אקוניס: "לא כל אדם מצליח צריך להיות אויב האומה"

"יש לנו שלושה אתגרים איתם יש להתמודד: הראשון חינוך למדעים מהגיל הרך, השני מצוינות אקדמית, והשלישי קשרים בינלאומיים", כך אמר אופיר אקוניס, שר המדע הטכנולוגיה והחלל בפתיחת המושב "חלל - משרטטים את הגבולות מחדש" שהתקיים אמש (ב') בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". השר אקוניס אף התייחס בראשית דבריו להכללת החלל במשרד הטכנולוגיה והמדע, ואמר שהוא חושב שיש להתייחס ברצינות לעובדה שישראל נטולת משאבי הטבע, נמצאת היום בין עשרת המדינות הגדולות הפעילות בתחום החלל. "יש להתגאות בכך אמר אקוניס, "אני לא מכיר הרבה פרמטרים בהם אנחנו שם".   

השר אקוניס ציין כי: "בלעדי מקצועות STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) לא יהיו לנו גם אתגרים בתחום החלל, לכן יש להנגיש את התחום, ובתוכו את המדע ואת הרובוטיקה. רק לאחרונה ראיתי תלמידות ותלמידים ברחבי הארץ העוסקים בזה, וכמו כן יש להנגיש גם את הסייבר לכל שכבות האוכלוסייה. לכל ילד בישראל יש זכות לנקודת התחלה שווה. לצערי, לא כולם מצליחים לקבל אותה, וזה נמצא בתכנית העבודה שלנו לשנת 2016. יש להצית את דמיונם ולומר להם שהשמיים אינם הגבול" אקוניס הוסיף והתייחס לאתגר החלל ואמר: "בוודאי כל אחד מאתנו ראה בצעירותו סדרות בנושא החלל. זה תחום מעניין ונקווה שהילדים שלנו כבר לא יסתפקו רק בלצפות בסדרות. מטרתנו לעודד מצוינות אקדמית, תמיכה ומימון מחקרים. ו אנוציא קול קורא להקמת מרכזים חדשים, מקריית שמונה ועד אילת. אנחנו כבר מגדילים את ההשקעה, ובהזדמנות זו אודה למנכ"ל המשרד שהביא את התקציב הנוכחי לשיא של כל הזמנים".

המוח הישראלי

אקוניס התייחס לביקורת החברתית-כלכלית בישראל ואמר: "אני רוצה להזכיר לכם שהצלחות כלכליות זו לא מילה גסה. לדאבוננו, וזו דאגה עמוקה, לא כל מצליח צריך להיות אויב האומה. השיח הזה, שמשתרש בחמש השנים האחרונות, מסוכן למדינת ישראל ולאזרחי ישראל. אלה שלכאורה מדברים בשם השכבות החלשות, הפכו את ההצלחה למילת גנאי. ביקורת היא לגטימית, אבל להפוך הצלחה לרמיסת האחר - זה לא נכון. אי אפשר להפוך כל הצלחה לחיסרון, ולכן אני אומר גם לתעשיות הפרטיות וגם לממשלתיות: את כל ההצלחות בתחום המדע יש לפתח להעמקת הקשרים הבינלאומיים, ובמידת האפשר לסייע להן. במוצאי שבת אצא לביקור בסין, לאחרונה חזרתי מדרום קוריאה; אנחנו מקיימים קשרים עם כל העולם, ויש הערצה גדולה בעולם כולו לתעשיות ההיי-טק והסייבר הישראלית, וכך קורה גם בתחום החלל. כל חברה, סליחה על הביטוי, הזויה, במוסד אקדמי שאומרת שצריך להחרים אותנו - הופכת לכותרת. אבל זה בדיוק ההיפך. יש רצון של מדינות רבות בעולם לשתף פעולה עם ישראל ועם המוח של מדינת ישראל. גם תחום החלל כמובן הוא חלק מהרצון הזה לשיתופי פעולה".

"אני רואה כאן את הדגם של החללית SpaceIL שנחשף בבית הנשיא. זה היה אירוע מרגש, ואני רוצה להגיד לכם שכשראיתי מצד אחד את דגל ישראל ומהצד השני את הכתובת עם ישראל חי - ידעתי שיש לכם בתעשיית החלל במה להיות גאים. עוד נדע הצלחות רבות".

החזון של סוכנות החלל

בתום דברי השר, עלה לבמה פרופסור עודד אהרונסון, ראש המרכז למדעים פלנטריים, מכון וייצמן למדע ומדען המשימה של SpaceIL, ואמר כי הוא מקווה שיוכל לחלוק עם הקהל את ההתרגשות הרבה שנושא החלל מעלה בו. הוא הודה בין היתר למוריס קאהן, מהמשקיעים בתחום, והוסיף: "אני רוצה להדגיש שהמדע הוא חלק קריטי. הפרספקטיבה שלי היא - איך לעשות מדע בחלל ולמה זה חשוב". אהרונסון הזכיר את ועידת הנשיא לפני 4 שנים כשהצטרף לקהילת החלל בארץ, אז הציג בה פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית, את החזון.

