגדול", או במילים אחרות בפנסיית הגישור הנדיבה שמקבלים פורשי מערכת הביטחון. בסביבתו של כחלון, ואפילו במשרד ראש הממשלה, חשדו בלוי כי הוא מתדרך עיתונאים נגד הסיכומים, שוב נדגיש ללא הוכחה.

עם כל הכעס על לוי, בשורה התחתונה אף שר אוצר אינו יכול להתעלם מהתנגדות הדרג המקצועי למהלך כה מהותי. אלא שכאן קיבלה הפרשה תפנית נוספת, כשדווקא סגנו של לוי לענייני ביטחון, נוח הקר, תמך בסיכומים וסמך עליהם את ידיו. הקר הוא אדם ערכי ופקיד מוערך הנחשב למומחה בהא הידיעה לתקציב הביטחון. בעבר אף נשלח לשנת לימודים במכללה לביטחון לאומי במימון האוצר על מנת להתמחות בתפקיד. לתמיכתו בעמדת הדרג הפוליטי והמנכ"ל היה משקל רב בעיני השר. העובדה שהקר לא יישר קו עם הממונה עליו היא כלשעצמה דרמה לא קטנה במקום רגיש כמו אגף התקציבים.

לוי שהבין כי הפסיד במערכה, הוכיח יכולת מרשימה להתיישר עם המערכת ולא היסס לצאת להגנת הסיכומים עם משרד הביטחון בראיונות לתקשורת. "אחרי שנתיים של התדיינויות עם מערכת הביטחון, אני חושב, אני מרגיש, שפעם ראשונה גם שם יש את ההבנה שכדאי לעשות את הרפורמות האלה", אמר השבוע בראיון לתוכניתו של רינו צרור בגל"צ. לוי מנה את הישגי האוצר: "שקיפות, יישום ועדת גורן וקיצור שירות החובה לשנתיים וחצי", תוך שהוא מציין בדיפלומטיות גם "שינוי במערך הגמלאות" והתעקש להבהיר לצרור כי הוא רואה בעצמו אחראי לכך שהסיכומים יבוצעו הלכה למעשה.

"אני צריך להיות אחראי שזה יקרה, ברור שמערכת הביטחון היא זו שצריכה ליישם, והעובדה שהסיכום התקציבי הוא מותנה - קרי 56 (מיליארד שקל, ע"ב) פלוס 3 - זה בדיוק מהסיבה שאנחנו רוצים לוודא שהמהלכים האלה יחוקקו ויקרו", אמר לוי.

 

ומה הלאה? בהחלט ייתכן שהניצוצות של השבועות האחרונים הם תוצאה של המתח הרב שהצטבר בלשכה ובאגף התקציבים במהלך מאבקי התקציב והם יכבו בסופו של דבר. הצדדים ישובו לעבוד ביחד כבעבר ולוי ישקם את מעמדו בלשכת השר. אבל ייתכן, כפי שטוענים קולות הולכים ורבים, שיחסי כחלון והממונה על התקציבים שלו מגיעים עכשיו אחרי אישור התקציב לשלב הפרידה. לוי עצמו מעוניין מאוד להמשיך בתפקיד, אבל אם זה לא יקרה - הוא כבר הכין מורשת פיסקלית: הנומרטור, או כללי ניהול התקציב הרב-שנתיים שאושרו במסגרת חוק ההסדרים, יטביעו לדעתו חותם על ניהול התקציב. בהופעותיו הפומביות האחרונות התייחס לוי לנומרטור כאל ציון דרך היסטורי בסימן חמש: הנומרטור של 2015 מצטרף לדעתו לתוכנית הייצוב של 1985 ולכללים הפיסקליים של 2005.

בסביבתו של כחלון אמרו היום ל"גלובס" כי לוי ממשיך לעבוד כרגיל תוך שיתוף פעולה מלא עם לשכת השר. מאמיר לוי נמסר כי "סיכום תקציבי עם משרד הביטחון, כמו סיכום תקציבי עם כל משרד אחר, נעשה ע"י אגף התקציבים בהובלה ובאחריות מלאה של הממונה על התקציבים. כמו בכל מו"מ ישנן דעות מקצועיות שונות בצוות המקצועי, ואני מעודד אותם להביע אותן לאורך התהליך על מנת שנוכל להגיע לתוצאה הטובה ביותר. ההסכם שהגענו אליו היה לאחר מו"מ מקצועי וארוך שנמשך מספר חודשים, ואני עומד מאחוריו באופן מלא ושלם איתו. מדובר בהסכם הכולל שינויים מבניים משמעותיים אשר יביא להתייעלות משמעותית מצד אחד, ולחיזוק המערכת מן הצד השני".