"אי-שוויון נמצא בעיקר במדינות עניות ומקשה להתפתח"

פרופ' ברנקו מילנוביץ' בוועידת ישראל לעסקים: "הודו וסין מתחילות להיות עשירות; אך בגלל שכל מדינה הופכת להיות בעצמה כמדד לאי-שוויון, אז נראה שיש חלק מהמדינות שאצלן המדד גדל ומתרחב"

פרופ' ברנקו מילנוביץ' / צילום: תמר מצפי
פרופ' ברנקו מילנוביץ' / צילום: תמר מצפי

 

פרופ' ברנקו מילנוביץ', נשיא המרכז ללימודים מתקדמים באוניברסיטת ניו-יורק, הרצה היום (ב') בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" על האי-שוויון בעולם ואמר: "כשאנו מדברים על האי-שוויון אנחנו מתכוונים לאי-שוויון של הכנסה. זאת, למרות שישנם גם תחומים אחרים בהם יש אי-שוויון. קשה לחשב את הנושא הזה בצורה מדויקת. אבל הרעיון הכללי הוא שאי-השוויון לא כל-כך שונה ממדינה למדינה".

מילנוביץ' התייחס בדבריו לנושאי אי השוויון בעולם, ולהליכי היווצרותם. הוא אף כתב על כך ספר בשם "אלה שיש להם ואלה שאין להם: התפתחות האי-שוויון בעולם".

לדבריו, "כשאנחנו מדברים על האי-שוויון הגלובלי, אנחנו רואים שהאי-שוויון העולמי תמיד יהיה יותר גבוה מאשר מדד האי-שוויון במדינה מסוימת". מילנוביץ' הציג במהלך הרצאתו, שורה של מחקרים המעידים על ההבדלים בין המדינות השונות בנושאי האי-שוויון.

"נקודה נוספת שאפשר להתייחס אליה בהקשר הזה, היא בחינת הנושא באוכלוסיות הסוציו-אקונומיות נמוכות יותר. אפשר לראות באוכלוסייה זו את הגידול היחסי של אי-השוויון. מהגרפים ניתן לראות את האפקטים ואת כל ההשלכות של הכפר הגלובלי ואת ההתפתחויות השונות במעמד הביניים".

מילנוביץ' הסביר כי את ההתפתחויות והשינויים הללו ניתן לראות ככל שחולף הזמן: "באוכלוסייה זו אנו יכולים לראות את האחוזונים הגבוהים ביותר. דווקא קבוצה זו קצת יותר מתפתחת. אנחנו ראינו הצלחה כבירה באוכלוסיית של אנשים שהיו עניים ביותר וכיום הם הרבה יותר מתפתחים. ראינו היווצרות של דמוקרטיה גלובלית. בעתיד, נוכל לקבל את המדד של האי-שוויון הגלובלי ונוכל לראות כיצד ההשפעות של היום מגיעות לידי ביטוי, מחר".

לדבריו, "בשנת 2011 ניתן לראות את הצמיחה באזור אסיה שהיא מוחשית ביותר, כמו למשל הצמיחה בהודו ובאינדונזיה, ברזיל - צמיחה שהמשיכה ללא הפרעות. אלה הנתונים שהצלחנו לדלות מתוך הסקרים ברחבי העולם".

מילנוביץ' סובר כי מדובר בהתפתחות היסטורית משמעותית ביותר, שהייתה קיימת בעבר אך נעלמה מהעולם וכעת היא חוזרת: "אנו קוראים לזה מעמד הביניים הגלובלי. לפני 100 שנים ראינו את זה ועכשיו זה חזר. ניתן ללמוד זאת מהסריסים שהיו במדינות המפותחות, בבריטניה ובמדינות אחרות. ניתן לצפות את ההתפתחות עם השנים, לפי התל"ג לאדם". 

מילנוביץ' מסביר כי את הדברים הציג בצורה מפורטת בספרו: "חלק מהסיבות לאי-שוויון הוא בגלל הרמות השונות של המעמד הסוציו-אקונומי. האי-שוויון נמצא ברובו אצל המדינות העניות שסובלות מזה, והדבר מקשה עליהן להתפתח. למרות שחשוב לציין שהוא נמצא גם במדינות אמידות יותר. ניקח לדוגמה את הודו וסין, שמתחילות להיות עשירות. אך בגלל שכל מדינה הופכת להיות בעצמה כמדד לאי-שוויון, אז נראה שיש חלק מהמדינות שאצלן המדד גדל ומתרחב. ודאי נראה בעוד כמה שנים את הפער של האי-שוויון גדל יותר בגלל המעמדות. זה מה שקרה ב-100-150 שנים האחרונות".