"בישראל מתרחשים כבר כמה דברים שמגשימים את החזון שלנו: יש לנו פרויקט במכון ויצמן במסגרתו החללית JUICE נבנית במטרה להגיע לירחים של צדק. במסגרת זו יש צורך למדוד תאוצה באמצעות שעון מיוחד. היום אנחנו כבר תחת חוזה לבניית השעון, וזו תהיה הפעם הראשונה שמכשיר ישראלי ישמש לכך".

אהרונסון נתן סיפר בקצרה את סיפורה של עמותת SpaceIL, אשר מבקשת להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח במסגרת התחרות העולמית Google Lunar X prize. "הצלחתי לשכנע את יאנקי (מרגלית ש.ד) שהחללית צריכה לעשות עוד משהו כדי לספק משהו על הירח, וזה דרך המדע. עברנו תהליך לבחירת הניסוי, וכך נבחר המגנטומטר, שמודד את השדה המגנטי של הירח. זה משהו שהחל כבר בימי אפולו, וזה חשוב בשל האניגמטיות של הירח.  אף אחד בעולם לא מבין למה יש בירח אזורים ממוגנטים יותר ולמה יש פחות. זו תהיה הפעם הראשונה שצוות ישראלי יחקור. זה יהיה פרויקט כחול לבן".

"לדעתי", הוסיף אהרונסון, "כבר ברור לכולם שמשימות גדולות הן מעבר ליכולתנו העצמאית כרגע. זו המציאות. מה כן אפשר? אפשר לעשות מכשירים ייעודיים שבהם החזר ההשקעה הוא אופטימלי. סדרי גודל של עשרות מיליוני דולרים אותם אפשר למנף להיות חלק מפרויקט יותר גדול".

ד"ר ערן פריבמן, מנכ"ל SpaceIL עלה לבמה ודיבר על פריצת הגבולות. הוא הציג את המקרה הפרטי של SpaceIL ואת האתגרים שעמדו ועומדים בפניהם. "פריצת גבולות זה מה שמאחד את מרבית הנוכחים בחדר", אמר פריבמן, "זו לא דרך טריוויאלית ויש בדרך הרבה מכשולים. שיגור רציני, למשל, עולה כ-70 מיליון דולר ומעלה. אין לנו את זה, לכן אפשר ללכת לכיוון אחר - למשהו כמו קבוצות רכישה וכך לחלק את העלות בין הרבה משימות. כיוון אחר הוא למצוא שיגור 'לואו קוסט'". פריבמן השווה בין שתי הדרכים, ואמר כי במקרה שלהם הם בחרו בגרסה המזכירה "קבוצת רכישה", וכך לחבור לחלליות אחרות. "המשימה שלנו היא להנחית חללית על הירח", אמר פריבמן, המשימה שלנו היא להנחית חללית על הירח - כשבשלב ראשון עלינו לצאת מהאטמוספירה, אחר כך לטוס 400 אלף קילומטר, ובשלב שלישי - לנחות על הירח. היה לנו אירוע מרגש בחתימת חוזה השיגור גם כאבן דרך שלנו וגם מכך שזו תחרות שממומנת על ידי גוגל, ואנחנו היינו הקבוצה הראשונה שחתמה על חוזה שיגור. עם זאת, יש לנו עדיין דרך ארוכה".

קבוצת רכישה 

"רצינו להקים קבוצת רכישה וחיפשנו אינטגרטורים שיעזרו לנו", הסביר פריבמן. "מצאנו את 'ספייס לייט', בעזרתם נקבל מקום על המשגר ומאידך עדיין נשאיר מקום לעוד לוויינים שיתחלקו אתנו בעלות. קבוצה כזו מוזילה את העלויות הנאמדות בכ-5 מיליון דולר, והיא גם מאפשרת נגישות ל'מגרש של הגדולים'".

יוסי ימין, מייסד ומנכ"ל SpacePharma ציין כי: "החברה שלנו נמצאת לפני שיגור של מעבדה לחלל. הקמנו את החברה, עידו פריאל, ואני לפני שלוש שנים. זו הייתה התחלה לא טריוויאלית, בתקופה בה כולם הולכים לכיוון אחר כמו אפליקציות למשל, אבל אני שמח שהצלחנו לגייס כסף, ולא ללכת למשל לתחום הצבאי אלא דווקא לאזרחי.

