ועדת החוקה אישרה: מהפך בעדות קרובי משפחה בדין הפלילי

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום (ב') פה-אחד לקריאה שנייה ושלישית תיקון לדיני הראיות. על-פי ההצעה, אדם שיגיש תלונה למשטרה, יהיה כשר ואף חייב להעיד כנגד קרוב משפחתו. 

פקודת הראיות הנוכחית קובעת כי בדין הפלילי, אדם לא כשיר להעיד בבית משפט כנגד קרוב משפחתו מדרגה ראשונה. תכלית הסייג היא מניעת פגיעה בתא המשפחתי והעמדת אדם במצב בו הוא נאלץ לפגוע בקרוב משפחתו.

עם זאת, החוק מונה מספר חריגים לכלל אי-הכשירות. ברשימת העבירות החריגות מופיעות עבירות כגון אלימות, עבירות מין במשפחה ועוד. ההצדקה לחריגים נעוצה באינטרס הציבורי בהעמדה לדין של העבריין, ובכך שמדובר בעבירה בתוך המשפחה, בה יש צורך להגן על הנפגע, ובכך שממילא התא המשפחתי כבר התערער. 

הצעת החוק מבקשת להרחיב את החריגים לכלל השולל את כשרותם של קרובים להעיד, כך שבמקרה שהקרוב הוא שהתלונן במשטרה (בין אם הקרוב הגיש ראשון את התלונה ובין אם לאו) - הוא יהיה כשר ואף חייב להעיד, בין אם הוא הנפגע ובין אם לא, ללא הבחנה לעניין סוג וחומרת העבירה.

ההצעה נועדה לאפשר לאדם שהגיש תלונה נגד קרובו, להעיד נגדו. לפי דברי ההסבר להצעה, הצורך בתיקון נעוץ במקרים בהם אדם מתלונן כנגד קרובו על עבירה שביצע שאינה מנויה בחריגים, והוא לא יכול להעיד נגדו אף אם הוא מעוניין בכך. לעיתים אף לא ניתן בשל כך להעמיד את קרובו לדין, מחוסר ראיות נוספות. עוד מוצע להוסיף הגדרה מיהו בן זוג ולכלול בה גם ידוע בציבור. 

ח"כ בני בגין, שניהל היום את הדיון, שאל: "מה ההצדקה לתיקון המוצע? כמה תיקים נסגרו עקב כך שקרוב המשפחה לא יכול היה להעיד?".   

נציג המשטרה מנה את מספר התלונות שהוגשו ב-3 שנים האחרונות על-ידי קרובי משפחה. בגין גניבה הוגשו 3,500 תלונות, בגין התפרצות - 1,000 תלונות, בגין חבלה ברכב - 1,200 תלונות, בגין סחיטה - 250 תלונות, בגין מירמה 800 - תלונות, בגין פריצה לרכב - 200 תלונות, בגין גניבת רכב - 120 תלונות, הגין הצתה - 160 תלונות, ובסך-הכול בגין היזק לרכוש הוגשו 12,700 תלונות.

לדברי נציג המשטרה, "התיקים נסגרים, אולם קשה לנו לדעת מה הסיבה המדויקת לסגירת התיקים".

נציג פרקליטות המדינה, עו"ד חיים ויסמונסקי העריך כי ב-3 השנים האחרונות פרקליטות המדינה סגרה כמה עשרות תיקים עקב אי-כשרות להעיד.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד עינת גדעוני, הצדיקה את הצעת החוק, בטענה "כי נפגע העבירה מבקש כי ימוצה הדין והעבריין יבוא על עונשו. לדבריה, יש פגיעה באימון הציבור בכך שתיק נסגר עקב אי-מתן אפשרות להעיד".

בעניין ההצעה לאפשר למתלונן להחליט אם להתלונן, אמרה גדעוני: "יש קושי מהותי במתן אפשרות לעד לסרב להעיד, כפי שמקובל בכמה מדינות בעולם. בין היתר, עקב הקושי של הפרקליטות לנהל תיק בחוסר ודאות אם העד יעיד בסופו של דבר. אנו סבורים כי אדם שמתלונן כנגד קרוב משפחתו, לוקח בחשבון את ערעור התא המשפחתי".

עו"ד ויסמונסקי הוסיף ואמר כי בתיק חמור שמצדיק מעצר חשוד, ולעיתים מעצר עד תום ההליכים, ייתכן כי בסופו של דבר העד יסרב להעיד, ואז יסתבר כי אדם ישב במעצר לחינם, כיוון שבסופו של דבר לא יוגש כתב אישום. 

ח"כ מירב מיכאלי אמרה בדיון: "אני מבקשת לברך את הממשלה על הצעת החוק, ובעיקר על ההבהרה שבהעדת ידועים בציבור או בני זוג מאותו מין. לצערי, האלימות לא פסחה גם על הזוגות הללו".

ח"כ אוסמה סעדי אמר בדיון: "הניסיון מוכיח כי במקרים שהחוק מאפשר העדה, האישה חוזרת בה, נוצר מתח במשפחה, בפרט במגזר הערבי; אם היא תעיד, היא לא תחזור הביתה". סעדי אמר כי הוא סבור שיש קשיים בחריגים שבחוק, וממילא העבירות החמורות כבר מנויות בחריגים לחוק. סעדי ביקש לשמוע חוות-דעת מקצועיות טרם קבלת החלטה.

ח"כ יעל גרמן אמרה: "המשפחה מגנה על עוולות, והחוק צריך להגן על נפגעי העבירה. בשונה מהעבר, לא תמיד ראוי לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית. יתירה מזאת,, בעיניי, זה לעשות צדק".

כאמור, הצעת החוק אושרה פה-אחד, בתמיכת חברי הכנסת בני בגין ומירב מיכאלי. ההצעה תועבר למליאת הכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.