"הגיע הזמן לקבוע כללים לדיור בר השגה"

מנכ"ל עיריית תל אביב-יפו: "חייבים להבין שיש גם מי שאין לו בית והתמיכה בשכר דירה היום היא בדיחה. למי שאין כלום ואין לו יכולת להתמודד, המדינה צריכה לתת לו פיתרון"

ד"ר יצחק לקס / צילום: אוריה תדמור
ד"ר יצחק לקס / צילום: אוריה תדמור

על רקע כללי משחק חדשים בענף הנדל"ן והתשתיות בעקבות תוכניות המגורים החדשות של שר האוצר משה כחלון ועל רקע המשך עליות המחירים בתחום הדיור התכנסו היום (א') בכירי ענף הנדל"ן והתשתיות לדבר על הענף בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" במלון אינטרקונטיננטל בתל אביב.

בפאנל, תחת הכותרת "נדל"ן ותשתיות-כללי משחק חדשים" בהנחיתו של עורך הנדל"ן ב"גלובס" דרור מרמור, השתתפו, מלבד חבר הכנסת אלי כהן (כולנו), יו"ר הועדה המיוחדת לרפורמות בכנסת ואביגדור יצחקי, יו"ר מטה הדיור באוצר (ראו ידיעה נפרדת), גם מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל אביב-יפו; יצחק בלומנטל, מנכ"ל בפועל של נמל אשדוד; עו"ד ד"ר יצחק לקס, יו"ר מועצת המנהלים בעמידר; חן שפירא, מנכ"ל שפיר מגורים וליאור ברדוגו, יו"ר פרי נדל"ן.

 

ליאור ברדוגו, יו"ר פרי נדל"ן, הפנה אצבע מאשימה כלפי הוועדות המחוזיות ולא הועדות המקומיות: "יש בעיה קשה בוועדות המחוזיות. למשל, יש בודקת תוכניות אחת, והיא גם זו שכותבת את הפרוטוקולים בדיון. אתה רוצה להביא תב"ע לאישור, אבל היא לא נמצאת כי היא בדיוק צריכה לכתוב פרוטוקול במקום אחר, או שכבר הלכה הביתה. אם מוצאים טעות בתוכנית, הם שולחים בהליך רגיל וזה לוקח עוד חצי שנה במקום פשוט להעביר את זה מכאן לשם. הבעיות האמיתיות הן בוועדות המחוזיות".  

דובר נוסף בפאנל היה עו"ד ד"ר יצחק לקס, יו"ר מועצת המנהלים בעמידר שסיפר על התוכנית החדשה של החברה לפיתרון מצוקת הממתינים בתור לדיור ציבורי. "בשנה האחרונה כבר רכשנו 230 דירות שכולן מיועדות לזכאי הדיור הציבורי. נעשית עכשיו עבודה גדולה מאוד בעמידר. ונציג אותה בקרוב לשר השיכון שמדברת על אפשרות לגייס 2.5 מיליארד שקל מגופים מוסדיים כדי לרכוש 2400 דירות ולצמצם לאפס את התור של הממתינים לדיור ציבורי שאין להם דירות. האוצר בעד המהלך הזה. כי את שכר הדירה שנגבה מהדיירים יהפוך לכלכלי בשיטה הזו. עשינו בחינה איך שוק ההון יגיב למהלך הזה, נפגשנו עם גופים מוסדיים מהגדולים ביותר והבנו שיש ביקוש. הם מתלהבים מהרעיון הזה. אני רוצה להדגיש שלא מדובר בהפרטה אלא בצעד מתבקש כי מדינת ישראל לא יכולה להוציא היום 2.5 מיליארד לרכישת דירות לדיור הציבורי. אנחנו נתחיל בתהליך". לגבי לוח הזמנים לביצוע התוכנית האמורה אמר לקס כי: "לא נקנה 2000 דירות תוך כמה חודשים אבל השאיפה היא שתוך שנה שנתיים נצמצם לאפס את התור של הממתינים לדיור ציבורי".

 

"המדינה חייבית לקבוע מדיניות לדיור"

מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל אביב-יפו השתתף גם הוא בפאנל והתייחס לעובדה שבישראל אין מדיניות אחת ברורה בכל הנוגע לדיור בר השגה. "נעשים הרבה דברים נכונים היום בענף", פתח ואמר לייבה. "אני מודה שכשבאו עם מחיר למשתכן הייתי ספקן האם באמת ישווקו את כל המכרזים של המדינה במחיר למשתכן. ואכן הם עשו את זה בסופו של דבר. גם הקמת מטה הדיור היא כיוון נכון כי הבעיה כאן היא הביצוע. אנחנו כולנו צריכים להיות מודאגים מהבעיה הזו כי עדיין המדינה צריכה לעבור שינוי גדול מאוד ביכולת שלה להוציא לפועל תוכניות, לא תמיד יש יכולת ביצוע, עדיין יועצים משפטיים יכולים לעכב תוכניות, עדיין לאוצר יש מה להגיד אבל לא תמיד יכול להגיד לאגף תקציבים מה לעשות. הבעיה הכי רצינית היא שאין בוס. איחוד הסמכויות והקמת מטה הדיור עשה את המצב טוב יותר, אבל עדיין, אי אפשר לחתום על כל החלטה שתתקבל שאכן תתקיים.

