הסרה של חסמים והפחתה נרחבת של רגולציות; סיוע ועידוד ליצואנים קטנים ובינוניים; הטבות מס לחברות קטנות שמייצאות; והעלאת חלקה של התעשייה בתוצר בתוך כחמש שנים - אלו הצעדים העומדים במרכז התוכנית לשיפור סביבת הייצור בישראל המתגבשת במשרדי האוצר, הכלכלה וראש הממשלה. הדיונים על גיבוש התוכנית מתקיימים בתיאום עם ראשי התאחדות התעשיינים, כשברקע הנסיגה בייצוא התעשייתי, ההאטה בייצור, הנתונים המצביעים על הירידה בצמיחה של המשק לשיעור של כ-3% בשנה והמגמה המתרחבת של העתקת קווי ייצור לחו"ל.
בכירים בהתאחדות התעשיינים העריכו את היקף התוכנית המתגבשת בכ-320 מיליון שקל שימומנו על ידי משרדי האוצר והכלכלה. לדבריהם, במסגרת ההידברות המתקיימת בינם לבין ראשי משרדי האוצר, הכלכלה וראש הממשלה, ניכרת הכרה מצידם בצורך להתניע תוכנית רב-שנתית סדורה לשיפור סביבת הייצור בישראל בשנים הקרובות.
ביטוי להכרה הזאת ניתן גם במסגרת דיוני ועידת התעשייה השלישית שננעלה בסוף השבוע באילת: מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר דיבר בפני מאות תעשיינים על "הרגולציה הנוראה" ועל הצורך הבהול להפחתתה, ובישר על תוכנית סיוע שכוללת הקלות ופטורים מאגרות לעסקים הקטנים למשך כחמש שנים; השר להגנת הסביבה אבי גבאי דיבר על הצורך לבטל את אגרות איכות הסביבה שמוטלות על התעשיינים, והגדיר את סכומי הארנונה שהתעשייה משלמת לרשויות כבלתי מוצדקים; ומנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד דיבר על הצורך להגן על הייצור המקומי באמצעות סובסידיות אך לא באמצעות חסימת השוק לייבוא.
החזון של התעשיינים מדבר על תוכנית רב-שנתית שתבלום את הנסיגה בייצוא התעשייתי, תאפשר את העלאת חלקה של התעשייה לכ-20% מהתוצר במשק עד שנת 2020, ותעלה עד אז את הצמיחה השנתית בשיעור של 5%-6%: "כולם מסכימים על כך שצריכה להיות תוכנית עבודה סדורה לחמש השנים הקרובות, וכעת הדיונים הם על הניואנסים", אומר נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש.
דיון נוסף לקראת גיבוש התוכנית התקיים אתמול (א') בהשתתפות נציגי התעשיינים ונציגי אגף התקציבים במשרד האוצר. התעשיינים מבקשים להגדיל את התקציבים המופנים למהלכים שבכוחם לעודד את הייצוא, ולהקצות כ-100 מיליון שקל להרחבת פעולות השיווק של חברות קטנות ובינוניות המבקשות לייצא. עוד כ-50 מיליון שקל, כך לפי הצעת ההתאחדות, יופנו למסחור של פרויקטים שטופחו במסגרת תוכניות של המדען הראשי במשרד הכלכלה;
כ-30 מיליון שקל יופנו למהלכים שיאפשרו את העלאת הפריון בתעשיות הקטנות והבינוניות באופן שיוכלו להטמיע חדשנות ומערכות ייצור חדשות; כ-60 מיליון שקל יחולקו בידי מינהלת מרכז ההשקעות למפעלים בפריפריה, תוך הרחבת מספר המועסקים בהם; כ-45 מיליון שקל יועברו למיזמים של הכשרה מקצועית והשמה של מובטלים בקווי ייצור בתעשייה והקמת חממה ביו-טכנולוגית חדשה בחסות המדען הראשי, וזאת במטרה לפתח את תחום הביומד בישראל.
אחת הדרישות של התעשיינים שעומדת עדיין על סדר היום בשיח בינם לבין בכירי משרדי האוצר והכלכלה, מדברת על אימוץ של המודל הבריטי בכל הקשור לרגולציה. לפי מודל זה, כל רגולציה חדשה שתאושר תוביל לביטול של שתיים אחרות.
לדברי המשנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים רובי גינל, בין ההתאחדות לבין משרדי האוצר והכלכלה קיימת תמימות דעים לגבי הצורך ברוב המהלכים המוצעים - לרבות המשמעות הכספית שלהם. לדבריו, בכירי האוצר מביעים תמיכה באחת מהמלצות הוועדה לבחינת החוק לעידוד השקעות הון בראשות מנכ"לית האוצר לשעבר יעל אנדורן לאפשר לחברות קטנות ובינוניות ליהנות מהנחה במס חברות, גם אם הן מייצאות בהיקפים נמוכים מאלה שעל פי החוק הנוכחי מזכים בהטבות מס.
עם זאת, לדברי גינל, האוצר מתנגד לדרישת התעשיינים להפחתת מס החברות של מפעלים בפריפריה מ-9% ל-6% מתוך חשש שמהלך כזה יפגע בהכנסות המדינה ממסים. עוד לדברי גינל, באוצר דוחים את דרישת התעשיינים למהלכים בתחום הגנות על הייצור המקומי מסחר לא הוגן, וזאת בעיקר על רקע יבוא בהיצף ששוחק את רווחיות התעשייה המקומית.
לדבריו, האוצר מנמק את התנגדותו למהלך זה בכך שהוא עלול להוות חסם יבוא שיפגע בתחרות במשק: "חרף המחלוקות הנקודתיות אנחנו מתרשמים שיש אוזניים קרויות בירושלים ויש במשרדי הממשלה עניין ונכונות לקדם את הצעת ההחלטה שתובא בקרוב לאישור הממשלה", אומר גינל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
