"הייתי יועץ של ג'יבריל רג'וב, אני חבר של שפיגלר, אני נקי"

ביום רביעי האחרון חזר ז'רום שמפיין לשווייץ. את פניו קיבל, כמה מפתיע - מזג אוויר מושלג. ציריך היא בסיס האם הנוכחי של הצרפתי בן ה-57, לשעבר כתב כדורגל עולמי במגזין "פראנס פוטבול", שבין 1983 ל-1998 ניהל קריירה דיפלומטית משגשגת בשגרירויות צרפת בעומאן, קובה, לוס אנג'לס וברזיל, לפני שהמשיך ל-11 שנים סוערות בפיפ"א תחתיו של הנשיא היוצא והמושמץ ספ בלאטר. 11 שנים במהלכן עלה בסולם הדרגות של הארגון העולמי, עד לכדי תפקיד מנהל היחסים הבינלאומיים - לפני שעזב/הועזב בטריקת דלת.

שמפיין מתגורר כיום במרחק 5 ק"מ בלבד ממשרדי המטה של פיפ"א, אליהם הוא שואף לחזור בקרוב כמחליפו של בלאטר - לאחר הבחירות לנשיאות שייערכו ב-26 בפברואר. אותן בחירות לא מתוכננות, שהן תולדה של פרשות השחיתות האחרונות בפיפ"א שפוצצו בקול תרועה במאי האחרון על-ידי ה-FBI והרשויות בשווייץ - והובילו את בלאטר להודיע על התפטרות מהפוזיציה אותה הוא החזיק מאז 1998.

מסתמן כי ירוצו מול שמפיין ארבעה מועמדים נוספים. המשימה שלו להתיישב על הכיסא מספר 1 של הכדורגל העולמי, להשיג רוב בקרב 209 התאחדויות הכדורגל ברחבי העולם שישתתפו בהצבעה, ביניהן ישראל, ולהתחיל לבצע שורת רפורמות - כולל שינויים כלכליים מהותיים בענף הספורט הפופולרי מכולם - נראית קשה עד בלתי אפשרית. לכן, הקמפיין של שמפיין נמצא בעיצומו, והוא מכתת רגליו בכל רחבי הגלובוס. אני תופס אותו לראיון טלפוני בבוקר יום חמישי, פחות מיממה לאחר ששב ממסע גיוס קולות בדנמרק, בריטניה, אתיופיה. "זה הדבר הכי חשוב שיש לי לעשות כרגע, לא?", הוא צוחק, ואז מתחיל לירות באנגלית מושלמת עם מבטא פרנקופילי קליל את עיקרי הפילוסופיה שלו.

פרק 1: סוציאליזציה בעולם של גלובליזציה

"הגלובליזציה המואצת שהתרחשה בעולם עשתה שירות טוב מאוד לכדורגל", הוא פותח. "הכדורגל הפך לספורט מספר 1 בעולם ללא שום ספק. במדינה כמו ניו זילנד יש היום יותר שחקני כדורגל מאשר ראגבי. תסתכל על ארה"ב: במונדיאל האחרון בברזיל, למשחקים כמו ארה"ב-בלגיה וארה"ב-פורטוגל הייתה כמות צופים כפולה מאשר הממוצע שנרשם לסדרת גמר ה-NBA. ל-64 משחקי הגביע העולמי נרשמו 26 מיליארד צופי טלוויזיה במצטבר. הכדורגל הרוויח הרבה מאוד מהגלובליזציה בכל הקשור לחשיפה וכסף, אבל באותה נשימה הגלובליזציה יצרה בכדורגל את אותה בעיה ממנה סובלת החברה המערבית: העשירים מקבלים הכל, והופכים לעשירים יותר; אלו שאין להם כלום נשארים באותו מצב מדכדך; ומעמד הביניים בכדורגל, כמו מעמד הביניים בכל אספקט כלכלי אחר - סובל. אצלכם בישראל, למשל, יש את מחירי הדיור בתל-אביב, את יוקר המחייה. בכדורגל, המצב עכשיו הוא ש-20 המועדונים האמידים בעולם מכניסים 6.2 מיליארד אירו בשנה, ומצד שני יש לך התאחדויות מקומיות ברחבי העולם ששורדות עם הכנסות של 2 מיליון אירו בלבד בשנה. זה פשוט לא הגיוני.

