דוח: ריבית ההלוואות הממוצעת עלולה להתכנס לכיוון ה-20%

דוח של מרכז המחקר של הכנסת קובע כי אם תיקון 3 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות יעבור במתכונתו הנוכחית ותקרת הריבית על הלוואות תעמוד על ריבית בנק ישראל בתוספת 20%, מדינת ישראל תתברג במקום בינוני-גבוה בהשוואה ל-14 מדינות באירופה שכבר הטילו תקרת ריביות - וישנה סכנת התכנסות של הריבית הממוצעת לכיוון התקרה.

המחקר סותר כמה מהטענות המרכזיות נגד קביעת תקרת ריבית. כך למשל נכתב במחקר בתשובה לטענה לפיה תקרת ריבית מקטינה את כמות האשראי, כי "נתח השוק של האשראי בריבית גבוהה נמוך יחסית לשאר האשראי, ועל כן ההשפעה מינורית. כמו כן, פעילות כלכלית יציבה ומשמעותית לא יכולה להתקיים בסביבת ריבית גבוהה מאוד".

לדברי ח"כ ניסן סלומיסנקי, יו"ר ועדת חוקה ( הבית היהודי), שתדון בתיקון לחוק, "מהדוח, שהוכן לבקשתי, עולה בין היתר כי פעילות כלכלית יציבה ומשמעותית לא יכולה להתקיים בסביבת ריבית גבוהה מאוד. כמו כן היא מקטינה את הנגישות לאשראי במיוחד לאוכלוסיה חלשה. כפי שאמרתי בדיון הקודם בנושא זה, אני חושב שיש צורך לקבוע תקרת ריבית למתן אשראי במשק, שיחול על כל הגופים, בנקאיים וחוץ בנקאיים, אולם אם נקבע אותה על 20% אזי התוצאה תהא תקרת זכוכית שתוך זמן קצר כל הגופים יתכנסו אליה, מה שיוביל להקפצה אדירה של הריבית במשק, תוצאה שתהא גרועה למשק הישראלי".

בתשובה לטענה כי תקרת ריבית על בנקים תפגע באשראי החוץ בנקאי נכתב במחקר של הכנסת כי " לא נמצא כי יש הבדל מהותי בכמות ההלוואות חוץ בנקאיות בין מדינות עם תקרה למדינות ללא תקרה".

באשר לאחת השאלות הבוערות בתיקון 3 - האם תקרת הריבית מובילה להתכנסות של הריבית הממוצעת מעלה לכיוון התקרה, המסקנות אינן חד משמעיות, שכן בעוד שבארה"ב הייתה התכנסות כזו בשנות ה-80, בחלק ממדינות אירופה כמו צרפת, הולנד ופולין לא נרשמה התכנסות לתקרת הריבית בעשור הקודם. המשמעות היא שמדובר בחוסר ודאות ותיתכן התכנסות של הריבית הממוצעת בישראל לכיוון התקרה.

המחקר קובע גם כי "תקרת ריבית עשויה להקטין את הנגישות לאשראי, לרבות מניעת הלוואות בסכומים קטנים ובסיכון גבוה יחסית (הנפוצות יותר בקרב בעלי הכנסה נמוכה). על כן, תקרת ריבית עשויה להוביל לכך שחלק מהלקוחות בעלי הכנסה נמוכה וסיכון גבוה לא יקבלו אשראי. עם זאת, אשראי נפוץ (למשל הלוואות ואוברדרפט) לא צפוי להיות מושפע מתקרת ריבית".

המחקר עוסק רבות בהשוואה למדינות שכבר קבעו תקרת ריבית באירופה, בריטניה וארה"ב. במחקר נכתב כי במחצית ממדינות גוש האירו נקבעה תקרת ריבית, כאשר קיימת שונות גבוהה בתקרה עצמה. כך, בסלובניה התקרה הינה 453%, בעוד שביוון היא 6.75%. כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת, בהתבסס על תקרת הריבית הנקובה בהצעת החוק, ישראל תתברג במקום ה-8 מתוך 15 (כולל ישראל), בעוד שתקרת הריבית הנקובה היום בחוק או זו שהוצעה ע"י ועדת זקן הייתה מציבה את ישראל במקום נמוך יותר.

 תקרת הריבית בישראל לעומת מדינות אירופה

מתוך 14 המדינות שקבעו תקרת ריבית בגוש האירו, בארבע מהן התקרה לא הוחלה על הבנקים. בשבע מדינות ישנן תקרת ריבית יחידה ואילו בשאר שבע המדינות באירופה שהטילו תקרה מדובר למעשה בכמה תקרות המתחשבות באופי ההלוואה, כמו למשל גובה ההלוואה ומתן ביטחונות. כמו כן, המחקר מראה כי בעשר מדינות אירופית שהטילו תקרת ריבית, התקרה הייתה צמודה לריבית ממוצעת או ריבית בסיס אחרת, ואילו בארבע מדינות התקרה הייתה קבועה. בישראל, הצעת החוק קוראת להצמיד את תקרת הריבית לריבית הבסיס של בנק ישראל. נתוני המחקר נכונים לשנת 2010.

במחקר בוצעה כאמור השוואה מקיפה למדינות אחרות בעולם שהטילו תקרת ריבית. כך, למשל, בבריטניה אין הגבלה ישירה על הריבית אלא הסדרה כללית יותר של תחום ההלוואות, לרבות רישוי, פיקוח ומגבלות כלליות. "ההסדרה ה'רכה' נקבעה לנוכח התפיסה שיש להסתמך על כוחות השוק, ולפיכך הוראות החוק נוטות להעדיף פיקוח כללי מצד הרשויות על שוק האשראי על פני התערבות ישירה בפעילות עצמה", נכתב במחקר בהתייחס לבריטניה.

בארה"ב ישנה הסדרה ברמה הפדרלית וברמה המדינתית. ברמה הפדרלית אמנם אין תקרת ריבית אך ישנם חוקים המטילים הגבלות כמו למשל איסור פלילי על גביית "ריבית נשך", כאשר כל מדינה קובעת בעצמה מה ההגדרה של ריבית נשך.

קליפורניה, המדינה הגדולה בארה"ב, קבעה הגבלות רבות יחסית על אשראי צרכני אישי (תקרת ריבית שנתית של 10%) ואשראי מסחרי שאינו צרכני (תקרת ריבית של 10% או תקרה של 5% מעל ריבית הניכיון של הבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו - האופציה הגבוהה מבין השתיים). גם במדינות אחרות בארה"ב ביצעו הבחנה בין הלוואות צרכניות להלוואות מסחריות.

בצרפת קבעו תקרת ריביות בהתאם לגודל ההלוואה. החוק הצרפתי קובע שיש להחזיר כספים בגין גביית ריבית נשך, וזו מוגדרת כריבית של עד 25% בהלוואות קטנות או 7%-8% בהלוואות גדולות (מעל 1,500 אירו).