"ככל שהמדינה צומחת, יותר ויותר אנשים עובדים בחברות הגדולות"

ד"ר קרוליין פרוינד, חוקרת בכירה במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית  (PIIE), הסבירה בהרצאתה כי ישנם קשרים הנסתרים מהעין בין אי-שוויון, צמיחה וגלובליזציה.

"אני חייבת לציין שהייתי בישראל לפני 30 שנה ואני מרוצה מכך שבמשך הזמן, ההכנסה עלתה בהרבה מאז", היא אמרה. "אני רוצה לדבר היום על ספר שהתפרסם בתחילת השנה - 'אנשים עשירים, מדינות עניות'. לאחרונה הייתה התמקדות עולמית רבה בעושר רב של אנשים. אמרו שב-2014 לעשרות אנשים, מספר הנמוך מ-100, היה יותר עושר ממחצית מאוכלוסיית העולם ולמעשה 'אוטובוס הקומתיים' נעשה יותר ויותר פנוי. האם זה צריך להדאיג אותנו? התפקיד שלי זה לחקור את האנשים בעולם ומאיפה הכסף מגיע להם".

לדברי פרוינד, מחקרים מראים כי הפירמות הגדולות ופיתוחיהן, למשל 'סמסונג 1', יכולים להעלות את התמ"ג באופן משמעותי ביותר: "כאשר אנו מדברים על עושר קיצוני אפשר לתת כדוגמה את ארה"ב. בעוד עשר שנים זה אפילו יכול להיות הרבה יותר, משום שהעושר יוצא מתוך המדינות המתקדמות".

פרוינד שאלה בקול את השאלה שכולנו מבקשים לשאול: "מאיפה כל הכסף הזה? האם אותם עשירים עשו זאת בעצמם? האם הקימו חברה? האם הם מביאים טובין חדשים? האם יש להם קשרים פוליטיים? האם היו סגן שר לשעבר שהפך להיות יו"ר לחברה להפקת נפט? האם ההון העיקרי שעשו הוא בפיננסים או בנדל"ן?".

לדבריה, "ישנה דינמיות של השווקים המתעוררים. מדובר על קבוצה שגדלה במהירות ואנו רואים ירידה של קבוצות שיירשו עושר. ישנה דינמיות עצומה בקבוצות הללו".

בנוסף להתעוררות השווקים, פרוינד מסבירה כי ישנן החברות הגדולות שמתפתחות וגדלות וכתוצאה מכך, העושר גדל ומתפתח: "מצד אחד יש את האנשים בחברות הללו. אבל האם חשוב שהם אלה שיפתחו את החברות האלה? גם בזה חלה תמורה גדולה. ההבדל בין הערך המוסף שיש מן החברות הללו לבין האנשים המועסקים, הוא הרבה יותר גדול אצל המדינות העניות יותר. ככל שיותר אנשים יעברו לחברות הללו, יש סיכוי שהן יצליחו יותר".

פרוינד ציינה כי "ככל שהמדינה צומחת, יותר ויותר אנשים עובדים בחברות הגדולות. בהודו ובסין רואים את אותה התופעה. מדינות אלה, שיש להן חלק עצום בתעסוקה במדינה. בהודו, למשל, היה משהו מעניין שהם שימרו את הפקטורים הללו בזכות העובדה שמגזרים שאחרים לא צמחו ולכן זה אפשר לאותן חברות לגדול. זה הוסיף לגידול שם 7% בתעסוקה. פירמה אחת שמעסיקה 1,000 איש זה שונה מאשר מאה חברות שמעסיקות פחות".

עוד היא מוסיפה כי "בפירמות הגדולות יותר אנו רואים חלק גדול יותר מן העושר.  נניח, גם רוסיה וברזיל יש להן עושר רב ביחס לחלקן בחברות הגדולות. אבל בסופו של דבר שני הדברים, החברות הגדולות והאנשים העשירים, משלימים זה את זה".

לפי השקפת עולמה של פרוינד, ישנה עוד דרך להביט בכל הנושא של אי-השוויון בבחינת התמ"ג לאדם, והיא- הצפיפות של הביליונרים. "ככל שאנשים מתעשרים אז פתאום האוכלוסייה העשירה ביותר צומחת. במיוחד בשלבים הראשונים של ההתפתחות. למשל, ההתעשרות של סין. אפשר לראות פתאום את ההצטופפות הזו של הביליונרים, בשלהי המאה ה-19 וה-20.

"זה היה עידן שבו ראינו הרבה מאוד עושר והרבה חברות גדולות. אם אנו מסתכלים על הגידול המואץ ביותר אנו שוב יכולים לראות, איך זה קרה גם ביחס לסין. שם אנו יכולים לראות את הטכנולוגיה והדברים שייבאו מחו"ל. ניתן לראות כיצד השוק הגלובלי באמת סייע לצמיחה שם".

צרו איתנו קשר *5988