"לפני 26 שנה אירופה אמנם הופרדה על-ידי חומת ברלין, אבל הכדורגל היה תחרותי: למועדון כמו סטיאווה בוקרשט הייתה אפשרות לזכות בגביע האלופות ב-1986, למועדון כמו הכוכב האדום בלגרד ב-1991. מועדונים מנורבגיה ושבדיה יכלו להגיע לרבע גמר הצ'מפיונס ליג בשנות התשעים. היום זה לחלוטין לא אפשרי לכל מעמד הביניים של הכדורגל האירופי, נניח לקבוצות כמו אייאקס אמסטרדם, או הקבוצה שאני אוהד בצרפת, סט. אטיין.

"מה שאני מציע זה דבר פשוט: להתחיל לצמצם את הפערים בין אירופה ליתר העולם. בפרבר הקטן של ציריך שבו אני גר יש שישה מגרשי כדורגל - יותר מאשר בכל קונגו, המדינה השנייה הכי גדולה באפריקה עם 70 מיליון תושבים. הפערים הם גם בתוך אירופה עצמה - תסתכל על צרפת: התקציב של פ.ס.ז' הוא 500 מיליון אירו, והתקציב השני בגובהו, של אולימפיק ליון - הוא בערך מחצית מהסכום. אז כן, יש לנו בעיה ענקית. וכן, זו האחריות של פיפ"א להגיד שיש בעיה. בכל תחום בחיים, אם יש לך בעיה אבל אתה לא מודה בה - אז ברור שהבעיה תחמיר. לכן, אם אבחר לנשיאות - אני רוצה להקים באופן מיידי כוח משימה שייבחן כיצד לצמצם את הפערים הכלכליים. יש הרבה פתרונות אפשריים: אפשר ליצור חוקים שיחייבו שיתוף של יותר שחקני בית; אפשר לייצר מנגנון סולידריות, במסגרתו הליגות הגדולות יפרישו נתחים מההכנסות שלהן לליגות קטנות יותר - כי מה שקורה עכשיו זה שהקבוצות האנגליות, למשל, גם אלו מהדרג השני בפרמיירליג - קונות כל דבר שזז, פשוט כי הן יותר מדי עשירות.

"אני מדבר עם הרבה אנשים שאומרים לי, 'ז'רום, אתה צודק, הניתוח שלך נכון, אבל מה אפשר לעשות'? לאנשים כאלו אני נותן את הדוגמה של ספרד: היא הייתה הליגה היחידה מבין חמש הליגות הבכירות באירופה שבה הקבוצות מכרו את זכויות השידור שלהן באופן פרטי. וככה ריאל מדריד וברצלונה הכניסו כל אחת 140 מיליון אירו בשנה מטלוויזיה, בעוד המועדון הכי עני, אלמרייה - הביא רק 14 מיליון אירו. אבל בליגה הספרדית הבינו שאם הם רוצים יותר שוויון שיהפוך את הליגה ליותר אטרקטיבית - הם חייבים לשנות את זה. ועכשיו הזכויות שם נמכרות באופן קולקטיבי. מה שאני בא להגיד, זה שברור שיהיו התנגדויות רבות לתוכניות שלי, ואני יודע שהן יהיו מסובכות לביצוע - אבל אפשרי בהחלט ליישם אותן".

- אני לא רואה את ראשי הפרמיירליג, שגם ככה חותכת חלק מההכנסות שלה לטובת הליגות הנמוכות באנגליה - מיישרת קו עם תוכניות כאלו.

"אנגליה היא דוגמה מצוינת, כי כ-15% מההכנסות של הפרמיירליג אכן מוזרמות לקבוצות מליגות נמוכות יותר. אבל 9% מתוך הסכום מוקדש לקבוצות שיורדות מהפרמיירליג (מנגנון המכונה 'דמי צניחה' - ש"ב); מתוך ה-6% שנשאר - 3% בלבד הולך לקבוצות אחרות מהליגות 2-4 באנגליה; ורק 3% נוספים - לכדורגל החובבני באנגליה. אז ברור שהחלוקה הזאת לא נכונה. יש נקודה נוספת שצריך לבחון אותה: הפרמיירליג מוכרת את זכויות השידור שלה בהודו עבור 44 מיליון דולר לשנה. כמה כסף מזה חוזר לכדורגל בהודו? אפס! זוהי סוג של שיטה להוציא כסף מתוך מדינה מבלי לתגמל אותה בחזרה. אני מאוד אוהב את הכדורגל האנגלי, אבל אנחנו חייבים לפתור את הנושא הזה".

- ז'רום, אתה סוציאליסט?