"יש גם בעיה במדיניות. אין דיור בר השגה, מבחינת המדינה זה מחיר למשתכן או פרויקט לשכירות. אני חושב שהגיע הזמן לקבוע כללים לדיור בר השגה. זה כבר כמעט קרה בעבר אבל לא. וזה מייצר אבסורדים. עכשיו היה מכרז כנרית (מכרז לקרקע בדרום הקריה בתל אביב לבניית פרויקט מגורים ותעסוקה א"ח) הקרקע נמכרה בלמעלה מ-800 מיליון שקל. יש במסגרת המכרז הזה 40 דירות להשכרה. מחירים שם לדירת 100 מ"ר יהיו 5 או 6 מיליון שקל מינימום. שכירות על דירה שכזו זה סדר גודל של 15 אלף שקל לחודש על פי תשואה ממוצעת. אם נעשה 20% הנחה על המחיר לזכאים כמו שהמדינה עושה נגיע ל-13 אלף שקל. על זה המדינה צריכה לקבל פרס נובל על יצירתיות כי יהיה 13 אלף שקל דיור בר השגה לעשירים, פעם ראשונה בכל העולם. חייבים מדיניות לדיור בר השגה, אי אפשר להמשיך ככה. וחייבים להבין שיש גם מי שאין לו בית והתמיכה בשכר דירה היום היא בדיחה. למי שאין כלום ואין לו יכולת להתמודד, המדינה צריכה לתת לו פיתרון. חייבים לאזן בין הדברים שונים ובשביל זה צריך מדיניות ברורה שתדאג לכולם, למי שאין לו כלום וגם למעמד הביניים. העשירים לא צריכים דיור בר השגה".

עוד משתתף בפאנל היה חן שפירא, מנכ"ל שפיר נדל"ן ומגורים. שפירא התייחס למכרז שהחברה זכתה בו רק לאחרונה בראש העין, מכרז מחיר למשתכן שהיא הייתה החברה היחידה שהגישה אליו הצעות. "אני לא יודע לדבר בשמן של חברות אחרות למה לא הגישו אבל אנחנו ניגשנו וזכינו. אנחנו נוכל למכור דירות סביב 1.2 מיליון שקל בראש העין. כולנו מסכימים שהגדלת ההיצע היא הגורם המשמעותי ביותר לירידת מחירי הדירות ולכן ניגשנו למכרז. אבל צריך לזכור שדירות זה לא משאב טבע, וזה הכל עניין של רגולציה שאותה קשה מאוד לשנות. אחרת היו עושים את זה כבר מזמן. אנחנו נכון להיום עוד לא יכולים לראות את השינוי, עוד מוקדם מידיי, עוד לא רואים שאנשים עלו ויושבים על הגדר ולא קונים. אולי בגלל אכזבות מתוכניות קודמות שהיו. אבל מוקדם עדיין לשפוט את התוכנית. חשוב אבל לזכור בנתיים שבעוד מחיר למשתכן נותנת מענה למי שאין לו דירה צריך גם לדאוג למשפרי הדיור ובנתיים התוכנית הזו רק מייבשת את ההיצעים בשביל מי שלא זכאי למחיר למשתכן".

יצחק בלומנטל, מנכ"ל בפועל של נמל אשדוד, השתתף גם הוא בפאנל והתייחס להיותו של הנמל מחולל צמיחה לערי הסמוכה לו, וגם לערים נוספות. "אשדוד היא דוגמא ומופת איך נמל משפיע על עיר. אם בעולם מדובר על נמל שמאפשר צמיחה של עיר ביחס של 1 ל-10, נתונים אצלנו מעידים על יחס של 1 ל-20. הנמל נותן פרנסה לכ-30 אלף איש. גם ההכרזה על נמל חדש תעשה את זה. ואת ההשפעה ניתן לראות לא רק באשדוד, גם בערים סמוכות כמו קרית גת, וגם מראשון לציון. לנמל חלק חשוב מאוד בעניין הזה, לא רק במגורים אלא גם במשרדים לוגיסטיקה ותעשייה. זה תהליך שמוביל לכך שאשדוד מתפתחת כמטרופולין שיתחבר אולי בהמשך לתל אביב".