"היום יש דמוקרטיזציה של החלל. אנחנו מתמקדים בדברים יותר 'גאדג'טיים' ורוצים להנגיש אותם לכולם. הוגדרנו כאחת מ-55 החברות פורצות הדרך בעולם, מה שמוכיח שגם בישראל הקטנה אפשר להגיע לדברים חדשים. זה חלום לבנות תכנית עסקית ובסופו של דבר גם לקבל כסף. בכוח האדם שלנו יש כאלה שכשקיבלנו את המיליון הראשון, עזבו מקומות עבודה והצטרפו אלינו. יש לנו צוות מדיסציפלינות שאינו בהכרח חלל, וזה מתכון להצלחה. צריך אמון מלא במשאב האנושי - אנחנו תמיד מוכנים לעשות הכול כדי שלא לאבד הזדמנויות. בעולם החלל לא נצליח להתקיים על בסיס כסף פרטי בלבד, והקפיצה לנו הייתה מסוכנות החלל האזרחית - סל"א". סטארט אפ זה דבר קסום. יש עשייה, מחשבה, שילוב ידיים ויש פתרונות כמעט לכל דבר שחיפשנו. אם למשל, חסרה משאבה שבכל העולם אין אותה - אנחנו נבנה אותה". ימין הדגיש שבעולם החלל יש מקום לעוד תחומים וחברות: "הקהילה שמבינה בחלל היא קטנה אבל ההשפעה שלה גדולה. אם היינו יכולים להביא לכאן אנשים שונים, למשל מחברות כמו טבע, או כיל, הייתה לנו הצלחה גדולה יותר. אצלנו בארץ לכל אחד טוב באזור שלנו. אנחנו רוצים להביא אנשים מדיסציפלינות שונות. בסוף אנחנו נגיע לשם".

עפר לפיד, מייסד Space-Nest אמר כי חלל הוא "עסק טוב". הוא ציין כי "יזמי חלל הם לא צעירים בוגרי 8200, אלא בין היתר ביליונרים עם חזון, או אנשים שיש להם משהו שמעיף אותם קדימה". הוא הדגים והזכיר את אלון מאסק. "אתם מוזמנים למצוא את היזם שבתוככם ולטוס עם זה לחלל", אמר לפיד. מה מאפשר היום לעשות יזמות בחלל?", הוא שאל, "העובדה שהוא יותר קרוב אלינו. האלקטרוניקה שהולכת וקטנה עוזרת לנו מאוד", השיב לפיד. "כרגע בארץ, ואני ספרתי, יש כבר 7 סטארט-אפים בתחום, כשהמוביל הוא    SpaceIL שהוא חברתי. מי שרוצים להקים סטארט-אפ מוזמן אלינו".

לפיד הזמין לבמה את יו"ר סוכנות החלל הישראלית, פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית ויו"ר סדנת יובל נאמן, שהתנצל ואמר שהדיוק והדברים המעניינים שנאמרו עד כה, מחייבים לוותר על הפאנל שהיה אמור להיכלל במושב, ולכן הסתפק במענה על שאלות הקהל. הוא קרא לפנחס בוכריס, שותף בקרן State Of mind Ventures, שביקש להסביר מדוע וכיצד יש לגייס השקעות בתחום. בוכריס הזכיר לקהל כי כבר בראשית 2013, כשכיהן כמנכ"ל בזן, פנה אליו יוסי ימין וביקש סיוע. "אני חושב שמה שהיה יפה זה לראות את החוצפה והחשיבה מחוץ לקופסה", אמר בוכריס, "דבר ראשון חשבתי שהכיוון הוא הצרכים הביטחוניים של ישראל, אבל משמעות הדבר הייתה שאם הייתי צריך לקבל היתרים ממשרד הביטחון, הייתי מתלבט. בסופו של דבר, היום אנחנו משקיע גדול  ב-SpacePharma. המסר הוא שיש לשחרר לסטארט-אפים מרחב מחיה. שלא בכל פעם כשמדברים על חלל יחשבו בהכרח על סיטואציה ביטחונית. לא כך הוא. גם בסייבר יש להימנע מצורך בהיתרי משרד הביטחון. אם זה היה כך, לא הייתה צומחת תעשיית סייבר בישראל. יש לעשות הפרדה בין חלל אזרחי לחלל ביטחוני. כל הכבוד ליוסי ולעידו שעשו מהלך מדהים".

מנחם קדרון, מנהל סוכנות החלל הישראלית פנה לקהל ואמר: "אם התלהבתם, רק תגיעו. שימו על השולחן משהו מרתק ואנחנו נדאג להביא את המימון. נעשה את מה שלא הצלחנו לעשות עד היום. הכדור בידיים שלכם, אז הרימו את הכפפה".

עפר דורון, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית עלה והבהיר: "לא רק שאנחנו לא רואים בסטארט-אפים קטנים איום, אלא יש בכך הרבה ברכה".

בסיום המושב, סיכם  ד"ר רז יצחקי תמיר, מייסד ומנכ"ל NSL Comm, המייצרת פתרונות תקשורת חדשניים ללוויינים: "לצערי, עדיין אין הכרות בארץ עם נושא ההשקעות בחלל, וזה חסם כניסה משמעותי כשרוצים לעשות בדיקת התכנות לרווחיות. הוא גם המליץ לסטארט-אפיסטים בתחום החלל, להיות מתואמים עם בן או בת הזוג. "סטארט-אפים כאלה לא מוקמים על ידי בני 17", אמר יצחקי תמיר. "זה לא פשוט ללכת אל הבלתי נודע ולקחת משפחה שלמה על הגב. ובכלל, כל סטארט-אפיסט חלל צריך להביו מיהו. רק אם תבין באמת, תוכל לעשות את זה פשוט עבור מישהו אחר". את המושב אירגן ויזם דורון לנדוי, יועץ אסטרטגי של SpaceiL.