"אנחנו יודעים שחברה קפיטליסטית בריאה יכולה להתפתח רק אם היא מעניקה הזדמנויות שוות להרבה אנשים. בשנה שעברה בליגה הרומנית הראשונה פשטו את הרגל שש מתוך 18 הקבוצות - למה זה קרה? קודם כל בגלל שאין מספיק כסף בכדורגל הרומני. אני לא סוציאליסט, אבל אני חושב שתוצר הגלובליזציה של הכדורגל צריך להתחלק באופן טוב יותר. אני אתן לך עוד דוגמה: ביוני ברצלונה שיחקה בגמר ליגת האלופות נגד יובנטוס. לפני חודש אופ"א חשפה את התמלוגים ששילמה למשתתפות במפעל - יובנטוס הפסידה בגמר, אבל קיבלה כסף גבוה בעשרות אחוזים מזה של ברצלונה (89.1 מיליון אירו לעומת 61 מיליון- ש"ב). בעיניי זה מזעזע, כי לדעתי מה שחשוב זה מה שאתה משיג על המגרש. אבל הבעיה היא קונספט חלוקת הכסף - עניין ה-Market Pool, שמתעדף קבוצות ממדינות עם שווקי טלוויזיה חזקים יותר. זה בסמכותה של אופ"א לשנות את השיטה הזאת, אבל אני חושב שהדבר הזה הכרחי. כשפ.צ באזל מדיחה קבוצות אנגליות מאירופה כמו שקרה בשנים האחרונות - עדיין היא מקבלת הרבה פחות כסף מהן. זה אבסורד".

- לפיפ"א יש יתרות מזומנים של קרוב ל-1.5 מיליארד דולר. למה הארגון צריך להחזיק כל כך הרבה כסף, ומה אתה מציע לעשות עם הקופה?

"ב-2001 הייתי בפיפ"א כשהיא הייתה במשבר כלכלי, ואז בדיוק התרחשו גם הפיגועים במגדלי התאומים. חודש לאחר הטרגדיה בניו יורק, חברת הביטוח שביטחה את מונדיאל 2002 ביפן ודרום קוריאה, דרשה להכניס בפוליסה סעיף כיסוי לפעולות טרור. בנקודה הזאת, בלאטר חשב שצריך להפסיק לבטח את המונדיאלים - אבל להגדיל את הרזרבות הכספיות בכל מעגל ארבע-שנתי שבסיומו מתקיים גביע העולם, על מנת להיערך להתרחשויות לא צפויות. כיום כבר בלתי אפשרי לבטח את המונדיאל, המחיר פשוט גבוה מדי.

"ללא קשר, אני חושב שאנחנו בהחלט יכולים להשתמש בחלק מהיתרות. אם איבחר, אבנה תוכנית להקמת 400 מגרשים כדורגל חדשים עם דשא מלאכותי ברחבי העולם. כל מגרש כזה עולה בסביבות 600 אלף אירו, כלומר במכפלות זה יוצא 240 מיליון אירו. אבל כמובן שאם אתה בונה תוכנית נרחבת כל כך, אתה יכול להשיג מחירים אפילו טובים יותר. זה לא מאוד מסובך להשתמש ביתרות - צריך למצוא את מומחי העסקים הטובים ביותר, ולפיפ"א יש את היכולת לשכור שירותים של אנשים כאלו - כדי לבנות תוכנית טובה. אפשר גם לקצץ בהוצאות של פיפ"א בכ-5%. אם לארגן מונדיאל עולה 2 מיליארד דולר - אני בטוח שאפשר יהיה להפיק טורניר באותה איכות בדיוק גם עם 5% פחות, ולחסוך 100 מיליון דולר. עם סכום כזה אני יכול לבנות כ-150 מגרשים חדשים".

 פרק 2: אל תיגעו לי במונדיאל

"חלק מהמועמדים האחרים לנשיאות פיפ"א מציעים להגדיל את המונדיאל מ-32 נבחרות ל-40. זה הולך לייצר הרבה בעיות, ואני לחלוטין מתנגד", אומר שמפיין, שמתכוון בעיקר לג'יאני אינפנטינו, מזכ"ל אופ"א השווייצרי-איטלקי, שהוא ה"פלאן-בי" של הקונפדרציה האירופית להריץ מישהו לנשיאות בפיפ"א (במקום המועמדות המתמוטטת של מישל פלאטיני, שנחקר בימים אלו). הסיטואציה בפיפ"א אמנם מאד הפכפכה - אבל לפחות נכון להיום - נחשב אינפנטינו למועמד בולט לרשת את בלאטר.

"אני לחלוטין מסכים עם הדברים שאמר לא מזמן ארסן ונגר, מאמן ארסנל", מחדד שמפיין, "אנחנו חייבים להשאיר את גביע העולם כמו שהוא. גם כי מונדיאל של 40 נבחרות יהיה הרבה יותר יקר ומורכב מבחינה ארגונית, וגם כי השיטה הנוכחית היא מבחינתי הפורמט הספורטיבי המושלם. גם צריך לזכור שהלו"ז הבינלאומי של כדורגל הנבחרות כבר היום צפוף הרבה יותר מדי. אנחנו חייבים להגן על הליגות, המועדונים והשחקנים, לשמור על האינטרסים שלהם קודם כל".

פרק 3: פחד, תיעוב וסקנדלים

- פרקליטיו של פלאטיני טענו השבוע כי ועדת האתיקה של פיפ"א תבקש להשעות אותו לכל החיים מפעילות בכדורגל. מה דעתך על האפיזודה סביבו?

"תקשיב, עורכי הדין של אדם X או אדם Y יכולים להגיד מה שהם רוצים, כי אנחנו חיים בדמוקרטיה. יש שני מישורים בהם העניין מתנהל - חקירה של משרד המשפטים השווייצרי, וחקירה של ועדת האתיקה של פיפ"א. אל תצפה ממני להגיב על הנושא לפני שיש תוצאות קונקרטיות".

- אז לא נדבר על פלאטיני, אבל במונחים כלליים - אתה לא חושב שיש בעיית שחיתות מובנית בפיפ"א?

"כמובן שיש. פיפ"א מורכבת מ-209 התאחדויות מקומיות, אבל בפועל מי שמחזיק בכוח הדומיננטי בכדורגל העולמי הן דווקא הקונפדרציות היבשתיות. הן משחקות תפקיד משמעותי - אבל הן לא חברות בפיפ"א בצורה ישירה. לדוגמה: אם אתה בוחן את החקירות של משרד המשפטים האמריקאי - הן מתמקדות בשתי קונפדרציות יבשתיות: CONMEBOL של דרום אמריקה ו-CONCACAF של מרכז אמריקה, צפון אמריקה והקאריביים - סביב טורנירים שהן ארגנו וחוזי טלוויזיה ושיווק שהן היו מעורבות בהן. הקונפדרציות האלו מצד אחד עצמאיות ומסרבות לקבל תכתיבים מפיפ"א, ומצד שני יש להן השפעה ישירה על פיפ"א (כיוון שחלק מנציגיהן חברים בוועד המנהל של פיפ"א - ש"ב), כך שהמתח הזה מייצר בעיה. הפתרון בעיני הוא להעניק יותר כוח ושליטה על הטורנירים להתאחדויות המקומיות, שהן הבעלים האמיתיים של פיפ"א".

לגבי הוועד המנהל של פיפ"א - אותה קבוצה סגורה של עשרים ומשהו נציגים שמתוכם יצאו בשנים האחרונות החשודים ב"מכירת" קולות בהצבעות לבחירת מארחות המונדיאלים - הרי ששמפיין מעוניין להכניס לתוך הוועד "נציגות קבועה של ליגות, מועדונים ושחקנים", בתקווה שאלו לא ייתנו לשחיתות לפשות. "צריך לזכור שאף רגולציה לא יכולה להיות מושלמת במובן אחד: בסופו של דבר אנחנו מדברים על בני אדם. זה לא חוקי לשחד אנשים במדינה שלי, שווייץ, וגם במדינה שלך זה לא חוקי. ובכל זאת, זה קורה. אם נדאג שההתאחדויות ינהלו את עצמן טוב יותר, ואנשים ייבחרו לתפקידים בפיקוח טוב יותר - אפשר יהיה לצמצם את התופעה".

- למה החלטת לעזוב את פיפ"א ב-2010?

"לא החלטתי לעזוב את פיפ"א - פוטרתי. יש הבדל. נדחקתי החוצה על-ידי מוחמד בין חמאם הקטארי, נשיא קונפדרציית אסיה בעבר - שלא אהב את היוזמה שלי לארגן בחירות דמוקרטיות בהתאחדויות של ירדן וכוויית; נדחקתי גם על-ידי מר פלאטיני, שהיה בנקודה הזאת קרוב מאוד לבין חמאם, ולא אהב את היוזמות של מר בלאטר לשינויים בכדורגל האירופי, לדוגמה חוק ה-6+5 (שאמור היה להכריח קבוצות לעלות בהרכב הפותח עם שישה שחקנים מקומיים - ש"ב). אופ"א תקפה אותי, והסיטואציה הפוליטית, ואני מבין טוב בפוליטיקה - פשוט לא אפשרה לי להישאר".

- אחרי שעבדת בצמוד לבלאטר במשך 11 שנה - אתה יכול להגיד שהוא עשה עבודה טובה עבור הכדורגל העולמי?

"אני מכיר את כל תיאוריות הקונספירציה, אבל ההיסטוריה נוטה לשנות את הדרך בה אנחנו תופשים אנשים. כשהנשיא קרטר עזב את הבית הלבן ביקרו אותו, אבל כיום התקופה שלו נמדדת אחרת לגמרי. אני בטוח ב-100% שכך יהיה גם עם בלאטר - הוא עשה המון בשביל הכדורגל לקידום הענף, הביא את המונדיאל לאפריקה, פיתח את כדורגל הנשים. כמובן שהוא גם עשה טעויות. ברור שהוא התקשה לשלוט על כל הרבדים השונים של פיפ"א, אבל ככה זה כשאתה אחראי על ארגון כל כך גדול".

פרק 4: ישראל, פלסטין, סכסוך מנוהל

מכבי נתניה, ג'יבריל רג'וב, עופר עיני, שמעון פרס, אפילו צביקה ורשביאק - השליטה של שמפיין במתרחש בסצינה המקומית היא די פנומנלית, וכמובן מפתיעה מאוד. "יש לי קשר מיוחד למדינה שלכם", הוא מודה. "אשתי יהודייה-אמריקאית. המשפחה שלה הגיעה מאוקראינה, וחלקה נרצח על-ידי הנאצים. מרדכי שפיגלר הוא חבר שלי. אני מכיר את עופר עיני, אני מכיר את כל היו"רים של ההתאחדות שלכם מאז גברי לוי".

- מה דעתך על מצבו הנוכחי של הכדורגל הישראלי?

"לדעתי, האתגר הגדול ביותר שלכם הוא כזה: באסיה אתם מוחרמים, אז אתם לא יכולים לשחק, והפעם היחידה שהגעתם למונדיאל הייתה דרך אסיה ב-1970. עכשיו אתם באירופה, אז המשימה שלכם היא להגיע לטורניר גדול, ובשביל זה צריך לשפר את הליגה, את המועדונים, לגדל יותר שחקנים מקומיים, להפוך את הליגה ליותר תחרותית. אני מאוד מתרשם מההתקדמות שלכם, יש לכם פוטנציאל גדול, רואים את זה גם באצטדיונים החדשים שהקמתם".

שמפיין מכיר מקרוב את המצב הפוליטי באיזור, את הסכסוך המנוהל. אבל הוא מצביע על עובדה אחרת: הכדורגל הישראלי מהווה כר פורה לדו-קיום נדיר. "ישראל היא פסיפס אנושי מדהים. היה לנבחרת שלכם משחק מול קרואטיה לפני כמה שנים בו שלושה ערבים עלו בהרכב (טאלב טוואטחה, בירם כיאל ועיאד חוטבא - ש"ב), וכל הנבחרות הצעירות שלכם מלאות ביהודים וערבים שמשחקים יחד. אני מסתכל על מועדונים כמו מכבי חיפה, הפועל ת"א, מכבי נתניה - שחקנים משני העמים שמשתפים פעולה, קהילות אוהדים מעורבבות - זה מאוד יפה".

הוא קרוב מאוד לפלסטינים - ואף שימש בתחילת העשור הנוכחי כיועצו של ג'יבריל רג'וב, ראש ההתאחדות הפלסטינית. הוא החל לעבוד בפיפ"א בדיוק כשהפלסטינים הוכרו לראשונה כחברים בפיפ"א ב-1998. "ב-2006 נסגר מטה ההתאחדות הפלסטינית בעזה, ובאותה העת החלטנו להתחיל לבנות מתקנים בגדה המערבית ולפתח קהילת כדורגל פלסטינית חזקה", מספר שמפיין.  כיום הכדורגל הפלסטיני, לפחות בגדה המערבית - נמצא במצב טוב. יש להם התאחדות שפועלת היטב, 12 אצטדיונים, ליגה מקצוענית, ליגת נשים. ההתקדמות שלהם בשנים האחרונות היא מדהימה".

כמובן שלא הכל ורוד. כמו תמיד עם ישראלים ופלסטינים - העניינים בסוף מסתבכים. למשל, "ב-2011 ז'אק רוג, אז נשיא הוועד האולימפי, הגיע לאיזור בניסיון להשתמש בספורט על מנת ליצור גשר בין העמים. היו לנו שלוש פגישות בין הוועד האולימפי הפלסטיני, כאשר אני השתתפתי כנציג התאחדות הכדורגל הפלסטינית - לוועד האולימפי הישראלי. מהצד שלכם הנציגים היו צבי ורשביאק ואפרים זינגר, שאפילו הגיעו לרמאללה. היו מספר הסכמות על שיתופי פעולה". אבל אלו לא ממש החזיקו מעמד, בגלל המצב המורכב פה.

- מה חשבת על המהלך של ג'יבריל רג'וב במאי האחרון בקונגרס פיפ"א לנסות להשעות את ישראל מהכדורגל הבינלאומי?

"למיטב הבנתי - המטרה האמיתית שלו הייתה לייצר סיטואציה טובה יותר עבור הכדורגל הפלסטיני, למצוא פתרונות. אתה בטח זוכר שבלאטר נפגש עם נתניהו ועם אבו מאזן לפני הקונגרס במאי שנעשה בו המהלך הפלסטיני - ומאז באמת החלו להימצא הפתרונות: יותר כדורגלנים יכולים לצאת היום מעזה על מנת לשחק בנבחרת פלסטין; לאחרונה התקיים מרתון בבית לחם שהורשו להשתתף בו גם תושבים מעזה; באוגוסט האחרון, לראשונה מזה 15 שנה - הצליח להתקיים משחק גמר של הליגה הפלסטינית, בין אלופת הגדה לאלופת עזה. מה שקרה בציריך, בסופו של דבר - נועד בשביל שהדברים הללו יוכלו לקרות. באופן אישי אני מסוגל לדבר עם כל הנציגים הפלסטינים וכל הנציגים הישראלים, זה יתרון שלי בהיותי דיפלומט ובגלל היכרותי עם האיזור. ברור שעדיין יש הרבה בעיות שלא יכולות להיפתר במהרה". 

פרק 5: בעולם מוכה טרור - צריך את פיפ"א

- בכנות, אתה מאמין שאתה יכול לזכות בבחירות לנשיאות פיפ"א?

"אני לא מסוג האנשים שיצהירו כי הם הולכים לנצח בוודאות. ברור שאני יכול להפסיד. אבל אני חושב שאני מתאים, כי עבור הכדורגל - חשוב שייבחר לנשיאות מישהו שיודע מה זה כדורגל; מישהו שמכיר ומבין את העולם - ואני מכיר, כי חייתי בחמש יבשות שונות; מישהו שמבין איך עובדת פיפ"א - ואני מבין, כי הייתי בפנים, ברמות הכי גבוהות; מישהו שהוא נקי, מישהו שאין לו שום קשר לאף קבוצות אינטרסים - חלק מהמתחרים שלי על הנשיאות קשורים למדינות כאלו ואחרות, למועדוני כדורגל כאלו ואחרים - ולי אין שום קשר לאף קבוצת אינטרסים".

- למה אתה בכלל צריך את זה? כל נשיאי פיפ"א בסוף גומרים רע.  

"אני לא עושה את זה בשביל הטייטל או בשביל הכסף - אלא בגלל שאני אוהב את המשחק ומאמין שבעולם הגלובלי הזה, אנחנו חייבים שיהיה שלטון מרכזי חזק לכדורגל. אם לא יהיה כזה - פוליטיקאים, אנשי עסקים ואפילו פושעים ישתלטו על המשחק. אנחנו צריכים שפיפ"א תהיה כאן כדי להגן על הכדורגל. חוץ מזה, תסתכל על העולם של היום, ובתור אחד שגר באיזור כל כך מסוכן אתה אמור להבין את זה: בכל מקום יש איומים נוראיים. תראה מה קרה בשבוע שעבר בפריז, תראה מה קרה השבוע בטוניסיה. העולם שלנו הוא מקום קשה, יש בו יריבויות חברתיות, פוליטיות, דתיות. יש לנו רק דבר אחד משותף - יש לנו את המשחק, ויש לנו את גביע העולם. זה הדבר היחיד שיכול לאחד את כולנו".